“נתחיל מהכותרת "מוזרים 1: אנתולוגיית סיפורי פנטזיה, אימה ומסתורין " , הרעיון נשמע מבטיח אוסף סיפורים מהז'אנרים החביבים עלי, אבל למה לקרוא לזה " מוזרים" ? מילה בעלת קונוטציות שליליות מה שהוא (להבדיל ממיוחדים, יוצאי דופן וכד'), אי אפשר למצוא שם אחר לקובץ סיפורים, שכוללים מה שהוא שלא יכול להיות במציאות, לא אהבתי את הבחירה הזו, לא הרגיש לי נוח אבל החלטתי בכל זאת לקרוא.
עכשיו נעבור לתוכן, אוסף סיפורים מגוון בהחלט. סופרים ממבחר ארצות, מאירופה דרך ארה"ב ודרום אמריקה , ועד למזרח הרחוק. יש יצוג נכבד לסופרים ספרדים/ דרום אמריקאים, והקדמת העורך מסבירה מדוע.
הסיפורים נכתבו במגוון רחב של תקופות, רובם ממאות קודמות, אני לא יודעת אם זה בגלל שנכתבים פחות סיפורים כאלה כיום, אולי הם פחות טובים, ואולי יגיעו באוספי ההמשך.
מבחינת סוגת הסיפורים, אם ננסה להגדיר את הטווח פנטזיה- אימה -מסתורין, אז אימה/ מסתורין ניקח לדוגמה את מ "מיזרי" ו"בית כברות לחיות שעשועים " (שאחד הסיפורים המוצלחים כאן הוא ההשראה לו) של קינג, ולפנטזיה - "רומח הדרקון", "מחזור שער המוות של של וייס והיקמן, או את "שיר של אש וקרח" (המוכר יותר בשם "משחקי הכס") של ג. ר. ר. מרטין, אז אולי נכון יותר להגדיר את הסיפורים כ-אימה/ מסתורין אבל ממש לא פנטזיה.
לפני כל סיפור מוספר בקצרה על הסופר ועל חייו, זו בהחלט תוספת נחמדה ומעניינת, מסתבר שלחלק מהסופרים היו חיים לא פחות מעניינים מהסיפורים שכתבו.
קשה לדרג את הסיפורים כמקשה אחת. רמתם אינה אחידה (לטעמי), חלקם ממש מצוינים, חלקם טובים, חלקם לא יותר מבסדר , ואף פחות מזה. לכן החלטתי לתת להם ציון 3 (סוג של ממוצע), רציתי להוסיף עוד 0.5 על תוספות, והרעיון עצמו, ואז החלטתי לעגל כלפי מעלה ל 4 (בשביל הרצון הטוב).”

“הרעיון מאחורי הספר משך אותי לקרוא אותו באופן מידי ברגע שגיליתי על קיומו, אבל למען האמת, הביצוע היה פחות מרשים.
פרט לכמה סיפורים באמת מעניינים ומוצלחים (נצחיותן של הצורות, הזקן, מר אלוושם המנוח, עינויי התקווה), רוב הסיפורים הם, כמו שמעיד שם הספר, פשוט מוזרים!
חלקם נראים כאילו יש להם פוטנציאל טוב אבל הם בוסריים מדי, לא הבשילו לכדי סיפור באמת טוב. חלקם התחילו טוב אבל הסתיימו בצורה צפויה, או מוזרה.
מה שכן, נחמד מאוד להתוודע לסופרים רבים שלא הכרתי - יפנים, ארגנטינאים, אורגוואים, אירים, מקסיקנים - ולקרוא על קורות חייהם בתחילת כל פרק. זה ממש הוסיף לספר בעיני.”

“אוסף סיפורים, בעיקר מסוף המאה ה19, תחילת המאה ה 20.
הסיווג הוא פנטזיה, אימה ומסתורין, אך הסיווג לא בהכרח ענה על ציפיותי.
גם סיפורי האימה, הם לא ממש אימה. אולי הפרופורציות משתנות בהתאם לרוח הזמן. אולי אימה לייט וגם זה נכון לסיפור אחד בקושי.
סך הכל סיפורים נחמדים. מי יותר ומי פחות. נראה שדווקא הראשונים והאחרונים באוסף הם הטובים ביותר.
קצת מזכיר, לותיקים שבינינו, את אוסף “הסיפורים ה... מוזרים/מפתיעים... ביותר בעולם“ שפורסם בזמנו במעריב לנוער ויצא אחר כך כאוסף ספרים.
מתוך כ 25 סיפורים היו כ7 שמצאו חן בעיניי, ולא בהכרח כאלה שהייתי מסווג כאימה, אלא יותר סיפורים שמשאירים אותך לחשוב כגון: אני עירום, מר הלוושם המנוח, הפסטיבל בקאדיז.
סיפורים אלה דנים או בסיטואציות אליהם נקלעים אנשים מן הישוב, תיאוריה פנטסטית, או יצר האדם.

ממליץ למתעניינים בתחום בעיקר בשל מספר קטן של סיפורים שהיו בהחלט טובים. במקרה זה האיכות של המעטים.
לשיקולכם.”