אני זוכר את התקופה שבה גיליתי את הספר הנפלא הזה שקיבלתי במתנה בתקופת הילדות שלי, זה היה הספר הראשון שהצלחתי לקרוא בזכות עצמי אחרי שלמדתי לקרוא וקיבלתי אותו במתנה מהוריה של אמי, סבא וסבתא שלי זכרונם לברכה. אני זוכר עד היום את ההתרגשות שאחזה בי כשקיבלתי את הספר הזה, גם אם במשך השנים ספרים אחרים תפסו את מקומם בספריה הפרטית שלי כולם ידעו עוד אז שהחיבור שלי עם ספרים הוא חיבור מיוחד, עובדה שיש לי תחושה שגם אחרי לא פחות משלושים שנה זיכרון כזה לא נס ממני.
מן הסתם כמובן שלא ידעתי אז שתרצה אתר היא בתו של המשורר, נתן אלתרמן, היום כשאני חושב על הספר הזה ובכלל על ספרי ילדים אחרים שהיא כתבה זו חידה בעיניי בזמן שהספרים הללו מייצגים לכאורה רק נאיביות מול אלו גלים גבוהים היא נאלצה להתמודד בחיים שלה שבסוף "טרפו" אותה, את מי שאולי נתפסת כסילביה פלאת' של הספרות העברית ומצער מאוד כי אם אחרי כל השנים מאז שהספרים הללו יצאו לאור הם עדיין מלווים כמה ילדים וראויים בעיניי להדפסה חדשה בכדי שקהל קוראים צעיר ימשיך לקרוא אותם אין שום ספק שהיה לה כישרון גדול.

















