על סטיבן קינג שמעתי כבר לפני שנים רבות. ולא הפסקתי לשמוע עליו מאז. ולמרות זאת, מעולם לא קניתי ספר שלו. מה שהניע אותי לרכוש את "אפלה מוחלטת, אין כוכבים", היא קודם כל העובדה שאין מדובר ברומן, אלא בארבעה סיפורים...
אחד הדברים שמאוד משכו אותי במהלך קריאת ארבעת הסיפורים, היה של משנה עד כמה מזוויע היה המעשה של הדמות הראשית... ברמה הרגשית, נוצרה מעין תחושת הזדהות ברמה כלשהי. כאילו אם הדמות הייתה עומדת מולנו למשפט, פסק הדין היה: "אשם, אבל...!"
בכל סיפור, מצאתי עצמי מנסה לחשוב "מה אני הייתי עושה?.." במצב שהוביל את הדמויות הראשיות לעשות מעשים לא קלים.
נושא מעניין נוסף בכל אחד מהסיפורים, הוא נושא ה"אדם החדש" כביכול, שנולד מתוך דמותם של הגיבורים, כתגובה לאירוע מסויים. זוהי אותה דמות, אך יש לה פן נוסף כעת - פן שלוקח אותה לתוך... (סורי, זה מתבקש) אפלה מוחלטת. ובלי כוכב אחד שיאיר.

















