ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 20 בפברואר, 2012
ע"י אנקה
ע"י אנקה
לאחר התלבטויות רבות עם עצמי: האם לכתוב חוות דעת על הספר הזה או לא? ה"כן" ניצח בסופו של דבר וכפי שאתם רואים הנה אני מקלידה לי כאן כמה מילים על ספר מסע אישי ולמידה.
פאביאן ורדיה צעירה צרפתיה בשנות העשרים לחייה נחושה בדעתה ודעתנית אומנית וציירת מגיל צעיר. גומרת אומר בליבה לנסוע למזרח הרחוק, סין, ליתר דיוק ללמוד קליגרפיה וציור סיני.
תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. הענק הסיני המתעורר עדיין לא יעד תיירות פופולרי כפי שהוא כיום.
סין המדממת ופצועה המתאוששת מ"מהפכת התרבות" של המשטר הקומוניסט הנוקשה והרודני. הכל שם תחת פיקוחה של המפלגה.
אל הסטודנטים הצעירים מתייחסים כאל אסירים בבית הסוהר.
ותנאי המחיה במעונות הסטודנטים דומים לחייהם של אסירים בבית כלא נידח במדינת עולם שלישי, לכלוך, צפיפות, אוכל דוחה בצמצום. כיבוי אורות מוקדם. משטר טרור של המפלגה המיושם על ידי הממונה על המעונות.
לתוך כל אלו נוחתת לה פאביאן הצעירה מאוד ללא פרוטה אחרי נסיעה מטלטלת וזועתית שיהא חווה בדרך. כדי ללמוד מגדולי המורים לאומנות הקליגרפיה הסינית את רזי המקצוע.
מעולם לא פגשתי בקריאת ספר כלשהו על נחישות כל כך גדולה והתמדה הקיימים באישה צעירה כל כך שהיתה מוכנה להקריב כל כך הרבה מהנוחות והחיים המערביים בצרפת כדי להשיג את מטרתה.
פאביאן חיה שם במשך 10 שנים עם הפסקה אחת באמצע.
נדדה במחוזות שונים עם המורים שלה הסיניים המסורים, החיים בצמצום ועוני מחפירים. עליי לציין שסין המודרנית של שנות ה-80 לא העריכה את אומניה במיוחד. הם נרדפו לפרקים, הוכנסו לבתי סוהר, עברו חקירות, יצירותיהם הושמדו, גם מכריהם ובני משפחתם סבלו ונאסרו. הכל כדי לשבור את רוחם ולהרתיע אותם מלבטא את סבלם ואת חייהם ודיעות "חתרניות" חלילה לתוך אומנותם.
פאביאן הצעירה המוכשרת ומיוחדת במינה מחזיקה מעמד במשך עשר שנים מחייה בתוך חיים של עוני דחק וצמצום ותחת משטר
מדכא תוך כדי קושרת קשרים עם חברים סיניים לומדת את השפה תרבות והאומנות שלשמה היא הגיעה לשם,
חווית את תקופת הפגנות הסטודנטים והריגת 1000 מהם בכיכר טאינאמן,או אז היא נאלצת לעזוב את סין בהוראת המפלגה
אבל למרות הכל חוזרת בתור דיפלומטית מטעם ארצה, ואפילו מציגה שם תערוכה של יצירותיה.
המיוחד בסיפורה של האמנית המיוחדת בזאת הוא נצחון הרוח על החומר. למרות החויות הקשות שעברה בדרכה לסין ובסין עצמה פאביאן לא ויתרה לעצמה ולחלומה.למרות מחלות שונות שפקדו אותה הקשיים שהערימה המפלגה על דרכה ועל דרכם של מוריה וחבריה ,למרות חיי הדלות המחסור ועוני שהיא חווה שם, עדיין היא דבקה במטרה. היא נקשרת לעם הסיני הסובל והמדוכא
ועושה את כל המאמצים הקשים ככל שיהיו ללמוד את האומנות המיוחדת והנשכחת של הקליגרפיה, בד בבד עם התרבות והפילוסופיה הסינית.
למרות שהספר הוא לא יצירת מופת ספרותית ולא יכנס לפנתיאון הקלאסיקות אבל דמותה של פאביאן ואישיותה המיוחדת והחזקה נחרטו בליבי והמסע בתוך סין שלא כל כך
מוכרת וידועה לתושבי חצי כדור הארץ המערבי מעניין מאוד
לאלו שתרבות המזרח הרחוק קרובה לליבם כמוני.
