ביקורת ספרותית על ילד 44 - כתר מתח # מאת טום רוב סמית

---

בקורת על הספר "ילד 44" (טום רוב סמית)
(חיה הלר)
הספר פותח בסצנה אכזרית ובלתי נסבלת בו הרעב העוני והקור דוחפים שני אחים קטנים לצוד חתולה כדי לאוכלה אשר תוך כדי כך האח הגדול פאבל ניצוד בעצמו כדי לשמש כמזון מבושל לאנשים לרעבים אחרים.
אכן מדובר בסצנה קשה המתרחשת כבר בתחילת הספר אך יש לשים לב לעובדה מוזרה ומעניינת הנמשכת לאורך כל הספר והוא - ציון תאריכי ההתרחשויות. שכן בראש כל פרק מצויין תאריך ההתרחשות, שמתחיל מ -25 בינואר 1933 ועד מרץ 1953 כאילו היה מדובר ברישום מדויק ביומן, כאשר בעמוד 270 מצויין למעלה שהדברים המסופרים התרחשו " כעבור שלושה חודשים..." כלומר אחרי מרץ .1953. אין ספק כי בציון התאריכים מבקש הסופר להפנות אותנו לזמן ידוע מסויים, כלומר הוא נותן חשיבות משונה למימד הזמן והרקע בו מתרחשת העלילה. (חלוקת דף רקע היסטורי)

הספר "ילד 44" כתוב בכוונה כספר מתח מתחילתו ועד סופו , הסופר משתמש באמצעי ספרותי זה כדי לעניין את הקורא בסיפורה המצמרר של התקופה. ואכן זו עובדה היסטורית כי בשנים 1933-1934 שנים שלאחר המהפכה היה רעב קשה ברוסיה ובעיקר באוקרינה. המפלגה הקומוניסטית בהנהגת לנין ואחריו סטלין החליטה להחרים את רכושם של האיכרים למען המדינה , הכפרים פורקו והאיכרים עברו לחוות קולקטיביות – ולקולחוזים (אשר תמצאו אותם מפורטים בדפי הרקע)
ידוע שהקולקטיבציה הכפוייה שהייתה בתחילה למען מטרות נעלות נכשלה ובמשך הזמן גרמה לרעב המוני באיזורים רבים והביאה למותם של מיליונים רבים בעיקר באוקריינה ובאגן הוולגה התחתון וכתוצאה מן הרעב והקור הכבד מתו מאות אלפי משפחות וגוועו ודובר אף על רעב כבד שהביא רבים עד כדי קניבליזם.

אם מדברים על אכזריות וקניבליזם נשאלת השאלה - איך יכולים בני אדם לחיות בתנאים קשים של רעב כבד וממושך כאשר השלטונות החרימו את כל הצמחים והזרעים ואת כל בעלי החיים למען המהפכה והשאירו לאיכרים העניים אדמה עירומה וקפואה - 40 מעלות מתחת לאפס כיצד יכלו משפחות שלמות להתקיים ? יש לזכור שרעב כבד אכן הביא את האדם בהיסטוריה לפתרונות קניבליים כפי שראינו אותם בשואה באפריקה ואפילו בתנ"ך שלנו מצאנו:
בספר מלכים ב' פרק ו': ויהי רעב גדול בשומרון בעת שמלך ארם צר על העיר ואשה צעקה אל המלך" ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר, ונבשל את בני ונאכלהו ואומר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה..." וכו'
גם במגילת איכה (פרק ב' כ') על הרעב שהיה בירושלים בעת המצור נאמר: על נפש עוללַיִך העטופים ברעב בראש כל חוצות ראה ה' והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פריים עוללי טיפוחים ..." וכו'
ולכן למרות שהסצנה הקניבלית המופיעה בתחילת הספר מזעזעת אותנו היא בהחלט אמיתית במהותה ומתאימה בהחלט להתרחשות ההיסטורית שהייתה באותה תקופה, כמו כן אין ספק שבסצנה האכזרית הזו שתל הסופר את הבסיס לנושא העיקרי ההולך ומתפתח בהמשך העלילה - והוא ההשלכות החברתיות שהיו לשלטונו של סטלין ברוסיה במשך 25 שנים ( הדברים מתועדים ויוצאים כיום לאור) מדובר בשלטון יחיד של טרור ואלימות , הוצאות להורג של עשרות מיליונים מבני עמו ללא משפט, הגליות, מאסרים, כליאה במחנות עבודה , משפטי ראווה – והכל מתוך בטחון שהוכיח את עצמו שהשלטת פחד וטרור באנשים רק מחזקת את הרודן והוא משתמש בה ככלי בטוח לשלטונו הממושך.

