ביקורת ספרותית על מהתלת הדם [שני כרכים בספר אחד] מאת שלום עליכם (rachis)

מהתלת הדם [שני כרכים בספר אחד] - שלום עליכם

ביקורת ספרותית על מהתלת הדם [שני כרכים בספר אחד] מאת שלום עליכם
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 ביולי, 2012
ע"י rachis

שלום עליכם הוא סופר מעולה. אדיר. באמת שאין מילים.
הוא לוקח נושא שלכאורה לא קשור בכלל לחיים העכשוויים (כמה קשר יש לאדם שחי במדינה עצמאית, חילונית עם קמצוץ מסורת, עם סיפור על ׳עיירה יהודית׳, עלילת דם ונומרוס קלאזוס?) וכותב עליו בכ״כ הרבה חן והומור יהודי שאי אפשר שלא להתאהב.

הרש מובשוביץ רבינוביץ וגריגורי איוונוביץ פופוב מחליטים להחליף זהויות למשך שנה כדי שפופוב יוכל להבין מה זה אומר להיות יהודי (אפילו כזה שסיים אוניברסיטה בהצטיינות וקיבל מדלית הצטיינות מזהב) ברוסיה של פעם.

ואז מתחילה סוג של קומדיה של טעויות (רק הרבה פחות מצחיקה אם זוכרים שדברים כאלו באמת קרו)
שבסופה מואשם פופוב (שמחזיק עכשיו במסמכיו של הרשקו) ברציחת ילד נוצרי לשימוש בדמו במצות הפסח.

מה שבאמת אהבתי בספר הוא המנטליות הכביכול צברית של פופוב, חוסר ההשלמה שלו, הוא, שרגיל להיות אזרח נורמטיבי עם המגבלות שמטיל עליו המעמד כיהודי ברוסיה- הוא באמת לא מבין ולא מוכן להשלים עם רוע הגזירה (כאילו שיש ברירה) .
ובכלל - אנחנו תמיד אוהבים להתלונן- כמה רע פה, יקר פה, מושחת פה, ממש פרטאצ׳יה בהתגלמותה. ולא שזה לא נכון לפעמים, אבל כשרואים כמה השגנו- מדינה עצמאית, צבא שיגן עלינו, אוניברסיטאות שמלמדות בעברית, אפילו פרסי נובל! כשקוראים ספר כזה ומבינים שעד לפני 100-200 שנה יהודים נאלצו להתחבא מפחד הפוגרום או לברוח מהעיר, גם לומדים קצת פרספקטיבה.
ועוד קצת פרספקטיבה- כי המנטליות הצברית המושרשת בנו (והמנטליות ה׳גויית׳ המושרשת בפופוב) מתייחסת לאותם ׳יהודונים׳ קצת בבוז- איך הלכתם כצאן לטבח? למה לא התנגדתם? ומהספר הזה אפשר ללמוד שלא רק לקחת נשק ולהילחם זו גבורה. צריך גם לפעמים לדעת להוריד את הראש עד לשוך הסערה.

וחוץ מזה זה ספר מצחיק מלא בהומור יהודי, ויש גם 2 סיפורי אהבה (או בעצם שלושה).
מומלץ בחום.

8 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של rachis
» ביקורות נוספות על מהתלת הדם [שני כרכים בספר אחד]

