ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 במרץ, 2018
ע"י האיש מן הבקעה
ע"י האיש מן הבקעה
קראתי את הספר הקצרצרצ'יק הזה, וכהרגלי עם סיום ספר נכנסתי לקרוא ביקורות, ומה אגיד... חשכו עיניי! כמו לכל ספר, אפשר להתחבר, אפשר לא להתחבר, ואני יכול להבין בדרך כלל כל צד, בלי קשר לחוויה האישית שלי. אבל בחיי, את האנטגוניזם שהספר הזה גרר, אני באמת לא מבין ולא מצליח להסביר לעצמי. אני לא חושב שזה ספר מופתי, רחוק מכך. גם לא עברתי מסע רוחני בעקבות קריאתו, ולא גיליתי את נשמת העולם. אבל בהחלט נהניתי, ובשביל ספר כל כך קצר שהיה מאמץ כל כך סביר, זה לא מעט בכלל. זה לא חייב להיות מופתי כדי להיות ראוי. גם אם זה לפעמים קצת קיטשי.
לאחר שבהבהרתי לעצמי עניין זה, שואל אני את עצמי מה בדיוק בספר מעורר כזה אנטגוניזם. זהו ספר צנוע, פשוט וקצר. לא התחברת? עבור בדילוג לספר הבא. יש בו משהו בוטה? יש בו משהו אגרסיבי? אבל העיקר כשסלינג'ר מקלל כל משפט שני ומשרבב איזה מסר נדוש וקלוש על השחיתות של החברה, כולם בולעים... ולמה? כי סלינג'ר זו איכות
אעבור הלאה לטענות האחרות, שהוא נוסחתי ובכלל "מועתק" ממעשייה יהודית במקור. מועתק? מר קואלו לקח מעשייה יהודית (אני לא רוצה להגיד זניחה) שהיא לא רק שלא מוכרת לעולם הרחב, אלא לרוב היהודים. אני לא מחשיב את עצמי כמישהו שהמקורות זרים לו, אבל וואלה, לא הכרתי את המעשייה. ואני בטוח שעוד רבים וטובים לא הכירו. וכבר בשביל להכיר את האגדה המתוקה הזו, היה שווה לקרוא. וכל הכבוד לקואלו שהפך את זה לספר מסע נגיש.
ובכלל, ממתי לשאול מוטיבים ספרותיים ולתת להם פרשנות אישית הפך להיות פשע? אלפי סופרים טובים וגדולים עושים זאת כל הזמן. יותר מזה, זוהי לא ההשפעה היחידה שזיהיתי בספר. הדיאלוג של סאנטיגו עם גרמי השמיים הזכיר לי כמה דיאלוגים מפאוסט של גתה. אבל לגלות לכם סוד? את יצירת המופת הזו בדיוק, שיחזר אחד מגדולי הסופרים הגרמניים אי פעם, תומאס מאן, בספין אישי משלו... מישהו בר דעת יגיד לי שדוקטור פאוסטוס הוא בסה"כ העתקה של פאוסט?
איך נאמר באלכימאי? "מכתוב". הכל מקשה אחת. בעיניי ההשפעות של הספר לא מעידות על דלות תרבותית אלא על עושר, אם זה בקישור למקורות היהודים, אם זה בקישור למקורות הערביים, ואם זה כל איזכור ספרותי מעניין.
הרגשתי צורך לצאת להגנת הספר הזה כי אני מרגיש שיכול להיות שחלק מהקוראים ניגשו אליו מלכתחילה בהנחה שהוא יהיה מאכזב. סכינים שלופים, קשתות דרוכות, אקדחים טעונים ומה לא. אולי אם היו מתנתקים מבועות ההייפ שאפפה אותו, לחיוב ולשלילה, היו יכולים לגלות ספר הרפתקאות מהנה וחסר יומרות, ולהעביר איתו כמה שעות טובות מתחת לאיזה עץ ברוש בשבת שמשית. לפחות כך, אני חוויתי אותו :)
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
האיש מן הבקעה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
תודה מירה ! :) שבוע טוב.
|
|
Mira
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
נהניתי לקרוא את הביקורת שלך. וכיף שיש קוראים שנהנים מספר בלי דעות קדומות.. שאפו.
|
|
רן
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
יש ספרים שהם "אין לראות את הדברים אלא בלב בלבד כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין..." ולגבי ביקורות - בספרים שאתה כותב עליהם ביקורת בשביל מה לקרוא ביקורות של אחרים - האם זה פעם שינה את הדעה שלך ?
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
איש מן הבקעה- מסכימה לדעתך. אם כי נשגב מבינתי להבין מה לא הבנת בספר התפסן. סך הכול ספר על ילד
שמרגיש את העוול שנעשה בעולם ומספר את סיפורו בצורה בוטה.
|
|
האיש מן הבקעה
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
רק הבהרה, לגבי התפסן :) זה לגמרי עניין של טעם, אני אישית לא התחברתי. אני לא חושב שזה ספר רע, אני פשוט לא הבנתי אותו. ציינתי אותו בביקורת כי אני מרגיש שיש ספרים מסוימים "איכותיים", שבגלל התגית שלהם הם אוטומטית מהוללים, ולהיפך; ספרים שקוטלגו כ"לא איכותיים" עליהם כולם מתחרים מי יוכל לשרבב יותר עלבונות בביקורת אחת. לא אוהב את התופעה, לא לכאן ולא לכאן. כמו שנאמר פעם בסרט גדול, "We are all individuals!".
