קודם כל צריך להיות הוגנים ולהגיד בסך הכל שהספר האלכימאי הוא ספר טוב בסך הכל, ולמען האמת הוא פשוט ואלגנטי ביותר, מספר העמודים שהוא נושא מצדיק את הרעיון הצנוע והכללי שהוא מקדם.
מצד שני צריך להיות ביקורתיים ולהגיד שהספר סובב בעיקרו סביב אלמנטים רוחניים, פסדו מדעיים, ומבחלקים נשמעת אף נימה של פסיכולוגיה בגרוש ועל כן הספר גם יוצר לעצמו קהל מעריצים נאמן, ולפי היקף מכירותיו ושל ספרים בדמותו, לגמרי לא מצומצם. תמיד יהיה קהל לסוג הזה של רעיונות קסומים, פשוטים, מעורפלים ואופטימיים לדוגמא הספר "הסוד" שאף הוא מנצל את מנגנון האמונה לתועלות כלכליות וגם הוא מבוסס על אותם הנחות (לאותם חובבי אסטרולוגיה, נומרולוגיה, גרפולוגיה, מיסטיקה ושות')
מאותה סיבה הספר לא מושך אליו אנשים מעשיים או אנשים טכניים. ואף לא אנשים שמחפשים תשובות מוחלטות ובומבסטיות לבעיות שלהם. כמו שאמרתי בהתחלה יאמר לזכותו שהספר צנוע והוא לא עוסק בפטנטים ותרופות קסם (הספר אומר ההיפך בדיוק), ובשום שלב המחבר פאולו קואלו לא התיימר לכך, לא אמר, לא רמז, וגם לא כיוון לשם. לכן המצפיים ציפיות ענקיות צפויות להם אכזבות באותו הגודל כי זה פשוט לא הקטע
היו הרבה מונחים שנשמעים טוב, אך לגמרי לא ברורים. שגם אני לא התחברתי (לדוגמא:"נשמת העולם" "הסימנים", "נבואות", "גורל", "חלומות ופירושיהם" וכו')לא תמיד השפה מספיק רחבה ועשירה כדי להסביר רעיונות אוניברסלים פשוטים שתלויים במצב נפשי מסויים וסובייקטיבי. לנסות להבין זאת בצורה אובייקטיבית ומוחלטת באמצעות הגדרות ברורות יהיה בלתי אפשרי. אבל לא חייבים להיתפס לאי הבנות קטנות כאלה או אחרות. צריך במידה מסויימת להתנתק קצת מהעולם שאתה מכיר ולנסות להיכנס לראש של המחבר ושל הדמות ולנסות להבין את הרעיון הכללי שהסיפור מציע, והוא בהחלט מציע.
יאמר לזכותו שהספר הולך ומשתפר מההתחלה ועד לסיום המאוד מוצלח שלו ומוכיח "שברגע הכי חשוך בלילה השמש זורחת"
הספר מיועד בעיקר לאופטימיסטים, לחובבי הפשטות, לרוחניים, לאנשים עם ראש פתוח. זה לא מסובך להנות ממנו כשרוצים.
שווה קריאה
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