טוקבקים

+ הוסף תגובה

rachis	rachis (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) וואו. איזה כיף זה בטח למצוא ספר שחיפשת במשך שנים אחרי שהוא ׳נעלם׳ מהמדפים:) והיות שאני מתארת לעצמי שאיתמר בן אב״י כתב בעברית ארכאית הרבה יותר משל מתרגמי שלום עליכם(אני גם חייבת למחות- כמה ארכאית כבר יכולה להיות עברית מ1987??) - אתה סתם מתרץ תירוצים. רוץ לספריה וקח את שלום עליכם. זה כיף גדול.
rachis	rachis (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) אמרתי=כתבתי
rachis	rachis (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) זה מה שיפה בספר הזה אם היה לי זמן הייתי מקלידה את הקטע שבו הורוביץ מסביר לפופוב למה כל אותם יהודים שבורחים כל שנה בפסח ברגע שעולה המילה פוגרום לאויר הם בעצם גיבורים, והביזיון בבריחה הוא לא שלהם, אלא של מי שהביא אותם למצב הזה. אני מקווה כמוך שהיא כבר פסה מהעולם, ובהחלט מסכימה- כמו שאמרתי, לפעמים אני מצטערת שאני לא יודעת יידיש. תרבות שלמה מוחמצת.
אהוד בן פורת	אהוד בן פורת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) האמת היא שאיתמר עסק יותר בכתיבה עיתונאית, אבל הוא כתב את ספרו האוטוביוגרפי "עם שחר עצמאותנו" ובו העלה את זכרונותיו כילד העברי הראשון. ואם יורשה לי משהו שקשור לעניין מהאתר שלי: http://www.ebp.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_-_%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%94%D7%93%D7%92%D7%9C.html
rachis	rachis (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) אני חושבת שהעברית ה ׳ ארכאית׳ היא חלק לא מבוטל מהקסם של הספרים(בנוסף לעלילה המצויינת המתובלת בהומור). ואני בטח אצא בורת-על עכשיו, איתמר בן אב״י כתב גם ספרים?
חמדת	חמדת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) תיקון לשגיאות דקדוק :שני נימוקים ,האחד ...והשני
חמדת	חמדת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) אני רוצה למחות בתוקף על המשפט : - "איך הלכתם כצאן לטבח? למה לא התנגדתם? "-משני נימוקים : האחת -לא הייתה מנהיגות מרכזית לעם היהודי והוא היה נתון לחסדי השלטונות בכל מדינה ומדינה ,שלא לדבר על התחושה במאה ה-19 שהרוב היהודים הרגישו גרמני/פולני/צרפתי בני דת משה וראו עצמם כחלק בלתי נפרד מהחברה החילונית באותה ארץ . הסיבה השנייה -אם אני אמא לשתי בנות ואנחנו נמצאות בסיטואציה של מחנה ריכוז או הליכה מודעת לגזים,אז מה מצפים מהאם או האב לעשות ?לנטוש את הילדים ולנסות לברוח? ,ואני כבר לא מדברת שמדובר במחנה עם גדרות ,כלבים שומריםעם נשק וכו'.זאת דמגוגיה של הצבריות בשנות השישים וכיום היא פסה כך אני מקווה . וחוץ מזה אין על תרבות היידיש , החכמה ,חוש ההומור ושלום עליכם.
חמדת	חמדת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) אני רוצה למחות בתוקף על המשפט : - "איך הלכתם כצאן לטבח? למה לא התנגדתם? "-משתי נימוקים : האחת -לא הייתה מנהיגות מרכזית לעם היהודי והוא היה נתון לחסדי השלטונות בכל מדינה ומדינה ,שלא לדבר על התחושה במאה ה-19 שהרוב היהודים הרגישו גרמני/פולני/צרפתי בני דת משה וראו עצמם כחלק בלתי נפרד מהחברה החילונית באותה ארץ . הסיבה השנייה -אם אני אמא לשתי בנות ואנחנו נמצאות בסיטואציה של מחנה ריכוז או הליכה מודעת לגזים,אז מה מצפים מהאם או האב לעשות ?לנטוש את הילדים ולנסות לברוח? ,ואני כבר לא מדברת שמדובר במחנה עם גדרות ,כלבים שומריםעם נשק וכו'.זאת דמגוגיה של הצבריות בשנות השישים וכיום היא פסה כך אני מקווה . וחוץ מזה אין על תרבות היידיש , החכמה ,חוש ההומור ושלום עליכם.
