ביקורת ספרותית על כפרה - ספריה לעם #504 מאת איאן מקיואן
ספר מעולה

---

סוף סוף אחרי תקופה של ספרים בינוניים שגרמו לי לגעגועים לחווית קריאה משמעותית נתקלתי בספר נפלא זה. ספר שיש בו עומק ורבדים ודמויות תלת מימדיות שממש נקשרים אליהן ומפתחים אליהם רגשות עמוקים. ספר מרתק שקשה להניח מהיד. יש בספר כמה רבדים - הסיפור עצמו שהוא מותח ומרתק, הצגתו מנקודות מבט שונות של הדמויות השונות והכניסה לעומק התודעה של כל דמות ודמות, התיאורים המפורטים והמדויקים בצורה מדהימה, שהופכים הכל לכל כך אמין ומוחשי. בנוסף, יש את הדיון המוסרי פילוסופי ספרותי וההתייחסות למלחמה על מוראותייה וזוועותייה. לאורך הסיפור שזור דיון במהותה של הספרות עצמה, בפרשנות ויצירת המציאות של המספר. במבט אירוני ועם הרבה ביקורת עצמית, מקיואן מנתח את יצירתו שלו דרך דמותה של בראיוני - הילדה הסופרת. בראיוני מקבלת ביקורת על הסיפור שכתבה, שהוא בעצם ורסיה של הסיפור שמקיואן כתב. הרבה שאלות על מציאות ובדיון, על כוח הדמיון לברוא מציאות ולהשפיע על המציאות, על מה אנשים מספרים לעצמם ובמה הם בוחרים להאמין, ומהי בעצם האמת? בדומה לבראיוני שמפרשת ומסלפת מראה מטושטש לפי צרכייה, גם מקיואן משאיר בכוונה את המראות קצת מטושטשים, לא לגמרי פתורים, ומשאיר לנו לפרש ולנחש בדמיון - מה בעצם היה שם באמת? (כאן אני מסכימה עם מישהי בפורום תפוז שהתרעמה על מה שכתוב בכריכה האחורית של הספר שמשפיע ומסלף את חווית הקריאה - לא ברור כלל שהיה שם אונס).החלק האחרון של הספר הוא כמו סטירת לחי לקורא, אבל המסר נבנה לאורך הספר כולו. גם רובי וססיליה קולטים שנתנו פירוש מוטעה למציאות. וגם אנחנו. הסצינה שבה בראיוני נקראת לנחם חייל גווע שהוזה שהיא אהובתו מתמצתת זאת - תחילה היא מנסה להעמידו על טעותו, אך בהמשך מבינה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתף פעולה עם הסיפור שלו.
מקיואן יצר דמויות כל כך אמיתיות. מזמן כבר לא חוויתי הזדהות כזו ורגשות חזקים של כעס, דחיה ואהבה כזו לדמויות, בעיקר רובי וססיליה, שממש כאבתי את סיפורם והצטערתי על ההחמצה שנירמזת בסוף.
הסצינה של המפגש של רובי וססיליה בספריה היא מחשמלת ואירוטית, והכל כל כך במרומז, בעדינות ובאיפוק. האמת היא שהספר עורר בי געגועים לסדרות הבריטיות הטובות של פעם.
תיאורי המלחמה הקשים כל כך נוקבים. משהו יקר נשבר. אגרטל סיני עתיק, סדרי עולם, אמונות, תמונת עולם ותפיסות תמימות, הרצון הילדותי של בראיוני שהכל יהיה נקי ומסודר... התחושה היא שיש בספר זה כל כך הרבה עוד.

» ביקורות נוספות של שועלה
» ביקורות נוספות על כפרה - ספריה לעם #504