מלאכת מחשבת של פובליציסטיקה וביקורת תרבות מונחת בין דפי הקובץ המשובח פרי עטו של דורון רוזנבלום, כותב מחונן ורחב אופקים אשר מציב זה שנים ארוכות רף עליון לכתיבה הפובליציסטית בעברית. המאמרים המרוכזים בו הינם פרי התבוננות מפוקחת ומלאת אהדה ולא מעט כאב ותסכול על חיינו במדינת ישראל, על הרבדים השונים של קיום זה.
הכותב מצטיין בעושר תרבותי מעורר הערכה אשר ניכר היטב ובאופן מענג ויעיל בכתיבתו.
את בספר הזה קניתי מעל שלוש פעמים והוא יקר לליבי עד מאוד.

הרומן "לב המאפליה" או "לב האפלה" מאת ג'וסף קונרד מתאר את מסעו של מארלו, יורד ים ותיק והרפתקן מושבע, במעלה נהר קונגו הפראי, בשליחות חברה מסחרית בריטית המנהלת פעילות כלכלית נמרצת באותם חבלי ארץ. מארלו מציג את סיפור זכרונותיו מאותו מסע בפני חבריו, שעה שהם עוגנים הנהר בתמזה בלב לונדון וממתינים לבוא הגיאות. מארלו מוצג כדמות מהורהרת וייחודית גם בקרב יורדי הים, ואת סיפורו הוא פורש באיטיות, בנשימה ארוכה, תוך שהוא חושף את תחושותיו הכמוסות והיחודיות, במידה רבה, לרוח התקופה בה מתרחש המעשה.
מארלו מצליח, ע"י השתדלות דודתו בחוגים מיוחסים, להתקבל לראיון בחברה המפעילה נתיבי סחר ותחנות סחר בלב אפריקה הפראית, ולהפתעתו הוא מתקבל למשרה בה חפץ בקלות יתרה, תוך שתהליך מינויו ובדיקתו הרפואית מעלים בו תמיהות מסוימות. לא עובר זמן רב, ומארלו יוצא לדרכו אל אותה ארץ "לא מאולפת", וכבר בתחילת מסעו הוא נותן דעתו לאופיו הייחודי של הנוף הנפרש לפניו, לנוכחותו התמוהה ומבולבלת משהו של האדם הלבן והשפעתו הניכרת על האוכלוסיה המקומית.
משימתו של מארלו היא חבירה אל תחנת מסחר קדמית וחילוצו של סוכן רב פעלים בשם קורץ, אשר עשה חיל רב בשרות החברה, אולם דבר מה השתבש במשך שהותו הארוכה בג'ונגלים, ונראה שאינו סר עוד למרותם של הממונים עליו, ולמרות הצטיינותו באגירת השנהבים יקרי הערך, החברה מבקשת להשיבו, מה גם שחלה מאוד.
דמותו של קורץ כפי שהיא מצטיירת לפני מארלו ע"י נושאי תפקידים שונים אותם הוא פוגש בדרכו אל מעבה הג'ונגל, הולכת ותופשת מימדים על אנושיים ונדמה שהאיש מהלך קסם רב על מארלו, או לכל היותר מעורר אצלו הזדהות עמוקה, בניגוד לשאר הלבנים הנקרים בדרכו ונראים לו עלובים ביותר, וזאת עוד לפני שפגש בו פנים אל פנים. למן הרגע בו מגיע מארלו אל תעודתו הראשונית, נערמים קשיים רבים בדרכו, ומשימתו מתעכבת בכמה חודשים, בהם הוא מתוודע אל אורחות האדם הלבן באפריקה, אל הוויתם הפראית של הקניבלים ואל המתרחש במפגש בין שתי ציוויליזציות אלה, בדגש על נוכחותו המופרכת והמתנשאת של האדם הלבן, חוסר התוחלת שבה והעוול האכזרי המושת על בני הארץ. מארלו מתבדל מן הלבנים האחרים, בז למזימותיהם ולתככים המאפינים את אורחותייהם, ומתמסר כולו למלאכת תיקון ספינת הקיטור עליה הופקד, ואשר טבעה בשל פזיזותו וחוסר מקצועיותו של מנהל התחנה.
המשך יבוא..

תאונת קריאה שהותירה בי זעזוע ותדהמה שטרם קהו בשנים שעברו מאז. את המשפטן והפוליטיקאי רובינשטיין הערכתי תמיד, ייחסתי לו מעלות נדירות בנוף הפיליטי והאקדמי בו פעל משך שנים. משנודע לי כי ספר פרי עטו יצא לאור, ניגשתי בציפייה וסקרנות למלאכת הקריאה. לאחר מספר עמודים, החלה ההתפכחות מן הקונספציה. מעולם לא נתקלתי בספר גרוע שכזה, אשר מבעד למלים והשורות אשר בו ניתן בקלות לזהות את חוסר המעוף, ההצמדות קצוצת ההשראה למודלים חבוטים ומעל לכל, הנימה הנמלצת והמסתוללת לה דרך הפקר בין הדמויות הסטריאוטיפיות להחריד והעלילה הרופפת ומתוחזקת ברישול הנובע מחדוות יצירה ילדותית הנגועה בלא מעט שגעון גדלות. עולמו המוסרי של הכותב, כפי שהוא מסתמן בין השיטין, מותיר את הקורא בתחושות אי נחת ומבוכה.
עד היום נמצא ספר דק ומיותר זה לנגד עיני כל אימת ששמו או דמותו של רובינשטיין מופיעים.