rachis	rachis (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) עשיתי את אותה טעות עם ערבית... הו, הנעורים...:-p וגם אני התכוונתי לזה בדיוק- זה ממש חלק מהישראליות בעיני ה׳זכינו׳ הזה. כולנו זכינו במדלית זהב בשיט, וביורוליג ובפרס נובל בכימיה ובעוד אלף ואחד דברים שלא עשינו כלום בשבילם- וכולנו יודעים בדיוק את מי צריך גוטמן להעלות בהרכב כדי שנזכה גם להגיע למונדיאל. זה מזכיר לי ספור חסידי(שאני לא זוכרת איפה קראתי, אולי בדרויאנוב)- בשמחת תורה רוקד ושמח ומשתולל לו העגלון של העײַרה. בא אליו איזו נשמה טובה ו׳יורד׳ עליו- על מה אתה שמח? בכלל פתחת ספר פעם? מה הקשר שלך בכלל? ואז הוא עונה- אתה צודק, אבל כשאח שלי שמח, אני לא אשמח בשבילו? אז אותי דווקא התכונה הזו לא מעצבנת, היא אפילו מחממת ת׳לב.
אהוד בן פורת	אהוד בן פורת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) בין אם אתן יודעות יידיש או לא, אתן יכולות להתנחם לפחות בזה שאתן לפחות מסוגלות לקרוא אותו בעברית שגם זה יש כאלה (ואני לצערי מונה את עצמי ביניהם) שהעברית שלו דיי ארכאית עבורם. זה נכון גם לגבי עגנון וזינגר. מנסיונות שהיו לי עד היום מצאתי שאני לא יכול לקרוא בלי לנסות להפוך לפחות כל משפט שני שלהם, ומי שהופך כלכך הרבה "אבנים" אולי לא כדאי שייצא בכלל אל הטבע. מסקנה שהגעתי אליה ביני לבין עצמי, ומעניין שדווקא למישהו כמו איתמר בן-אב"י (מגיבורי הילדות שלי) הצלחתי להתחבר ואולי זה בגלל שיש כמו קשר דם בינינו.
yaelhar	yaelhar (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) גם אני הייתי שמחה (היום) לו ידעתי אידיש. כשעוד היתה לי אפשרות ללמוד, דחיתי אותה בבוז...ההערה לגבי פרס נובל - או זכייה בגביע אירופה בכדורסל - כוונה לתכונה המעצבנת של "זכינו". אנחנו נוטים להרגיש שהפרס הוא שלנו, בזכות גם אם לא עבדנו בשבילו...
rachis	rachis (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) תודה:) הוא בין שלושת הספרים האהובים עלי ביותר. אני כמעט מצטערת שאני לא יודעת יידיש כדי לקרוא את הספרים שלו בשפת המקור. ולהערתך- הכוונה שלי בפרסי נובל לא היתה - תראו, רק במדינת ישראל יהודים מקבלים פרסי נובל( אני בהחלט מקבלת את העובדה שהפרס הוא אישי ולא מדינתי, אם כי זה חלק מהישראליות בעיני, ה׳זכינו׳ הזה) ואני לא חושבת שהיהודים הארץ ישראלים הם חכמים יותר או פחות מאלו שבתפוצות. זו פשוט היתה דרך לבטא את: תראו כמה התקדמנו- יש אוניברסיטאות מצוינות, והעלית של המחקר האקדמי- יש אפילו פרסי נובל. (במדינה שמושקעת כ״כ בביטחון, לא רק מבחינה תקציבית, זה ממש לא מובן מאליו.)
yaelhar	yaelhar (לפני 13 שנים ו-3 חודשים) אהבתי את הביקורת שלך ואני אוהבת מאד את שלום עליכם. רק הערה קטנה וקטנונית: אנחנו לא זכינו בפרס נובל. רק הזוכים זכו. והוא ממש לא קשור לזה שיש לנו מדינה וגם צבא שיגן עלינו: העובדה היא שיהודים שאינם ישראלים זכו ביותר פרסי נובל מישראלים. ככה זה.