• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אראגון

אראגון

מאת כריסטופר פאוליני

הביקורת של קלינסטי

תמונה של קלינסטי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אראגון

אראגון

מאת כריסטופר פאוליני

הביקורת של קלינסטי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של קלינסטי
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2006
סדרה:הירושה #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
אָרִיָה קארו (one piece forever <3)
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“במילה אחת פשוט וואו זה אחד הספרים הכי טובים שיש בחרתי את הספר הזה לא כי המליצו לי עליו או בגלל הביקו”

46/125
ביקורות על אראגון
הבאה
נובנוב
לפני 15 שנים

“ספר מותח. מדהים איך אפשר לשלב את העולם המציאותי והעולם הדימיוני לכזה דבר. חובה לקרוא!!!!!”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

סיימתי את הספר בהנאה, כתוב פשוט וישיר, פנטזייה קלאסית, דרקונים, אלפים, גמדים,בני אדם וכול מיני יצורי קסם ובלהות, לכאורה לא מחדש כלום, אבל קחו לדוגמא רשימת מצרכים להכנת אוכל ותנו לשני טבחים להכין מהם תבשיל לפי טעמם, ויתכן מאוד שאחד יכין תבשיל טעים ונהדר והשני לא יהיה משהוא בכלל, ופה פאוליני נכנס לתמונה, בהחלט רקח תבשיל ממצרכים מוכרים וידועים, משתמש בכול האלמנטים הנדושים בזאנר הפנטזייה, ומצליח בהחלט לרקום סיפור אגדה מקסים ושובה לב, הוא בהחלט מעיז ומשמיד דמויות שתופסות תפקידים ראשיים ודומננטיים גם מהטובים וגם מהרעים.
אין הרבה הפתעות, אך יש פיצוי בכתיבה איכותית ומרגשת, כן קצת ילדותי ואין בזה שום דבר רע אלא זה הקסם של הסידרה, מזכיר בניחוח שלו קצת את רומח הדרקון וזה בהחלט לטובתו.

ממליצה למי שעוד לא קרא להוסיף לרשימת קריאה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Sinbad the Sailor
Sinbad the Sailor
תמונה של אנג'ל
אנג'ל
ה
הקיסרית הילדותית
3קוראים|גיל ממוצע35|67%נשים

על המבקרת

תמונה של קלינסטי

קלינסטי

חברה מזה 16 שנים
43 ביקורות•2 נבחרות•247 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מקורית•אימה
תמונה של קלינסטי
קלינסטי
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות43
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה247
דירוג ממוצע4.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה38ספרות מקורית1אימה1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של קלינסטי

כבלי קסם

כבלי קסם

אורסון סקוט קארד

כבלי קסם הינו ספר פנטזייה שבחלקו פנטזייה אורבנית וחלקו אגדתי קלאסי.
אגדה מסובבת שאלייה מתווספים מרכיבים מודרניים, והנה לפניכם הטוויסט.
איוון היא הדמות הראשית שלה קורים הדברים ואליו חוברת דמות שנלקחה מזמנים קדומים,דמות שנלקחה הישר מהאגדות היפייפיה הנרדמת.
וכמובן כמו בכול אגדה טובה ומוצלחת ישנם כוחות רשע, שבוחשים וזוממים להרע ולהזיק, וכאן נכנסת לה דמות אפלה ומרשעת מאין כמותה בליווי כשפים וקללות מאוד אקזוטיים.
ישנם בסיפור אלים וכשפים מלכים ונסיכות, מכשפות ואנשים רגילים שקורים להם אירועים לא רגילים בכלל בלשון המעטה.
כמו בכול ספר אחר של קארד שקראתי, גם בספר הזה בתחילתו הקצב היה איטי ונינוח, ומצריך סבלנות, וככול שהתקדמתי עם הספר עוד לפני אמצעו, הסיפור מצליח לתפוס את תשומת הלב והופך להיות מרתק מותח ומעניין, ומצאתי את עצמי נהנית מהתפתחות העלילה ומהדמויות שקיבלו נפח וחיות ויצאו מהמסגרת של התמונה.
הרעיון של פנטזייה הנעה בין תקופות זמן שונות, בין תרבויות, נותן ערך נוסף ומהנה מאוד.
קארד עושה מחווה ומכניס איזכורים לישראל, ומשלב את היהדות כך שזה נחמד מאוד מצידו לתת במה, למרות שהוא מכניס פה ושם ביקורת מוסוות, אך בעדינות.
את היהדות הוא מצליח לשלב עם הנצרות וביחד עושה מיקס מעניין עם אגדות עם ומיתוסים מהתרבות הרוסית.
ספר מקסים, דמויות משכנעות,חששתי שיהיה דביק מידי, אך גם על זה קארד הקפיד, לא מקושט, הדמויות מאוד מציאותיות, ולכן הצליח לו לכתוב אגדה מוכרת וידועה עם רצינות ומשקל, כך שיהיה בנוי טוב ולא קליל כמו שאגדה בדרך כלל משדרת.
מהנה ולא נשכח.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
צלל-אלף (הוצאה מחודשת)

