ביקורת ספרותית על מתי תבוא אלי מאת יהודית רותם
ספר לא משהו

---

אכזבה גדולה.

אחרי שאהבתי כל-כך את יהודית רותם ב"אהבתי כל-כך" היו לי ציפיות גבוהות מהספר הזה, שלצערי, נכזבו.

הספר מורכב מסיפור מרכזי אחד היוצא אל מספר סיפורי משנה.
הבעיה המרכזית בספר היא אי-האחידות שלו. ישנם קטעים מרתקים (כמו סיפורה של לילי על קורותיה במלחה"ע השנייה), אך רוב הספר פשוט משמים.

כמה אפשר לכתוב על מעמדה של האישה בעולם החרדי? - הנרטיב המרכזי בספר. הנושא נכתש עד דק בספרות הישראלית בכלל ובספריה של רותם בפרט. גם אם כבר דנים בנושא - רותם עיבדה אותו בצורה נדושה כל-כך, סטראוטיפית אפילו, ולדעתי עשתה עוול לציבורים שלמים בציבור החרדי (ואני רחוקה מעולם זה - האמינו לי).

דבר נוסף שהפריע לי בספר הוא השימוש הבלתי אחיד בשפה מליצית. הספר, ככלל, כתוב בשפה יומיומית, לא גבוהה במיוחד - וזה בסדר. הבעיה היא שאחת לכמה משפטים שוזרת רותם שפה מליצית, אפילו ארכאית - כאילו כדי "להגביה" את הכתיבה. התוצאה עגומה ולעיתים אף מגוכחת.

אני כבר לא רוצה לדבר על הסוף - שהיה פשוט סתמי וחסר כל עניין.

לסיכום: חבל שהקסם לא חזר על עצמו.

» ביקורות נוספות של מתוקה
» ביקורות נוספות על מתי תבוא אלי