ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 בנובמבר, 2011
ע"י גל
ע"י גל
קראתי כל ספריו של אורי אדלמן, וזה האחרון שקראתי.
נתחיל מזה שניסיתי להשיג אותו בספרייה כבר זמן רב, ובפעם האחרונה שניסיתי והוא לא היה לקחתי ספר מתח אחר, לא כל כך מוכר, מאיזה איזור שהספרנית המליצה לי להציץ שם. זה היה ספר נורא.
היום הייתי הבספרייה, החזרתי את הספר הנורא ומצאתי את "קונצ'רטו למרגל ולתזמורת" על המדף. התחלתי לקרוא וכשהגעתי פחות או יותר לאמצע הספר, עצרתי רגע לעשות חושבים. הרי קראתי כבר יותר מחצי ועדיין לא הייתה עלילה מובהקת, סוגייה מותחת שמחפשים אחר הפתרון שלה, הכל עד כאן היה די תשתיתי (לא מסביר ולא מפרט כדי לא להרוס). אבל המשכתי לקרוא. אז עצרתי ושאלתי את עצמי מה ההבדל בין ספר זה לספר האחרון שקראתי, הנורא שהפסקתי לקרוא פחות או יותר שלב (היה לי ברור שאת הספר הזה אני לא אפסיק לקרוא). אמרתי לעצמי שאולי זו התחושה שבספר הקודם הרגשתי שבונים מאוד בבירור את המתח ואז רק מוסיפים פרטים, ופה הרגשתי שיש משהו שעתיד להחשף והערפל הזה הוא דווקא שמושך.
בעמודים האחרונים הערפל הזה מתחיל להתפזר, אבל לא מספיק. ישנם סימני שאלה רבים שנותרו. וגם הסוגיות הפתורות- לא מספיק ברורות, לא מרתקות.
מזל שמדובר בספר קצר יחסית, 190 עמודים. סיימתי לקרוא אותו בערב אחד, ולמען האמת היה לי נחמד תוך כדי אבל לא מספק בסוף. ומה לעשות בספרי מתח, בניגוד לסוגים אחרים של ספרים, מחפשים את הסיפוק שבסוף. זה חלק ניכר מהחוויה.
קשה לי להגיד את זה, כי אהבתי מאוד מאוד את ספריו האחרים של אורי אדלמן (והכי הכי את "שעות מתות" שחשף אותי לעולם ספרי המתח, שכן לפניו לא קראתי אף ספר מתח אני חושב), ואני מתבאס על ביצוע פחות איכותי הפעם. אבל מה לעשות, לפחות לדעתי- ככה זה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
זה הראשון שלו אם אינני טועה
והוא בהחלט מרגיש לא בשל,גם אני הכי אהבתי את שעות מתות(האחרון למרבה הצער)הוא בהחלט התפתח מספר לספר,והיה ממש כיף לגלות סופר ישראלי שכותב מתח טוב.אפשר לספור אותם על יד אחת בערך
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