צלל-אלף (הוצאה מחודשת)

איליין קנינגהאם

צלל מלשון צל,מידע שקשור לסיפור, תקראו תבינו.
ועכשיו תמצית של התמצית מאחורי הספר (לאלה שלא בא להם להתרוצץ).
הדמויות המככבות בסיפור:
ארילין להב-ירח, חצי אלפית יפייפיה עם עבר מיסתורי, אחת הרוצחות הטובות בממלכה אם לא הטובה ביותר, מתנקשת בעבור ארגון ההרפרים הסודי, דמות נשית חזקה מלאה בכבוד וקשוחה להפליא, הרפתקנית פעילה ביותר, בעלת חרב קסומה עם סוד עתיק ושושלת מפוארת, חרב עם אישיות.
דנילו אציל ממי מצולות, טרובדור, סוכן של ההרפרים, קוסם הייתי אומרת דיי טוב, מבטיח,ומשעשע ביותר.
אליית`-אלף כסוף משושלת האצולה האלפית המכונה בפי האלפים קסיר,חתיך מרשים ומרושע, ציני וחד, לוחם ללא חת,ושנוי במחלוקת לאורך כול הדרך.
קלבן-רב מג,אחד משלטייה הבכירים והמשפיעים של מי מצולות, דודו של דנילו,עובד בשיתוף פעולה עם ההרפרים, קשוח וזעפן.
המקומות הממכבים בסיפור:
-מי מצולות
-אברמיט ממלכת האלפים

ועכשיו להתרשמות שלי מהספר, ובכן זו הייתה חווייה נהדרת ומופלאה, ממש "התקמצנתי" על הספר שלא יגמר.
השילוב של ארילין ודנילו מנצח, שילוב משעשע ומצחיק, האחת קשוחה נטולת הומור בעלת חשיבות עצמאית עם כבוד מפה ועד...והשני כולו קלילות,שעשוע וצחוק, אבל אל תטעו בדנילו, שכן הבחור כישרוני בכמה תחומים ויודע לעמוד מול סכנה בגבורה ואומץ,הדרך ששני הדמויות עוברות יוצרות מסע מותח דינמי, מלא באקשן ולא אחת בהומור נהדר ומאוד מצחיק.
אי אפשר שלא לאהוב את דנילו, ולא להזדהות עם ארילין וסיפור חייה הטראגי.
תשלבו את אליית` האלף עם הזוג הזה ותקבלו פיצוץ של הנאה, אליית` הנחש זה הכינוי שלו,שנון וציני וחילופי הדברים שלו עם כול דמות שנקרת בדרכו היא עונג צרוף, איילין ממש הצליחה עם הדמות הזו, הוא כול כך מוסיף גוונים לסיפור שאי אפשר בלעדיו, בכלל הייתי שמחה אם היה ספר בממלכות שעוסקת רק בו ובמעלליו, אלף מאוד מוזר, ללא מוסר ובושה, עושה כאוות נפשו, ומרתיע מאוד, מעבר לכך הוא מאוד תורם לרמת התככים והמזימות בכישרון רב, בטח כבר הבנתם שאני מאוהבת חה.
אז מה היה לנו עוד, כן טוויסטים, הפתעות, אקשן בלי סוף,כבוד וטיהור שמות,סודות עתיקים, מרדף אחרי הצדק וצדקנות,כתות ומסדרים, קסמים וקרבות,שושלות מלכותיות וכמה דמויות שמסתתרות בצל, חשאיות ומסוכנות, לא ניתן לדבר עליהם בלי ספויילר אז לא אקלקל, אך הן בהחלט חשובות.
ספר שנקרא מהר וחלק, מהנה ומשעשע, בלתי נשכח, כתיבה נהדרת, פשוט וענו, ספר בפני עצמו, לא מחייב לקרוא לפני או אחרי ממלכות, למרות שאני ממליצה לקרוא אחריו את שיר אלף, לאוהבי הפנטזייה כדאי מאוד, מפרגנת באהבה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
שיר-אלף