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
לנולינקה תודה על השבח לחוות דעתי. התגעגעתי.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לפניוליטה וגם לחלום מס' 9 התודות לשבחים על חו"ד.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לרוזי תודה על השבח.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לשמעון, תודה על השבח:)
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לבוקי ולקוראת כל לשתיכן ביחד ולכל אחת לחוד :התודה והברכה על השבחים לחוות הדעת.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לג'יהאן תודה על השבח. התגעגעתי.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
חוגי מה נעימות מחמאותיך לעיני ולאוזניי וגם לאגו שלי. תודה גדולה.
המזרח ואני אכן סיפור אהבה שלא נגמר או רומיאו ויוליה
או אותלו ודזדמונה. אין לי הסברים למה ומדוע. זה הופך למעין התמקדות. כשהמשטר הטוטלטרי בסין ובקוריאה ישתנה אינשאללה (אין לי מושג איך אומרים בסינית) אז כבר לא יהפכו את האנשים לשווארמה או לשישקבאב. זה עוד יבוא. |
|
|
חוגי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
אנקה, את והמזרח ממש סיפור אהבה...
אגב, אני לא חושב שמשהו השתנה מאז בסין. עדיין עושים שם שאוורמה מאזרחים שחושבים קצת אחרת... (פאלון-גונג לדוגמה). חוצמיזה - ביקורת מצוינת כרגיל.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לפסיפלורה, תודה על השבח.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לעולם נפלא מודה מודה מודה על השבח כמובן ועלה תמיכה והמחמאות.
בלי ספק שאתה מעלה גם חיוכים על פניי. וזאת עשיית מצוה חשובה. אבל מס שבח במטותא הרשה לי להתחמק מלשלם:) הרי ידוע שיש מס שבח על נדל"ן ולא על מילים מילים מילים ברוח.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מרתקת
ואנקה, אם תודי לי על השבח אני עלול לגבות מס-שבח...-:)
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
תודה אנקה, על שתי המחמאות :-)
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לבלו בלו תודה יקירה.
תראו מי שמדברת. גם את לא קוטלת קנים:)
ואגב התמונה מקסימה מאוד מאוד. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מקסימה!
כרגיל אצלך :-)
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לנוריקוסאן החולקת את אהבתי למזרח הרחוק:) תודה על השבח.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לרונית מהמושב, תודה על השבח לחוות דעתי.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לחמדת, את הפתגם אני לא מכירה. אבל תרבויות אחרות מעניינות מאוד.
אותי לפחות. פעם כבר אמרתי כאן ואם לא לפחות חשבתי, שמה שיש לנו כאן בארץ אני מכירה ואם לא אוכל להגיע למקומות אחרים ברגל ברכב או במטוס לפחות דרך הספרים אפשר להכיר וללמוד עליהם. בינינו זה גם שכר למוד זול יותר:)
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לטופי, הלוחמת פאביאן (התקרבתי לדמות שאני מכנה אותה בשמה הפרטי:) מציירת נופים בעיקר. עכשו שהיא בצרפת.
בסין היא ציירה קליגרפיות. דרך אגב בתמונות שבספר המורים הסיניים לקליגרפיה מחזיקים את המכחול בצורה מיוחד במינה. הקליגרפיה עצמה היא ציורים ולמשיכות הדיו
גודלן וצורתן ישנה משמעות מיוחדת. רק ללמוד את האומנות הזאת לוקח שנים. |
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לשין שין ולאלון התודה והברכה על התמיכה בכל עת ובכל מזג אויר ובכל ביקורת:)
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
אנקה -אני מבינה ומרגישה
את המשיכה המסתורית הזאת לתרבות או למקום /יבשות אחרות .אצלי זה אפריקה .יש מושג שנקרא זיכרון קדומים או זיכרון קמאי כביכול מגלגול חיים קודם ,שאנו מתגעגעים אליו והוא מוכר לנו ,אבל איננו יכולים לשים את האצבע ולאמר מדוע .יש פתגם כנראה בצרפתית אולי שין שין יודעת זאת,ואולי באיטלקית .
|
|
|
טופי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
ועיקר שכחתי לשאול
מה מציירת הלוחמת שלך?
