בסדרת הקומיקס המופתית "סאנדמן" מאת ניל גיימן המופתי בפני עצמו מופיע סיפור קצר על סופר הסובל ממחסום כתיבה. בכדי להתגבר על המחסום הוא מצליח בדרך עקלקלה להניח את ידיו על מוזה בשם קליופה ולכלוא אותה בביתו. הנוכחות והמגע שלה מביאים לו השראה ובשנים הבאות הוא משחרר רבי-מכר וקלאסיקות הזוכים לתהילת עולם. למרות כל תחנוניה הוא מסרב להוציא אותה לחופשי, וסופו להיענש על-ידי מורפיאוס (גיבור הסדרה, הממונה על החלומות) בכך שהוא חווה השראה תמידית, זרם תודעה בלתי פוסק של רעיונות מצויינים. בסצנת הסיום של הסיפור הוא משוטט בטירופו ברחוב, פוצע את ידיו בשביל לכתוב עם הדם על הקירות את הרעיונות האדירים לפני שישמטו ממנו ואז מפונה משם על-ידי שירותי בריאות הנפש.
בקיצור, אני לא אופתע בכלל אם יום אחד יתגלה שלג'ספר פורד יש מוזה כלואה במרתף. הרעיונות שלו יצירתיים ומורכבים הרמה כמעט לא אנושית והספר גדוש בהם עד שהקורא (זה אני) ממש צריך לרדוף אחרי הסיפור בשביל לא לאבד אותו.
והרעיונות מבריקים למגדול (השנה היא 1988 בעולם מקביל לשלנו בו הדברים מתנהלים קצת אחרת ובמקביל אליו יש את עולם הספר בו מתקיימים הלכה למעשה כל הספרים שנכתבו אי-פעם, כאשר הדמויות משחקות את תפקידיהן ויוצאות להפסקת סיגריה בעמודים בהן אינן מופיעות) ועד קטן (מלא בדיחות קטנות וגאוניות, משחקי מילים, המצאות שהלוואי שהיו בעולם האמיתי, דברים שהספר היה יכול לסחוב גם בלעדיהם, אבל למרבה השמחה- הם כאן!).
שלושת הפרקים המתארים את ה"סופרהופ" (כמו הסופרבול אבל עם קרוקט) הנם מופת של ספרות ספורט (זו הפעם השלישית שהשתמשתי במילה "מופת"ובהטיותיה בביקורת הזו. כשאין לך מוזה בבית אתה נאלץ למחזר מילות תואר) ויום אחד, כשיהיה לי מלא מלא מלא זמן פנוי אני אתרגם אותם לעברית.
יש בספר רגע קטן ומתוק בו ממש התפתלתי מעונג (דבר שמעולם לא נגרם לי על-ידי ספר בעבר!). לשמחתכם אני לא אפרט אותו כאן, אלא אשאיר לכם לגלות את זה לבד.

לסיכום: לקרוא, לתרגם, להפיץ ולהמשיך לאהוב ספרים!

ג'ספר פורד אוהב ספרים, מאוד. הוא מת ללכת לאיבוד בספר טוב, לצלול לבאר העלילות האבודות, לשנות סופים של ספרים ובכלל לחיות בספר. גם אני בילדותי חלמתי לחיות בעולם הספרים. הספרים המועדפים עליי לצורך זה היו ספרי קארל מאי, כן, כן, רציתי להיות ראש שבט אינדיאני. מדי פעם כשהייתי במצב רוח רומנטי יותר חלמתי להשתלב בעלילה של הרוזן ממונטה כריסטו, להכיר באופן אישי את שלושת המוסקטרים או לעשות רילוקיישן ל"דזירה".

אני וג'ספר פורד לא יכולים לצערנו לחיות בספר, אך ת'רזדיי נקסט, הבלשית הספרותית העשויה ללא חת, יכולה ועוד איך. ת'רזדיי השנונה לא מהססת לשנות את הסוף של "ג'יין אייר", לנסות לחלץ את אהובה מתוך "העורב" של אדגר אלן פו (חוויה מאוד מסוכנת - אל תנסו בבית) ולהעביר סדנה לניהול כעסים לדמויות מתוך "אנקת גבהים".

סדרת סיפורי ההרפתקאות של פורד שופעת רעיונות מקוריים כמעט בכל עמוד. פורד מוכיח את בקיאותו העצומה בעולם הספרות, בעיקר הספרות האנגלית, עם העדפה ברורה לשייקספיר ולרומנים הקלאסיים הגדולים של המאה ה-19. חלק מן הרעיונות מצחיקים ומדהימים במקוריותם אך חלקם טרחניים ומוגזמים. לעיתים הרגשתי כי פורד מגדיש את הסאה וכי מרוב עצים לא רואים את היער.(לדוגמא: -אז למי מחכים?- לגודו. דאאאא)

יחד עם זאת, כדאי לדעתי לתת צ'אנס לסדרת הספרים המקורית, הפרועה והמיוחדת הזאת ולקרוא לפחות את החלק הראשון שנקרא בעברית "פרשת ג'יין אייר". החלק השני נקרא "לשקוע בספר טוב". למרבה הצער המשך הסדרה לא תורגם אך לקוראי האנגלית מובטחת הנאה רבה ממשחקי המילים ומהשפה העשירה.

בקצרה, מעדן בריטי אמיתי.

ראשית כל, אני רוצה להמליץ בחום על שני הספרים הראשונים בסדרה- "פרשת ג'יין אייר" ו"לשקוע בספר טוב". זו ליגה אחרת של דמיון והרפתקאות, שונה מכל ספר שקראתם או שתקראו ומלא בקריצות לאוהבי ספר כמוכם.
ועכשיו לעניין שלשמו התכנסנו: זה לא הספר הכי טוב בסדרה, לדעתי אפשר להגדיר אותו כ"ספר מעבר"- ספר שמניח יסודות ומסדר קצת את העלילה לקראת הספר הבא שם דברים יתחילו להפתר ברצינות.
בערך מאה העמודים הראשונים מלאים בבירוקרטיה של עולם הספר, כלומר- הרבה יצירתיות, מעט אקשן. זה לא רע בכלל, לפגוש עולם משוגע כזה עם הגיון פנימי משלו, אבל ההתמודדות עם משחקי המילים המורכבים, עם המובאות מהקלאסיקות ועם שטף דמויות שאינו פוסק, ועוד באנגלית גוד דאמיט!, היתה משימה ממנה יצאתי חבול ומותש. ואז, רגע לפני שהנחתי את הספר לצמיתות, פגשתי ברעיון מגה-מגניב שריתק אותי לספר באחיזת ברזל.
בהשוואה לשניים הקודמים, ובפרט ל"לשקוע בספר טוב" יש כאן פחות אקשן, אבל לזכותו של פורד (ואולי פפורד) יאמר שהוא לא מזייף ולא משחיר עמודים כדי לצאת ידי חובה, אלא ממציא את עצמו מחדש בכל עמוד (וזה מתיישר עם המסר של הספר, אבל את זה תבינו רק כשתגיעו לסוף).
אני מצטרף לקריאה של קודמי לתרגום של הספר (כמו שהובטח על עטיפתו של "ספר טוב"), למרות שאני חושש שאין בנמצא דובר עברית שיוכל לתרגם נאמנה את המשפט בו מופיעה המילה Had אחת-עשרה פעמים רצופות תוך שהוא שומר על כפל המשמעויות הטעון שבמשפט זה.
סיכום: היה שווה.

ספר נהדר, חלק מסדרת הספרים שמתחילה ב"פרשת ג'ין אייר" שתורגם לעברית ( ולצערי רק ה2 הראשונים בדירה תורגמו).
זהו הספר החמישי, בו תרסדי (יום חמישי) הגיבורה כבר אמא לילדים מתבגרים, עדיין עובדת במשטרה בעולם האמיתי ובעולם הספרותי, מבריחה גבינות מהרפובליקה הסוציאלית של ויילס, חונכת את הגירסה הסיפרותית של עצמה כבלשית בעולם הספרותי, מנסה לשכנע את בנה להצטרף למשמר הזמן ( כולם בפניקה - הוא היה אמור להצטרף לפני 3 שנים) , עוזרת לספרים של בעלה מתוך העולם הספרותי, מנסה למצוא את המיניטור שמנסה להרוג אותה בלי הרף, מתמודדת בפעם המליון עם תאגיד הענק "גוליית" , ומנסה למנוע את הפיכת הקלאסיקות הספרותיות לתוכניות ריאליטי בו הספר עצמו על כל עותקיו "ישתנו" וישוכתבו על פי בחירת הקהל.
מיותר לציין שאהבתי כל רגע בספר, ואני כבר מגשש בכיוון של הספר הבא ( הספר לא מסתיים שכל הקשרים נפרמים - להפך ).
מי שקרא את הספרים הקודמים יהנה מאד,
מי שלא קרא וסתם נפל לידו הספר- גם יהנה - כל עוד הוא קצת פתוח לעולם משונה אלטרנטיבי בו דודו היא חיית מחמד , טיול בזמן מפוקח על ידי משמר הזמן , מעבר לעולם הספרים אפשרי וחברות ענק מתחרות להכנס אליו .
הספר , למרות שהוא המשך בסידרה , לא דורש "ידע קודם". כל דמות או מאפיין של העולם מתוארים בקצרה או בפירוט