שיר-אלף

איליין קנינגהאם

אני מתחילה בתיאור הדמויות המרכזיות שמככבות בסיפור והנה הם:
דנילו הוא טרוברדור והארפר, דמותו בתחילת הסיפור היא דמות קלילה ודיי שטוחה שמתפתחת לאורך העלילה ומקבלת נפח מוצקות ורצינות.
קלבן הקוסם, רציני להחריד וזעפן לא קטן עם תואר של רב מג ואחד משליטיי מי מצולות.
אליית` אלף כסוף, מרשים ביותר, מרושע בכול רמ"ח אבריו, לוחם מסוכן, שנון תרתי משמע, חריף וציני, בהחלט מוסיף המון תבלינים רצויים לעלילה, אני אישית ממש התלהבתי מהיצור הזה, כן כן רק שהוא לא צדיק, אבל דמותו שבתה את ליבי חה, ילד רע של ממש.
ויש את כול השאר, גמדת, אלף זהוב, לוחמים, שכירי חרב, שליטים וכול מיני דמויות צבעוניות שנכנסות ויוצאות מהסיפור.
ולבסוף יש לנו את האוייב שמציק ומטרטר את כולם, אוייב שבוחש ומערבב, תככים ומזימות לרוב, ברוח צדקנית, כולם נלחמים בו, כול אחד ומטרתו הוא, שלא תמיד חברה של הצדק והשלום, גם הרעים וגם הטובים רודפים אחרי האוייב המשותף.
דעתי על הספר חלוקה לשניים,חלקים מהספר ריתקו אותי לחלוטין, נהנתי מהקצב, מהזרימה החלקה של העלילה,מהחלקים המשעשעים, מותח ושנון.
היו פרקים בספר ששעממו, מפוזרים לכול עבר, והיה קשה לעשות חיבור בין כול הסיפורים הקטנים ועל הדמויות המשנה, המעבר לא היה חלק, מלא פרטים ושמות, שנשכחים אחרי סיום הפרק, והחזרה אליהם דיי הפריעה למהלך העניינים של הדמויות הראשיות.
אני מבינה שהסופרת רצתה לתת מקום לסיפור המסגרת, על המקומות והתנהלות החיים בערים שמופיעות בעלילה, אבל ז בעיני זה לא היה החלק החזק.
אבל ויש אבל, החלקים המוצלחים מצליחים לאסוף את הספר, ולחפות על הפרקים החלשים יותר.
בסך הכול ספר קליל, ואם מתייחסים אליו כאל כזה, מצליחים להנות.
זהו ספרי הראשון מסדרת ממלכות של עוסק באלף האפל של סלבטורה (שדרך אגב מאוד מוצלח)לכן אוליי חסרים לי הרקע והמסגרת של המקומות, הדמויות והתפקידים שקוראי ממלכות מכירים, ואוליי זה קצת העיב על הקריאה שלי את הספר, ולכן אני ממשיכה לספר הבא בממלכות, ונותנת הזדמנות.
מעבר לכך בנימה אישית יותר, הסיבה הנוספת להיותי מרוצה, שאלפים מככבים, ואני הרי מעריצה שלהם, אז כמה שיותר ככה טוב, איילין כותבת אותם טוב, ומחמיאה להם בכתיבה שלה אז על זה מגיע לה ברבו ממני.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
ריקוד המתים

ריקוד המתים

כריסטי גולדן

ok על מה אני אכתוב, אני אכתוב על כך שעוד ספר מבית היוצר של רייבנלופט יצא מאוד מוצלח, ונהנתי שוב, אני תוהה על הנוסחה המוצלחת של הסידרה הזו, שבספרים כאלה רזים הם מצליחים לדחוס עלילה מגוונת מלאת אקשן, תככים ומזימות ואופל לרוב, ובכול המרקחת הזו יש גם "זמן" לרומנטיקה אפלולית וטראגית כמו שצריך, ברבו.
ריקוד המתים מתרחש על ספינת נהר מפוארת וקסומה שמציגה מופע בידור של שירים וריקודים (לא סתם מזכירה במה עוסק המופע).
וכמו בכול עלילה יש לנו בדרך כלל גיבור ראשי, במקרה של הסיפור הזה יש לנו גיבורה יפייפיה בשם עטרת שלג.
הקאסט שמרכיב את העלילה כולל אנשי בידור וצוות הספינה.
דגש על גיבור משנה הקברניט ראול דומונט השנוי במחלוקת המאיים שבהחלט נותן שוואו נהדר בסיפור, אתם עוד תבינו ואני לא עושה לכם את העבודה לכו לקרוא בבקשה.
ואלפים, כן אלפים אהוביי וחצאי אלפים מככבים, ביחוד חצי אלף מסויים מיסתורי מפחיד ויפה להחריד בשם עין הדרקון, עוזרו הצמוד ביותר של הקברניט.
בנימה אישית שלי חה כמה שיותר אלפים ככה טוב, אבל זו רק אני, אז תסלחו לי על ההערצה חה.
הספינה המכושפת משוטטת לה במיי רייבנלופט שנים ומעלה את המופע המצליח עד ש....
כמיטב המסורת של עולם רייבנלופט יש לנו בשפע הפתעות וגילויים עטופים באפלוליות טחובה וערפילית, פניות חדות, ורשע שמשגשג לו מתחת לפני השטח, ושהרוע מגלה את פרצופו כאן כול מגדל הקלפים קורס לתוך באר עמוקה וחשוכה, בתוך כול הקדירה הזו יש לנו גם סיפור אהבה, מקומות עם תקווה ואור,וזה מאזן את הקצה השחור של רייבנלופט על כול יצורייה האפלים, ריקוד המתים מתחיל בנינוחות, ועולה בהדרגה נהדרת לשיאים וגילויים,נהנתי לאורך כול הספר, נקרא בזרימה אחת ללא הפרעות, עוד ספר מוצלח לרייבנלופט מפרגנת עם לייק גדול.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
קרנבל הפחד

