ביקורת ספרותית על אדון החצר מאת טריסטן אגולף
ספר טוב

---

יש כבר מספיק ביקורות על הספר הזה, ודיי הרבה התעניינו בו. בהתחשב בעובדה שזה ספר לא קל לקריאה , ואפילו מטריד זה בהחלט יפה.
הנק' שלא קבלה התייחסות, וראויה לה לדעתי היא גורלו של הגיבור. חלק מהמבקרים התלהבו מכך שהגיבור אינו משלים עם מצבו, ויוצא לנקום בחברה שבה הוא חי. לכאורה זו הגשמה של שאיפה כמוסה אצל הרבה אנשים, יש כאלה שחלמו / חולמים פעם אחת לעשות מה שהוא דומה, לבוס המעיק, לשכן המעצבן, או למי שזה לא יהיה, זה שמציק, מעיק , ושום פניה מנומסת לא עוזרת.
אבל, הגיבור, שמנסה להילחם ולשנות את השיטה, נענש. הסדר מוחזר על כנו בשיווי משקל זה או אחר, וזה שסובל הוא בעיקר מי שניסה לשנות את המערכת. המסר הזה, שמי שמנסה לשנות -נענש, הוא בעייתי בעיניי. לא הייתי רוצה לראות סוף בנוסח ".. חיי באושר ועושר.." , או סוג של דאוס אקס מכינה, אבל ראוי היה , לדעתי לטרוח למצוא פתרון ספרותי יצירתי יותר.
כמו שניסח את זה , הרבה יותר יפה ממני, לאונרד כהן
They sentenced me to 20 years of boredom for trying to change the system from within.

» ביקורות נוספות של adir
» ביקורות נוספות על אדון החצר