ראשית כל, אני רוצה להמליץ בחום על שני הספרים הראשונים בסדרה- "פרשת ג'יין אייר" ו"לשקוע בספר טוב". זו ליגה אחרת של דמיון והרפתקאות, שונה מכל ספר שקראתם או שתקראו ומלא בקריצות לאוהבי ספר כמוכם.
ועכשיו לעניין שלשמו התכנסנו: זה לא הספר הכי טוב בסדרה, לדעתי אפשר להגדיר אותו כ"ספר מעבר"- ספר שמניח יסודות ומסדר קצת את העלילה לקראת הספר הבא שם דברים יתחילו להפתר ברצינות.
בערך מאה העמודים הראשונים מלאים בבירוקרטיה של עולם הספר, כלומר- הרבה יצירתיות, מעט אקשן. זה לא רע בכלל, לפגוש עולם משוגע כזה עם הגיון פנימי משלו, אבל ההתמודדות עם משחקי המילים המורכבים, עם המובאות מהקלאסיקות ועם שטף דמויות שאינו פוסק, ועוד באנגלית גוד דאמיט!, היתה משימה ממנה יצאתי חבול ומותש. ואז, רגע לפני שהנחתי את הספר לצמיתות, פגשתי ברעיון מגה-מגניב שריתק אותי לספר באחיזת ברזל.
בהשוואה לשניים הקודמים, ובפרט ל"לשקוע בספר טוב" יש כאן פחות אקשן, אבל לזכותו של פורד (ואולי פפורד) יאמר שהוא לא מזייף ולא משחיר עמודים כדי לצאת ידי חובה, אלא ממציא את עצמו מחדש בכל עמוד (וזה מתיישר עם המסר של הספר, אבל את זה תבינו רק כשתגיעו לסוף).
אני מצטרף לקריאה של קודמי לתרגום של הספר (כמו שהובטח על עטיפתו של "ספר טוב"), למרות שאני חושש שאין בנמצא דובר עברית שיוכל לתרגם נאמנה את המשפט בו מופיעה המילה Had אחת-עשרה פעמים רצופות תוך שהוא שומר על כפל המשמעויות הטעון שבמשפט זה.
סיכום: היה שווה.
