קרנבל הפחד

ג'. רוברט קינג

קרנבל הפחד הוא קרקס של מעוותים הנמצא ליד העיר למוראי, איפה שהוא באחת הארצות האפלות והמעוותות בעולם רייבנלופט.
בתוך הקרנבל המוזר וההזוי הזה, מתחיל לקרות שרשרת רציחות, והנרצחים הם אומני הקרנבל, מתוך האימים צצים לנו הגיבורים של קרנבל הפחד, מארי העיוורת להטוטנית שתסחוף אחרייה עוד כמה חברי קרנבל שיככבו לאורך הסיפור, חלקם חברים וחלקם אוייבים.
מפה והלאה העלילה מגוללת את הניסיון של מארי העיוורת עם חברייה המועטים לפענח את שרשרת הרציחות המזעזעות כמיטב מסורת הגוטית האפלה של עולם רייבנלופט.
הספר מתחיל בצורה איטית וישנונית, לכאורה הרציחות נראות דיי רגילות שנעשות בידיי מטורף כולשהוא, התפנית והאקשן מתחיל באמצע הספר, ומשם הכול הופך להיות מוזר ומיסתורי, מתחילות לצוץ אמיתות מזוויעות שנותנות את הטוויסט לסיפור, ככול שמתקדמים הסיפור הינו אפל אכזרי ועצוב.
לדעתי האישית הספר נחמד וקריא, קצת כבד בהתחלה, אך משתחרר לקראת האמצע, אך עדיין לא סוחף בהתלהבות כמו ערפד הערפילים או אביר הוורד והמשכו רוח הוורד.
הסוף של הסיפור בהחלט מפצה על כול הפגמים, אז שווה בכול זאת לקרוא אותו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
אבק כוכבים

אבק כוכבים

ניל גיימן

אבק כוכבים הינו ספר אגדות למבוגרים, כנראה שגם אנחנו צריכים........

האגדה מתרחשת לפני שני מאות, באזור כפרי באנגליה על כול מה שמשתמע מזה, הנופים האנשים ובכלל התפאורה, יש אווירה אין מה להגיד.
וישנה החומה שמקיפה את הכפר, ולחומה יש צוהר שממנו משקיפים אל אל אחו ויער מאוד מיוחדים, למה מיוחדים כי שם משתרעת לה ממלכת הפיות, שם האגדות קורמות עור וגידים, וחיות להם לטוב ולרע, מדובר על יצורים וישויות מכול הבא ליד, ססגוני ומגוון.
ועכשיו אנחנו מגיעים אל הדמויות שמככבות לאורך השדרה חה לאורך העלילה כן לזה התכוונתי, יש לנו את טריסטן נער פשוט וקצת סתום, ומנגד יש לנו את אייבין המיסתורית הטרגית והצינית מאוד, בין שניהם ישנו גורל מפתיע, ושניהם בעצם חייבים להתהלך ביחד במסע המטלטל לאורך כול הספר, שניהם עוברים הרפתקאות לטוב ולרע עד לסוף ובטח שלא אעשה לכם ספויילר, תקראו אני לא אעשה לכם את העבודה חה...
וכמובן בל נשכח את כול דמויות המשנה, שחלקם מהכפר חומה, אנושיים ואפורים, וישנם את היצורים והאנשים מהצד השני, ממלכת הפיירי של הפיות, מוזרים והזויים כמיטב המסורת.

הספר כתוב לפי מסורת גיימן, וזה אומר, הזוי ומוזר לעיתים, שנון ומשעשע לעיתים, לא הייתי אומרת שהספר קליל במובן של זרימה, הוא בהחלט מחביא אפלה ורשעות בתוך דפיו, והדמויות הם קרקטורה עם הומור שחור, אז הוא לא חמודי כול כך, יש לו הרבה חלקים שפשוט תקועים ומשעממים, וישנם חלקים זורמים ונקיים, בסך הכול ידידותי לסביבה ואכיל.

לא התעלפתי על הספר,אבל אם בא לכם ספר על הדרך אז בבקשה...נסבל...בהצלחה...

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
יצורים יפהפיים

יצורים יפהפיים

קאמי גרסיה

יש לנו כאן רומן משולב בפנטזייה, עכשווי ושייך להווה, משלב מיתוסים ומסורות עתיקות.
אז מה היה לנו בתפריט, היה לנו את לינה מכשפה בהתהוות בעלת כוחות על טבעיים, ויש לנו את איתן, בינהם יש עיירה דרומית בארה"ב, ובני משפחות וותיקות עוד מימי מלחמת האזרחים, וכמובן את בני העיירה צרי המוחין והגזענים שממאנים להתקדם אל המאה 21, ומכאן הכול גזור ותפור לבגדים ססגוניים של רומן נעורים פשוט ומקסים, משולב בסממנים של פנטסיה אורבנית, עם מיתוסים מהתרבות האמרקאית.מהדרום.
הנופים קסומים, ביחוד לי, אני מאוד אוהבת את הדרום ואת המנטליות וכמובן את האווירה, והסופרות בהחלט מעבירות נאמנה את המהות של הדרום בכישרון.
אהבתי את הפשטות והתמימות של הספר, כמובן שמי שאהב את סדרת דמדומים יאהב את הספר הזה ובניהם מודה ומתוודה נשמתי הרומנטית אהבה עד מאוד.
רומנטי ודביק כמו שאני אוהבת לעיתים, כתוב בהיר ושנון,תככים ומזימות פה ושם מתבלים את העלילה, מתח קל, בקלות יכולה לראות את הספר הופך לסרט, מקסים וממכר, כן ממכר אתם לא טועים, נכון שהספר לא מחדש כלום, והוא מוגש הצורה מסודרת וחלקה. אבל עדיין יש לו את הקסם לתפוס ולרתק גם אם יודעים מה קורה או יקרה.
מקסים קליל וחמוד מאוד....

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
רוח הוורד השחור

רוח הוורד השחור

ג'יימס לאודר

עוד הפתעה נהדרת, וחומר משובח של ספר פנטזייה, תרגום מעולה של צפריר גרוסמן.
עד כה קראתי עם ספר זה שלוש ספרים מסדרת רייבנלופט, ואני ממש הפי ולייק גדול.
איך הם מצליחים כול פעם מחדש, לקחת את כול האלמנטים והתמצית של סיפור אגדה טוב, ופשוט להצליח בגדול, וחברים מדובר פה על סדרת ספרים, דקים ורזים להחריד, ממש קצרים וזו מחמאה, מכיוון שהספרים פשוט מעולים, ורוצים עוד...
לורד סות` נותן כאן הופעה נהדרת, ואני כקוראת לומדת להכיר את דמותו הטראגית והרדופה עוד יותר, ותאמינו לי שבהחלט דמותו מלאה סתירות ומלאה ברבדים ועמוקה כמו האופל עצמו.
בספר זה סות מקבל ארץ משלו בשם סיתיקוס, בה הוא שולט כמה שנים בעריצות המוכרת של הערפילים האפלים של רייבנלופט, ויש לו עוזר מאוד מרושע אפל ואכזרי מלא בכשרונות של רוע וערמומיות של מפלצת מהגהינום, שזורע פורענות ביד נדיבה, הוא אחד הדמויות הראשיות שכיף לשנוא, וכמו כן יש לנו את הצוענים המיסתוריים שמופיעים פה ושזורים חזק בתוך העלילה, ועוד ועוד הפתעות ודמויות מוזרות והזויות כמיטב המסורת.
לורד סות מותקף מכמה חזיתות ואפילו הוא אינו יודע מי ומאיפה כול הפרעות, מזימות והתככים, מגיעים.
הספר בהחלט מתהדר, במזימות ותככים מהדרגה הראשונה, הקצב מטורף , ממש פאן גדול, ועדיין הספר בהחלט תופס ומוריד למעמקים, וזה מה שמפתיע אותי מחדש, שבעצם יש ניגון על כול כך הרבה מגוון רגשות של הקורא.
אף דמות ראשית לא מקופחת ומקבלת במה ועומק, שקל כול כך להזדהות ולהנות מכול כך הרבה סיפורים, וכולם מתעמקים באישיות ובמהלך העניינים שקורים לדמויות.
אחד הכייפים היו בשבילי הם התזכורות לעולם קרין של רומח הדרקון, משם כמובן הגיע לורד סות.
כיףףףףףףףףף, לייקקקקקקקקקק, ענק, ברבו לסופר על ההצלחה של להכניס סיפור מוצלח וגדול בספר קטן וקצר, זה כישרון בשבילי, תהנו זה בטוח......