תודה לכל המגיבים. |
|
דינהליס
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אני אחת מאלה שקטלה את הספר. הוא מועתק גם מסיפור קצר של BORGES (זוכה פרס הנובל הארגנטינאי המהולל). אבל אני חייבת לומר לך איש מן הבקע כי מאוד התחברתי למה שכתבתה. בתור אחת שממש לא אהבה את הספר, אתה צודק... כל אחד והחוויה שלו.
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
מה זה משנה. זו החוויה שלך
ואם הייתה לך חוויה טובה
אז זה שווה עולם. אני אהבתי גם... |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
יפה כתבת. לא קראתי את הספר, אבל אהבתי מאוד את התפשן בשדה השיפון. מאוד הזדהיתי איתו, וגם קראתי אותו בתקופה הנכונה, תקופה שממש התקשרה לי לעלות הספר.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
נעמי- אומנם לא קראתי את פאוסט עדיין אבל הוא בתכנון שלי. בכל אופן, מסכימה עם האיש מן הבקעה ייסורי ורתר הצעיר זה ספר מצוין להתחיל איתו אם כי לא רבים האנשים שיתחברו לסגנון הזה.
תיאורי נוף ועצב. למרות שאני אישית אהבתי את הספר מאוד והוא באמת קלאסיקה אמיתית.
הספר הזה מאוד עורר מחלוקת בעולם הספרותי ויצר הד רחב בעקבות גל התאבדויות שנקשרו אליו. בעקבותיו נוצרה תופעה שנקראת אפקט ורתר. עם זאת, נעמי, יש ספר אחר של גתה שיכול להיות התחלה נהדרת להכרות עם גתה והוא ספרו ״ הרמן ודורותיאה״ שהוא קליל יותר מבחינת התוכן למרות שזה ספר הבנוי כפואמה שירית ארוכה ומיועד לחובבי שירה בעיקר אבל את יכולה לנסות ולראות אם הוא לטעמך. |
|
האיש מן הבקעה
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
מוכר אולי בעולם הדתי, למרות שגם לגבי זה לא בטוח. כמה חברים שלי לא הכירו.
האם פאוסט של גתה מומלץ... מורכב. אני חושב שבשורה התחתונה אני יכול להגיד שנהניתי, ושהרווחתי הרבה, אבל זה ספר כבד (תרתי משמע). בכלל, לקרוא אופרות, ועוד באורך הזה, זה מאד לא פשוט. אם רוצים להכיר את גתה אולי כדאי להתחיל עם היותר נגישים שלו, כמו "ייסורי ורתר הצעיר" המצוין. |
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
כתבת ונימקת היטב, חבל שאני לא זוכרת כלום מהספר כדי לבחון את הדברים.
ה"אוצר מתחת לגשר" היא מעשייה מוכרת מאד בעולם היהודי, שמעתי אותה לא פעם ולא פעמיים בחיי. פאוסט של גתה - מומלץ? |
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
האיש מן הבקעה- תודה רבה! וגם אני אהבתי מאוד את הנסיך הקטן ואף את העץ הנדיב.
[את החתיכה החסרה טרם קראתי] ואני מבינה מאוד מדוע אנשים רבים נהנים מהספרים הללו גם לאחר שנים רבות. אין מה לעשות, הנושאים שם אוניברסלים ומוצגים בצורה נהדרת. [לפחות לדעתי]
|
|
האיש מן הבקעה
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות, סקאוט, שונרא ואלון, תודה רבה, נעים לשמוע.
סקאוט, מדובר באגדה חסידית שמבוססת על משלים מהתלמוד וממדרש רבה, בשם "אוצר מתחת לגשר". פשטני? נכון, במידה מסוימת. אבל אני לא מקבל את הטענה שזה "מוסר בשקל", בכל זאת יש שם כמה נקודות מעניינות. ובאופן כללי, כשמוסר ופילוסופיה מועברים בצורת משל ולא כהרצאה יבשה, זה תמיד הרבה יותר טוב. אני דווקא את הנסיך הקטן מאז ומעולם, מאד אהבתי :) |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אני חושב שהאנטגוניזם שהוא זוכה לו (גם אני נהניתי ממנו למרות שקראתי לפני מיליון שנה) נובע מהעובדה שהוא ספר קצת פשטני שזוכה לחיבוק רוחניקי מקיר לקיר.
זה לא שהוא לא ספרות, אלא שהוא מין ״ספר מתנה״, כמו הנסיך הקטן (שמעולם לא אהבתי) ובדרגה אחת מעל החתיכה החסרה או העץ הנדיב.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
ומחשבות- ואו. התגובה שלך..לא צפיתי.
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת טובה שבהחלט מסבירה את דעתך על הספר ועל המתנגדים לו.
אני אישית קראתי אותו ומאוד נהנתי. נכון, זו לא ספרות מופת אבל ספרות מהנה- כן.
ובאיזו מעשייה יהודית מדובר? |
|
שונרא החתול
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
כתב הגנה נאה אבל חוטא בכך שבשם ההגנה הוא תוקף סופר אחר בלתי מעורב.
במה אשם סלינג'ר אם קואלו נחשב למה שהוא נחשב? ואני לא יודעת מה הוא נחשב. |
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
מוריד לפניך את הכובע. אין צודק ממך.
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת