ביקורת ספרותית על סקסוס מאת הנרי מילר
ספר מעולה

---

הספרים של הנרי מילר הם בעצם יומנים על חייו, בלי איזשהו מבנה של סיפור יוצא דופן, רחוק מכך. גם הדמויות בספריו הן פשוט כל חבריו הסובבים אותו לאורך חייו, ועוד אנשים שנקרים לאורך חייו. אך היופי שבספריו הוא לא איזה סיפור מרתק שהוא בנה, אלא הדפים על גבי דפים של הגיגים מופלאים. החוכמה הכי עמוקה שיש. הוא הרפתקן ללא לאות של נבכי הנפש, והוא עובד עם חומרים מהאמת. מהאמת הכי עמוקה שיכולה להיות. ומה שיוצא זה דפים על גבי דפים מרהיבים, שזורחים מבין כל הבנאליות, היאוש, הנואשות.
הוא לא מעט פעמים משוטט, יוצא להרפתקאות בעולמות הכי נוראיים, הכי עמוקים, נמוכים, בהשלמה. בהשלמה פלאית, ללא כל פחד לרדת אליהם, להיות בהם, לעמוד מולם, לחקור אותם, לפרק אותם לגורמים של חוכמה והבנה, לספר עליהם ולפרט עליהם בפרוטרוט, בפרטי פרטים עד כדי מיקרוסקופיים. והוא מספר אותם כאדם חזק ומבין, ולא כאדם חלש, שמרגיש קורבן, שמתנגד לסבל, או דוחה אותו. לא. הוא מקבל אותו. הוא מקבל הכל. כל דבר, מגבוה ועד נמוך עדי כדי תהומות הזווועות הנוראיות ביותר - באותו שוויון נפש. וזה כולל דפים קודרים עד כדי אפוקליפטיים ממש, בספר חוג הסרטן למשל.
מחשבותיו הנהדרות וההרפתקניות והכל כך עשירות שופכות על הדף כל כך הרבה חוכמה, עד כדי כך שהמילים שלו נוגעות בכוכבים, המשפטים - מחזיקים את הירח, הפיסקאות - מוארות על ידי השמש עצמה, ופרקים על גבי פרקים בספריו חובקי עולמות.
הוא בעצם יותר פילוסוף מאשר סופר. ולטעמי הספרים שלו בהחלט ראויים למקום של כבוד על מדפי ספרי הפילוסופיה, בין כל הפילוסופים הגדולים.

» ביקורות נוספות של רחל.מ.
» ביקורות נוספות על סקסוס