ביקורת ספרותית על אראגון - הירושה #1 מאת כריסטופר פאוליני
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 במרץ, 2022
ע"י mr dog


קריסטופר פאוליני היה צעיר מאוד כשכתב את הספר, לכן הספר מאוד מאוד בסיסי. הרעיון שלו נחמד במיוחד וגם הביצוע לא רע, אבל אין כמעט דברים מיוחדים, הוא מתחיל את הסדרה בצורה טובה ומראה איך אראגון למד להילחם והקיר את סאפירה, הדרקונית שלו.
הסיפור זורם, אנחנו מכירים דמויות שיהיו בספרים הבאים וגם את העולם.
לצערי לקראת הסוף הספר מדרדר מאוד.

(אזהרה, מכאן יהיו ספויילרים.)


אראגון והחבורה שהקיר מגלים שהם הגיעו למקום אותו חיפשו, המקום בו מתגוררים הווארדן, בני האדם המתנגדים למלך גאלבטוריק (הרע בסיפור). האנשים לוקחים אותם אל תוך הר, שם נמצאת ממלכת הווארדן, התיאור של העיר היה כל כך מסובך שלא ממש הצלחתי לעקוב.
ואז מכירים את הגמדים, בעלי המקום אשר נתנו לווארדן מסתור, באמת שהגמדים כל כך מעצבנים בספר הזה.
אבל מה שציינתי עד לכאן, זה רק חלק פצפון בבעיות שלי עם הסוף. החלק הכי גרוע מגיע כשמתחיל הקרב במקום, הקרב כתוב בצורה כל כך גרוע ומשעממת, ממש לא יצירתית ושלא לדבר על זה שאראגון (שבוא ילד מתבגר), הורג באכזריות עשרות אורגלים (ואין לזה בכלל השלכות).

אחרי ספר נחמד מינוס, לא היו לי כל כך הרבה ציפיות לספר השני, לא חשבתי שאוהב אותו, ובטח שלא עד כדי כך.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