ביקורת ספרותית על ניאבק בצללים מאת לידיה ז'ורז'
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 26 במרץ, 2012
ע"י pen


כשיצא לאור בעברית ספר נוסף של לידיה ז'ורז רכשתי אותו,למרות, שכבר אמרתי לעצמי מאה פעמים, שמספיק, כבר אין מקום לספרים נוספים בבית. לידיה ז'ורז היא סופרת מיוחדת. בשני ספריה הקודמים שתורגמו לעברית כמו גם בזה, סיום הקריאה בספר משאיר תחושה שלא קלטתי את הכל ואני צריכה לחזור ולקרא שוב. תאורי המקום והאנשים שלה כל- כך מלאים שתמיד נשארת בי התחושה שהייתי פיזית במקומות והכרתי אישית את האנשים, ולכן גם אחרי זמן רב, אפילו שנים, אני לא שוכחת אותם. הספר הזה אינו יוצא דופן מבחינות אלו. גיבורו הראשי הוא פסיכואנליטיקן ומטבע הדברים יש הרבה פסיכולוגיה. למזלי, מהר מאד הופך הסיפור למותחן, כי אני לא חובבת פסיכולוגיה באופן מיוחד, למרות שגם פה הצליחה לידיה ז'ורז להפתיע ולגרום לי הנאה.
נדמה לי שבספר הזה יכולת הכתיבה עלתה על העלילה שהמסר שלה, אם הבנתי נכון, הוא שאין סיכוי לתום הלב ,למוסר, לאהבה והאמפטיה, (ועוד סופרלטיבים מהמשפחה הזאת), מול הרוע שחובק עולם. רובנו אדישים מידי ו/או תמימים מידי. מעדיפים להקטין ראש ולא לסבך לעצמינו את החיים. אני לא חושבת שיש סופר שיכול להתעלות על המציאות בעניינים האלה.
מצאתי בספר כמה ביטויים שאהבתי, כמו "...מארייה לונדון למדה במדעי הכלום שכל מי שיודע לספר,יש להניח שהוא גם יודע להיות..." ו,"...אושוולדו קאמפוש סבר שחסרות מלים שיציינו גורל, שכן גורל הוא מה שאמור להיות, פרויקט עתידי שמקורו ברצון שבהווה." יש עוד כאלה מזומנים למי שמתחשק לו לצלול לספר כזה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שמרית (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה, נתת לי תמריץ להמשיך ולקרוא את הספר...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