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
למיכל תודה וחן חן על השבח:)
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לעמיר, תודה על המחמאה. הציירת הצרפתיה
היתה יוצאת דופן במעשיה גם לתקופתה וגם לגילה הצעיר כל כך : גיל 20. היא עברה כל כך הרבה נסיונות וחויות ולא תמיד טובות ומאושרות אני מניחה שהיא התבגרה תוך 10 שנים ב-20 שנה. אבל בתמונות המצורפות לספר היא תמיד עם חיוך טוב לב ונעים על פניה וקשובה לחברים ולעם הסיני. התשוקה הזאת ללמוד עוד ועוד והכל היא שהחזיקה אותה פיזית ונפשית. אני מניחה שאחראים לכך גם המורים הנפלאים ואנשים טובים פגשה באמע הדרך שעזרו לה להגיע למטרה. דמות מעניינת.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
ליעל 93 אכן הבחנת נכון בזיקה המיוחדת שלי למזרח הרחוק , אף פעם לא נתתי דעתי מאין ומתי התחילה אולי כשהקראתי את שוגון לראשונה או כשקראתי לפני כמה שנים את אחד מספרין
של הרוקי מורקמי. או בעצם זה התחיל עוד בילדותי, כן בבית הספר היסודי כשנהגתי לקרוא איזו אנציקלופדיה גיאוגרפית לילדים שהיתה לי בבית. התאהבתי ביפן ובסין.
או אולי עוד מוקדם יותר כשקראתי בספר של סיפורי עמים על אגדה סינית עתיקה. מי יודע. כל אלו יחד והרצון להכיר תרבות קסומה ומסתורית ורחוקה כל כך מהתרבות המערבית או המזרח תיכונית אלו שגרמו לי לרצות לקרוא עוד ועוד ספרים על ומאת המזרח הרחוק ובפרט סין-יפן. |
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי , אם את חושבת שמגיע אז אקבל בשמחה ובתודה.
מי יכול לסרב ללייק כל כך חינני וחביב:)
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
כמו כן תודות לבביות גם לחמדת, יעל 93 , חלבי, קפה לאטה ועמיר.
חן חן על הלייק והתמיכה.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
לטופי, ההסבר הזה אכן מתאים לפאביאן הציירת הלוחמת:)
|
|
|
עמיר
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
זה באמת לא נתפס
שאדם יוותר על כל שריד של נוחות מינימלית כדי להגשים את החלום שלו, ועוד כל כך רחוק מהבית. יופי של סקירה :-)
|
|
|
יעל 93'
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
אנקה היקרה,
נתתי דעתי כבר ממזמן שזיקה מיוחדת לך למזרח הרחוק, וזו באה לידי ביטוי נפלא בסקירותייך. מלבד תודתי על התיווך הנעים שלך, הסתקרנתי לשאול מניין בוקעת אותה אהבה לתרבות המזרח? סלחי לי אם השאלה אישית מדי. את לא חייבת לענות.
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
מה לעשות שמגיע לך השבח?
נתעלם ממך?... לא נשבח?... אז אין לנו ברירה, אנחנו משנסות מותניים, ונותנות "יופי" צנוע למרות שמגיע "יופי" גדול.
|
|
|
טופי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
נראה שלא הסברתי את עצמי כראוי
לא כל צעיר יכול לשאת את שעברה, אבל אדם נחוש הדבק במטרתו יוכל גם יוכל.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
ליעל , אפרתי ולקיסרית תודה על השבחים ועל תמיכתכן המתמידה בביקורותיי.
אני מעריכה זאת מאוד ושואבת מכך עידוד וכוח.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
טופי, את בטוחה שכל צעיר או צעירה יכולים לשאת את מה שעברה על בשרה
הצעירה הנ"ל? לא כתבתי את כל החויות וההרפתקאות הטובות והרעות שעברו עליה. בכל זאת רציתי להשאיר
משהו לקריאה למי שיבחר לעשות זאת. ולחיות בסין באותה תקופה בין אם בתור נתין זר או תושב סיני היה קשה עד מאוד. הצעירים פשוט אופטימיסטים שכמותם. |
|
|
טופי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
אנקה
לאורך כל ההיסטוריה לאנשים צעירים היתה נחישות וכוח לשאת קשיים למען מטרתם...
|
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
