ביקורת ספרותית על אבן בשחקים (מחודש) מאת אייזק אסימוב
ספר מעולה

---

היו היה לפני שנים רבות באמצע המאה הקודמת ( 1950 למי שמתעקש לדייק), בחור יהודי נחמד בשם יצחק (אייזק בשביל החבר'ה). הימים היו קשים לעם ישראל (אבל מתי לא קשה לנו?), מלחמת השחרור הסתיימה, נלחמנו כאריות, מעטים מול רבים, עשינו את הבלתי אפשרי וניצחנו (אך, אלו היו ימים, כשהיינו צעירים כ"כ עם בלורית שחורה ומתנפנפת,יפים כ"כ" וצודקים כל כך).
יצחק שלנו(אייזק בשביל החבר'ה), חי לו בנחת בגולה הגדולה, הוא התרגש מהעם שלו, שסופסוף מרים את ראשו, קם מהאפר כמו עוף החול, נותן לאויבים בראש עם פטיש 10 קילו, ומוכיח לכולם, שבשעת הצורך, אפילו מטאטא יורה.
אייזק של החבר'ה רצה לספר להם, על העם הזה שהוא סופסוף גאה להיות חלק ממנו (כן כן, אפילו לגויים, ואולי במיוחד להם).
אבל הם לא רצו לשמוע (הם כבר שמעו על זה בחדשות אתמול, היום ובחודש שעבר, כמה כבר אפשר?). הם רצו מדע בדיוני.
זה היה אז באופנה, מדע בדיוני.
אז אייזק שלנו, כמו כל בחור יהודי טוב, ישב וחשב. הוא הגיע למסקנה שהבעיה של עם ישראל תהפוך ביום מן הימים לבעיה של העולם כולו, אבל איך להסביר את זה לעולם? ( אל תשכחו אנחנו עדיין ב 1950, העולם צריך נפט, והם עדיין לא רוצים לשמוע). התשובה הייתה, כרגיל בגוף השאלה- מדע בדיוני.
אז הוא לקח את הסיר של אמא (או של דודה או סבתא- אל תהיו קטנוניים), ובשל להם סיפור.
סיפור על מעטים מול רבים, על עולם אחד נדחה ובודד ושנוא, מול גלקסיה שלמה חמושה ומאוכלסת. הוא הוסיף את החוויה היהודית (אפליה על בסיס גיל 60 - אוי כמה אקטואלי)את הבריחה, המסתור והפחד. הוא תיבל באהבה בלתי אפשרית, וקינח בטוויסט מפתיע.
את כל הארוחה (המדע בדיונית) הטעימה, והכשרה כמובן, הוא הגיש לחבר'ה.
אז קנו לעצמכם וליקירכם מתנה לחג. אחרי הסדר, הכלים והניקיונות, תתרווחו ותהינו.
כי אולי זה הסיפור שלנו, ואולי (סוג של) מדע בדיוני.

» ביקורות נוספות של adir
» ביקורות נוספות על אבן בשחקים (מחודש)