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
אביר הוורד השחור

אביר הוורד השחור

ג'יימס לאודר

אביר הוורד, יצא במהדורה חדשה ובתרגום חדש ומעולה של צפריר גרוסמן.
בספר זה פוגשים שוב את לורד סות`, שהועבר מקרין רומח הדרקון לברוביה ארץ אפלה בשליטתו של לורד סטרדאסט האיום והערמומי שאותו הכרנו מהספר הקודם ערפד הערפילים המעולה.
בכול מקרה, לורד סות מקבל פה בספר פנים קצת אחרות, והופך להיות מאפל , אכזרי ומרושע, לאפל וטראגי, יותר נוסטלגי, ואכול יסורי אשמה, בספר הזה למדתי לאהוב ולכבד את דמותו הטראגית, את המניע שגרם לו להיות התפלצת שהוא היה בעולם קרין, גם אם לא הסכמתי עם הסיבות.
סות נפגש עם סאטרדסט, יריב לא פחות חזק ומרושע ממנו, ומפה משתלשלים האירועים בקצב נהדר ומותח, עם מסורת הגוטיקה האפלה של סדרת רייבנלופט, כתוב מעולה ומרתק, לומדים דברים חדשים על סות, ובהחלט מזדהים עם דמותו הרדופה, כמו שאומרים סות נפל מן הפח (עולם קרין) אל הפחת(עולם ברובייה), וכמובן יש את כול הדמויות האקזוטיות של סדרת רייבנלופט, ביחוד העם הצועני והמסתורי הוויסטני, שקשורים ונקשרים ללורד סות, כרגיל ספר עם כול האלמנטים הנכונים לסיפור אגדה מעולה ושונה, כתוב נהדר ומרענן.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קלינסטי

ביקורות נוספות על "אראגון"

אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

אני מבין שילד בן 16 כתב את הספר הזה, אבל בשביל מה יש מבוגרים סביבו אם לא כדי להגיד לו שלא מספיק להעתיק אחד לאחד את מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה עם טוויסט טולקיני כדי לקרוא לזה יצירה מקורית.
בזבוז זמן נוראי

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•נפתול
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

ספר נחמד מאד. קצת יותר מתאים לנוער לדעתי אבל העלילה יפה והכתיבה משתפרת מספר לספר (הראשון ממש בוסרי, אחרי הכל כתב בגיל 15). הפנטזיה יחסית משכנעת ובנויה היטב בשונה מפנטזיות אחרות שקראתי שיש יותר חורים מרעיון (כולל הארי פוטר). מומלץ לחובבי פנטזיה שמחפשים משהו לא כבד מדי

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•גנדלף
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

אראגון , התחלה של הרפתקאה מופלאה.
ספר פנטזיה סוחף ומצוין, מתאים לכל הגילאים, אחד מן הסדרות האהובות עלי ביותר.

בספר הראשון בסדרה אנו פוגשים את אראגון, נער צעיר שכל עולמו זה החווה הקטנה של משפחתו ודאגות היומיום כמו איזה אוכל יהיה על השולחן,
אותו נער צעיר יוצא לצוד ביער ומופיע לפניו ביצה כחולה שתשנה את עתידו ואת עתיד הממלכה כולה.

בספר אנו נתקל בדמויות מגזעים שונים, אלפים, גמדים, בני אדם, אנשי חתול ועוד,
עולם של חרבות וקסמים, אהבתי כל חלק וחלק בספר, והעסק רק משתבח בספרים הבאים בסדרה! בעיני ספר חובה !

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•Elad
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

קראתי את הספר וניסיתי להבין תוך כדי על מה ההתלהבות הגדולה וההמלצות הנמרצות,
והאמת? לא כל כך הבנתי.
עוד ספר פנטזיה, לא מהטובים שבהם, עם עלילה די צפויה, בלי הפתעות, קצת יותר מדי צורך לאחוז ראש מי ומה זה כל מושג בספר
ובסוף גם אין ממש סוף, אלא? תקנו את הספר הבא כדי לדעת.
אז לא, תודה, לא אקנה את הספר הבא. הספיק לי.

לפני שנה•
★★★★★
•מירי הופמן
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

וואו. ספר מדהים.
אומנם סדרה קצת ארוכה, 4 ספרים, אבל שווה כל רגע. הסופר כתב את הספר הזה בגיל ההתבגרות שלו, ויכול להיות שזה מה שגרם לי להרגיש שגדלתי ביחד עם אראגון, ואחרי כל ספר הופתעתי מחדש לגלות שאני עדיין בבית.
לגמרי שווה להתחיל את זה, אבל כדאי לקחת בחשבון שזה יכול למכר אתכם.
קריאה טובה:)

לפני 4 שנים•תולעת ספרים לנצח
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

אוקיי ביקורת על אראגון- יש לי כל כך הרבה מה להגיד...
אני אחלק לכמה חלקים: עלילה, כתיבה, דמויות ועולם
אז נתחיל דווקא מהסוף- העולם של אראגון הוא עולם מהמם שמועתק לחלוטין, כמעט אחד לאחד מכל הבחינות משר הטבעות-זה לא ברמת "מושפע" (כי המון ספרי פנטזיה מושפעים משר הטבעות) זה לא "השראה" זה העתקה של כל היקום אחד לאחד. נכון שזה עולם כללי למדי שיצר הרבה רעיונות בסיסים של פנטזיה (גמדים, אלפים והרבה ספרים (למשל רומח הדרקון) לקחו הרבה השראה, אבל העולם הזה (ואני הולכת להגיד את זה ביותר מנושא אחד בביקורת) מועתק משר הטבעות.

כתיבה- הספר מנסה (הנה זה בא שוב) לחקות את סגנון הכתיבה של טולקין אבל בו זמנית להפוך את הספר לקליל יותר וככה מאבדים את כל הקסם של טולקין באמצע ויוצא איזה ספר שלא סגור על עצמו.

הלאה-דמויות. עכשיו אני הולכת להיות קצת אכזרית וסליחה מראש למעריצים אבל... אראגון- דמות נוראית! דוגמא למה קורה כשסופר מעריץ את הדמות שהוא כותב. הדמות מושלמת מדי, חזקה מדי, חסרת כל הגיון ואי אפשר להתחבר אליה. אריה- מושא אהבתו של אראגון ואחת הדמויות הכי שוביניסטיות ושטוחות שקראתי, למרות שהיא דמות נשית חזקה היא סטיגמתית ומתוארת יותר מדי לפי המראה שלה לטעמי. (אבל אשמח לשמוע את דעתכן/ם בנושא) כל שאר הדמויות צצות כשמתחשק לסופר ונשכחות באותה מהירות. דמויות שהיו להם פונטציאל גדול והסופר פחד לקחת רחוק מדי ואז קיבלנו דמויות משעממות שאפשר לתאר במילה. והנבל- העתקה בוטה משר הטבעות, לא אהבתי בכלל!. חייבת בכל זאת לציין (בלי ספוילרים) 2 דמויות שרק בגללם שרדתי את הקריאה -מרטאג ורוראן. מרטאג- הדמות הכי מתוסבכת ולא סגורה על עצמה ואחת הדמויות היחידות בסדרה שיש להם עומק כלשבו. ורוראן- היחיד שמתנהג בהיגיון בסדרה וכל הקטעים איתו הם הקטעים הכי טובים בכל הסדרה. ועוד אחת שכן אהבתי-נאסואדה. שמראה איך אריה היתה יכולה להצליח אם לא היתה מושלמת מדי.

עלילה- נסיים בטוב. בניגוד לביקורות אחרות שקראתי אני אישית אהבתי את העלילה של הספר מאוד. היא היתה קלילה ולא מרוחה מדי (הכל יחסי... מצד שני קראתי בדיוק במקביל את מחזור כישור הזמן אז...) היו בה דברים צפויים למדי אבל גם תפניות שלגמרי עבדו, סיום שחלקו צפוי לחלוטין וחלקו מפתיע מאוד.

אז לסיכומו של דבר- כל מי שקרא שר הטבעות לא יוכל שלא להבחין ב"השראה" שנלקחה. אבל מי שלא לגמרי יכול להנות. העלילה כיפית העולם מושלם (ושוב- מועתק) הדמויות שטוחות מאוד (אבל הי כל כך הרבה דמויות פנטזיה מוכרות ואהובות שטוחות להחריד) אם כי יש יוצאי דופן. והכתיבה לטעמי ...(מחפשת משו טוב)...(לא מוצאת)... (קוראת פרק ראשון בעברית ומצטמררת מהכתיבה) ... נוראה
אני מפרגנת ונותנת 3 כוכבים רק בגלל רוראן

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רייסטלין
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

קריסטופר פאוליני היה צעיר מאוד כשכתב את הספר, לכן הספר מאוד מאוד בסיסי. הרעיון שלו נחמד במיוחד וגם הביצוע לא רע, אבל אין כמעט דברים מיוחדים, הוא מתחיל את הסדרה בצורה טובה ומראה איך אראגון למד להילחם והקיר את סאפירה, הדרקונית שלו.
הסיפור זורם, אנחנו מכירים דמויות שיהיו בספרים הבאים וגם את העולם.
לצערי לקראת הסוף הספר מדרדר מאוד.

(אזהרה, מכאן יהיו ספויילרים.)


