ביקורת ספרותית על מפתח לדלת נעולה (כרך א') - לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה - קו אדום # מאת עמלה עינת
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 31 בינואר, 2012
ע"י טופי


בשיחות עם אנשים מבוגרים, ומיושבים בדעתם חוזר מדי פעם המשפט הנוסטלגי
"הייתי רוצה לחזור לתיכון, איזה כיף זה היה!"
ואני? אני מעולם לא סיימתי את בית הספר התיכון.
בתקופה בה לא היו עדיין איבחונים ושעורי הוראה מתקנת והקלות בבחינות, סיכמו המורים את המצב במשפט:
הילדה עצלנית. אינה יודעת לוח הכפל, אינה מתאמצת לכתוב, ולא קוראת כלל.
לכן מבחינתי כל יום במערכת החינוך היה סיוט מתמשך של כישלון, חרדה, ובדידות.
אין שום צורך לרחם עלי!
הסיבה לחשיפה היא נסיון לפקוח את עיני ההורים לילדים בעלי קשיי למידה.
התאוריות והנסיונות לעזור לדיסלקטים הם רק פן אחד של הבעיה שאינה מתמצה רק בקושי בלימוד מיומנוית בבית הספר
אלא מקיפה את כל תחומי החיים.
הספר מביא את סיפוריהם האישיים של סטודנטים דיסלקטים(לקויי למידה , אם תרצו)
ובו מואר מעט עולמם הפנימי של הלקויים, שנות בית ספר האיומות,
תגובות ההורים, חוסר ההבנה של הדיסלקטי את עצמו וחוסר ההבנה והקבלה של סביבתו.
הקושי ביצירת קשרים חברתיים..

הספר מנוסח בבהירות, קריא ומרתק, ונועד לכולם, הורים, מורים,
והכי חשוב לקויי למידה!! כן..אני יודעת עד כמה קשה עליכם הקריאה...ובכל זאת זה שווה את המאמץ!
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גילת (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
גם אני לא רוצה לחזור לתיכון... וגם כשהיו אומרים לי כל הזמן שאתגעגע, הנה- כבר 10 שנים מסיום התיכון אני עדיין עומדת בדעתי שאין לי געגוע. הגעגוע היחיד אולי זה רק לקצת פחות דאגות שהיו לי אז בהשוואה להיום ולעובדה שהייתי צעירה יותר. לא משהו שמזכיר סיבה שקשורה לתיכון עצמו על כל המשתמע מכך.
ויפה ששיתפת, זה לא דבר של מה בכך!
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה אפרתי... נראה שהתשובה המתאימה לא מתרגמת כלכך מוצלח ולכן אענה כך:if you can't beat them, join them
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
בלו-בלו, לפני 100 שנה מערכת החינוך ודאי לא היתה פיקניק..
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודות לנעמה, עולם-נפלא, חלבי, נוריקוסן
אפרתי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
טופי, מי היה מאמין... זה רק מלמד שהרבה מאוד עומד בפני הרצון, אבל אפשר לנצח גם את ההרבה מאוד הזה בכל מיני דרכים.
בלו-בלו (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
בתור אחות לדיסלקטית שחיפתה על אחותה שנים רבות, אני יכולה לומר שמערכת החינוך אינה פיקניק...
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה יעל ארבעה צאצאים סרבנים ומלחמה בלתי פוסקת עם מערכת החינוך, השביעו אותי מרורים... וכמובן עבור ילדים יוצאי דופן(והוריהם)מערכת החינוך הינה סיוט
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה חמדת... משום מה לרוב האנשים תקופת הילדות (והתיכון) נדמות כימי השמש והאור....
yaelhar (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את הביקורת. אבל לידיעתך - שנות "מערכת החינוך" הן סיוט להמון ילדים, שאינם סובלים דווקא מליקויי למידה. שלא לדבר על ההורים...
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
טופי, ביקורת טובה ומועילה. ולא אני לא רוצה לחזור לתקופת התיכון.
אנקה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
טופי כל הכבוד על האומץ לספר מנסיון אישי ובודאי על הרצון לשתף ולעורר את ענין ההורים והמערכת לבעיות עמן מתמודדים הילדים שיש להם דיסלקציה. תודה לאל שדברים השתנו מאז היינו אנחנו בבית הספר. דרך אגב, לפני 30 שנה רק מורות מהחינוך המיוחד היו מודעות לקשיים הללו בתוך המערכת הרגילה לא היתה עדיין מודעת לאט לאט השתנה המודעות וההכרה ואיתם הגישה והיחס .
הקיסרית הילדותית (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