ביקורת ספרותית על אישה אחת הולכת לרופא מאת ריי קלון
ספר טוב

---

הסיפור, העוסק במחלת הסרטן (סרטן השד) שבה חלתה אשתו של המחבר, מוגש ברובו בצורה משעשעת ומן הסתם גם קרוב למציאות, שאותה חוו השניים.

זהו אחד מאותם הספרים המעט מוזרים שבהם נתקלתי:
היותו מאד חושפני (צפייה משותפת בסרטי פורנו, אוננות, ביצועים במיטה וכו').
בדפים הרלוונטים, בתוך מסגרות, ישנו מידע אודות מקומות הבילוי העכשוויים ביותר באמסטרדם, כמו גם אינפורמציה על מיני דברים הקשורים לסיפור.
דוגמאות משעשעות למצבים שבהם ישנה אסוציאציה והקבלה לשחקני כדורגל ולקבוצות הכדורגל האהובות, והפחות אהובות על המחבר...
ובנוסף, בכל ראש פרק ישנו נסיון "להדביק" אימרה, משפט או מילים מתוך שירים - ככותרת מתאימה לכל פרק. לדוגמה, בראש אחד הפרקים מובאת השיחה הידועה והמשעשעת מתוך הסרט "נוטינג היל" שבה מנסה ג'וליה רוברטס לברר עם יו גראנט מה יש לו משדיים...
"מה יש לגברים עם שדיים? למה אתם מתעניינים בהם כל כך? באמת, אלה רק שדיים. לכל אדם שני בעולם יש אותם. יש להם צורה משונה, הם לחלב. גם לאימא שלך יש כאלה. בטח ראית אלפי שדיים. על מה כל המהומה?"
וכאמור, הפרק מתמקד, איך לא, ב...בשדיים.

הסיפור מביא את סיפור חייהם של בני הזוג מעת גילוי הסרטן. החיים הקשים שלה - בהתמודדות עם המחלה הקשה והמוכרת מכולם, ושלו - החי חיים כפולים (בגידה מהצד, בהעלמת עיין מסוימת מצידה) שאינו בטוח אם המשך החיים לצידה הם מתוך אהבתו אליה, או מתוך כבוד והתנהגות הולמת הנדרשת מכל בן אנוש במצב דומה... כמובן שאין אנו יכולים לשפוט אדם במצבו, ומגיע לו 'שאפו' גדול על הכנות הרבה שבה הוא משתף את הקוראים בהתלבטויותיו האמתיות, שהיו מנת חלקו.
הסיפור זורם, אינו משעמם לרגע, וכפי שציינתי, שוטח בפני הקורא את ההתמודדות עם המחלה גם בצורה משעשעת - שמעטים מאד יכולים לדמיין לעצמם להתייחס אליה בצורה זו.
לסיום, ברור לי שרבים מהקוראים יגידו לעצמם: "עזוב אותי מסרטן. לא רוצה להתקרב לזה." אז נכון, בגדול – מסכים, אולם זה ממש לא כפי שהמסתייגים מדמיינים לעצמם. המחבר דואג, באופן כתיבתו וסגנונו הקליל, לכך שלא תזילו דמעה והספר נקרא כמעט כאחד מהספרים "הרגילים" והוא, מבחינתי, אחד מהמעניינים שקראתי לאחרונה.
קריא בהחלט, ואף מהנה.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על אישה אחת הולכת לרופא