אראגון והחבורה שהקיר מגלים שהם הגיעו למקום אותו חיפשו, המקום בו מתגוררים הווארדן, בני האדם המתנגדים למלך גאלבטוריק (הרע בסיפור). האנשים לוקחים אותם אל תוך הר, שם נמצאת ממלכת הווארדן, התיאור של העיר היה כל כך מסובך שלא ממש הצלחתי לעקוב.
ואז מכירים את הגמדים, בעלי המקום אשר נתנו לווארדן מסתור, באמת שהגמדים כל כך מעצבנים בספר הזה.
אבל מה שציינתי עד לכאן, זה רק חלק פצפון בבעיות שלי עם הסוף. החלק הכי גרוע מגיע כשמתחיל הקרב במקום, הקרב כתוב בצורה כל כך גרוע ומשעממת, ממש לא יצירתית ושלא לדבר על זה שאראגון (שבוא ילד מתבגר), הורג באכזריות עשרות אורגלים (ואין לזה בכלל השלכות).

אחרי ספר נחמד מינוס, לא היו לי כל כך הרבה ציפיות לספר השני, לא חשבתי שאוהב אותו, ובטח שלא עד כדי כך.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•mr dog
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

״נער שהיה רוכב דרקונים
חיים שהיו לאגדה״

בערך במשפט הזה הספר קנה אותי.

***

כל מי שבעצם ראה את הספר, סתם בחנות הספרים או בספרייה יכול להעיד על כך שזה ספר שמנמן.
אני לא אוהבת ספרים שמנמנים.
הם מלחיצים אותי.
אבל בסופו של דבר, רוב הספרים שאני קראתי, שאני קוראת, ושאני אקרא תמיד יהיו שמנמנים.
אבל הספר הזה הלחיץ אותי במיוחד.
ממבט ראשון בחנות הספרים חשבתי שהוא כמו הארי פוטר, ספר ״חובה״ שכזה, שאם לא קראת אותו אתה לא נחשב לתולעת ספרים, שיוצא ממנו סרט (שמסתבר שהוא לא היה מי-יודע-מה, אבל נשרוד), ושאנשים קוראים לעצמם באתרים מגוונים על שמות של דמויות מתוך הספר.
שהגעתי לסימנייה שתיים מהעובדות הוכיחו את עצמן, מסתבר שיצא סרט, ושאנשים קוראים לעצמם בשמות של דמויות מתוך הספר (אראגון, אריה, מרטאג, וכו׳).
בפעם הראשונה שראיתי אותו פשוט הנחתי אותו במקומו ומיהרתי להסתלק משם.
עכשיו אני פשוט מצטערת על זה.

***

אני לא חושבת שלספר את התקציר יהיה נחוץ, אבל באמת שאני לא יכולה להתאפק;

אראגון הוא גיבור הספר, אבל הספר עצמו נפתח בהתקפת צל (בעזרתם של שניים עשר אורגלים) על שלושה אלפים, העניינים מסתבכים, הצל פותח במרדף, ולבסוף מה שחיפש ניצל מידיו בהבדל של שניות.
לאחר מכן, אנחנו נפגשים עם אראגון בן החמש עשרה באמצע שעת ציד, למעשה זה הלילה השלישי של מסע הציד, והצידה שלו החלה לאזול, הוא מרגל אחרי איילים ומקווה שיספיק לפגוע במטרה שהציב לעצמו, הוא לא מוכן לחזור הביתה בידיים ריקות.

ובשלב הזה אני אעצור כדי לא לספיילר.

***

אחרי שקראתי את הפרקים הראשונים עלתה לי שאלה:
מה היה קורה אם הייתי מוצאת את עצמי באלאגייזיה?
ניחשתי את התשובה די מהר:
הייתי מחוסלת תוך שתי שניות, אם לא, אז פחות.

***

הכתיבה- מעולה, קולחת, מדהימה, והשאירה אותי במתח כל פעם מחדש, יש פה עסק עם סופר מוכשר, מאוד.
הרעיון- מדהים, מקורי, מעניין, מפתיע כל פעם מחדש.
הביצוע- נע בין מצוין לטוב מאוד, העלילה קצת נמרחת פה ושם ובגלל זה הספר קיבל ארבעה כוכבים, אבל למרות הכל אני לא יכולה לדלג על אף קטע כי יכול להיות בו משהו משמעותי לעלילה שיהרוס כי את הספר.

***

אני חושבת שהספר היה בין הספרים הטובים שקראתי, בעצם, אני לא חושבת, אני יודעת.
אני צריכה להפסיק להילחץ מספרים שמנמנים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

ג-א-ו-נ-י-! עלילה משובחת! כתיבה חדה כתער! והשילוב בין הטרגדיות (או, או! דוד שלי מת!) לבין השמחות (או, או! אני עף על דרקון) מצוין ביותר! מומלץ!

לפני 15 שנים•Gusovi