גספר פורד הוא גאון.
לקרוא ספרים של גספר פורד זה כמו לעלות על כרכרה לזרוק את המושכות ולצעוק לסוסים – דיו.
נסיעה מטורפת על דרך עם חוקים משלה ופיתולים מטורפים שגורמים לצווח מאושר.
זהו הספר השישי בסדרה של טארזדי נקסט.
הסיפור בטיפה חשיפה אבל בלי ממש ספוילרים:
הפעם המספרת היא דמותה הספרותית של טארזדיי ( כן זו המחבקת עצים ) ובעולם הספרות הכאוטי שעוצב מחדש כאי עם זאנרים כטריטוריות בעלות גבולות מוגדרים, יש לה בעיות רבות לטפל בהם :
ירידה בערכי קריאה , פרסומות סמויות, חבר עם סיפור רקע בעיתי , גובלינים שמורידים את ערך השכונה, משברי זהות וקאסט מתמרד.
ובנוסף יש מתיחות בצפון . ספרות נשים ודוגמה מאיימות לפלוש ל Racy novel (רומן למשרתות? רומנים סקסיים?) זאנר שמתרחב ובקלאסיקות שלו נמצא בין היתר " מאהבה של ליידי צאטרלי" , ובתגובה מאיים הזאנר לפוצץ פצצה מלוכלכת שתזרע סצנות סקס גראפיות בכל ז'אנר קריאה . אי לכך כל גבר שנתפס עם חולצה פתוחה מחוץ לגבולות RACY NOVEL נעצר בחשד לטרוריזם.
בדרך יש דמויות דוסטויבסקיות שחוזרות מסדנת "גאולה דרך סבל" ועוד ממתקים שרק פורד יודע לרקוח.
הפעם פורד לא מתלבש על קלאסיקה ספציפית אלה נוגע בכל זאנרי הספרים והחוקים הכתובים והלא כתובים של עולם הספרים.
אחד הטובים בסדרה – תענוג לקרוא.
הספר והסדרה מומלצים לכל מי שאוהב ספרים.
ולקינוח ציטוט קצר:
"Journeys up the me<x>taphoric River are hugely enjoyable and highly recommended. Since every genre is nourished by its heady waters, a paddle steamer can take even the most walk-shy tourists to their chosen destination. As a bonus, there is traditionally at least one murder on board each trip--a "consideration" to the head steward will ensure that it is not you."

"the Real-World was a sprawling mess of a book in need of a good editor."

ספר מעולה לא מבייש את שאר הסידרה
תרסדי חוזרת לעולם האמיתי , מנסה להחזיר את בעלה שהועלם ע"י תאגיד גולית , מלווה בהמלט שעובר משבר זהות , כמובן בנה בן השנתיים מדבר רק לטינית , פיקוויק , ציפור הדודו שלה ואלן, הבן הלא מחונך של פיקויק.
בינתיים קיין - נבל מעולם הספרים הפכה להיות ראש ממשלת בריטניה , גוליית תאגיד הענק מנסה להפוך את עצמו לדת , קדוש מהמאה ה13 , שחזה 5 נבואות נכונות עד כה , חוזה את תוצאת הגמר של משחק הקריקט , ואבא של תרסדי ממשמר הזמן מזהיר את תרסדי שאם הנבואה לא תתגשם - סוף העולם יגיע

ויש גם מיניטור רוצח שמסתובב חופשי , וחוזה הוצא על ראשה של תרסדיי

מאד נהנתי , ויש בזה אפילו יותר קסם שקוראים את זה באנגלית מאשר בעברית ( וכמובן שלא תירגמו את הספר אז גם אין לי ממש את האופציה לקרוא בעברית )

ספר המשך ל"פרשת גיין אייר" ול"לשקוע בספר טוב"

לא חיכיתי לתרגום וזה הבעייה בגדולה - האנגלית שלי לא ברמת שפת אם ופספסתי לא מעט לדעתי. המון מושגים מאנגלית קלאסית וציטוטים מספרים קלאסים שאני לא לגמרי מבין.
אבל למרות הכל נהנהתי מאד.

הספר עצמו נהדר , כולו כבר בעולם הספרים אם גיחות קלות לעולם האמיתי.
תרסדי בהריון , מסתתרת בעולם של העלילות האבודות, בתוך רעיון לספר בלשי גרוע שלא פורסם אף פעם והדמויות שם מתוסכלות ופוחדות מכך שהם יעלמו יום אחד.

אני אנסה לקרוא גם את ההמשך באנגלית , למרות שאני אשמח לתרגום