עלילת הספר מתרחשת בשני חלקים עוצרי נשימה כאשר בשניהם הגיבור הוא אותו אחד (אך בעל שני שמות) בתחילה הוא מופיע כפאבל ובהמשך שמו הוא לב.
בחלקו הראשון מתאר הסופר שני אחים שגדלים באוירה של רעב ופחד קשה הפוקד את כל רחבי רוסיה והאוכלוסייה כולה . האוירה בחלקו הראשון של הספר מתארת את התנהלות חייהם של האזרחים באותה תקופה שאפשר לציינה בשלוש מילים : ציות מתוך פחד! מושג שעוטף גם את השולטים ואת הנשלטים כולם מצייתים לממונים ועל כולם יש עין פקוחה ומלשינה ואבוי לו למי שחשבו עליו שהוא בנאמנות קצת אחרת או שהעז להביע רגש או מחשבה שונה. שימו לב לעובדה המשונה שרצח ילדים או אונס לא נחשבו באותה תקופה כחוסר נאמנות או כפשע הדורש חקירה מעמיקה. אנשים נהרגו באכזריות ללא משפט רק מפני שעבדו כוטרינרים, או מורים ועקב כך נחשדו בריגול , וביחד איתם חוסלו ללא רחמים משפחות שלמות חברים ושכנים וכל מי שהיה איתם במגע. המרדפים אפילו אחר "בוגד" אחד שכזה בוצעו בקנאות ע"י צוותות שלמים של סוכנים ובלשים נושאי נשק של המשטרה החוקרת עם קציני מג"ב הכלל היה "לבדוק את אלה שאנחנו בוטחים בהם" ואיש לא היה פטור מן הכלל הזה כולל אפילו את מי שאכפו אותו ! וכולם נבדקו באותו להט. בעמוד 77 נאמר: "ההפחדה נחוצה. הפחד מגן על המהפכה. ללא הטלת מורא לנין היה נופל סטלין היה נופל.... וכדי שהפחד ברמה כזאת יוכל להמשיך ולהתקיים היה צריך להעלות לו לקורבן אספקה קבועה של בני אדם" יש לציין שגיבור הספר לב – מופיע בתחילה כגיבור מלחמה אמיץ עטור אותות כבוד "שהשאיפה היחידה שלו הייתה לשרת את ארצו בכל דרך הוא מתמנה כקצין במשרד הבטחון ולמרות שעבודתו שם הייתה לא תמיד נעימה הוא הבין את נחיצותה בשמירת על המהפכה מפני אויבים מבית ומחוץ למען המטרה הזו יקריב לב את חייו , למען המטרה הזאת הוא יקריב את חייהם של אחרים" (עמ' 33) לב הוא דמות שמצייתת וממלאה פקודות לא מתוך עיוורון או פחד אלא מתוך אמונה והכרה בצדקת הדרך . לכן מרגע שהוא מתחיל להבין כי הדברים הנעשים רחוקים והפוכים מן הצדק וגובלים בפחד וטרור ולב שלא היה שוטה ובטח לא צייתן עיור-
לב מתחיל להשתנות.

בחלקו השני - בהיודע מותו של הרודן סטאלין העלילה מתפתחת והופכת להיות ספר מתח עוצר נשימה - כאשר הגיבור "לב" שהופיע בחלק הראשון כממלא פקודות חסר רגש – לפתע משתנה לנגד עינינו והופך לאדם לגמרי אחר ממצב של אדם מפוחד ממלא פקודות הוא הופך לאדם שונה, אדם שיוצא לפתע לבדו מהשורה , אדם שלא פוחד להסתכן ועושה הכל למען מטרה אחת - שהיא לגלות את האמת המסתתרת מאחורי הרציחות הרבות שאיש לא חוקר אותן אף על פי שמדובר ברציחות אכזריות של ילדים הנמשכות תקופה ארוכה עדיין הן לא מענינות את השלטון כי הן לא נחשבות כאי נאמנות לשלטון והמשטר הקיים לא שש לבדוק ולחקור אותן.



הסופר טום רוב סמית - מביא אותנו להאמין שאם נתפוס את הרוצח אזי משהו חייב סוף סוף להשתנות. הוא רקם ספר מתח שמתחיל בשנת 1933 עם שני אחים שגדלים בתקופת הרעב הגדול ומביא אותנו עד לשנת 1953 והקורא מבין את הקשר סמוי בין שני אחים המופיעים בתחילת הספר למתרחש באמת ברוסיה .

לדעתי - הספר בא לענות על כמה שאלות בקשר למשטר האימים ברוסיה בתקופת שלטונו של סטלין תקופה חשוכה שבה על פי החוקרים נרצחו בה למעלה מ- 25 מיליון אזרחים רוסיים.
אין ספק שהסופר רואה באותו פסיכופט רוצח הילדים אנדריי - את דמותו של רוצח עמו והכוונה
היא לסטלין. הסופר שותל בספר רמזים די ברורים להוכחת רעיון זה.
שכן כבר בתחילת הספר אנו פוגשים את שני האחים פאבל ואנדריי מנסים בגלל הרעב הנוראי לצוד חתולה יש לשים לב לעובדה ששמו של האח הבכור פאבל – והוא כשמו של ילד ידוע ומפורסם ברוסיה של אותם ימים שמו - פאבל מרוזוב ילד בן 10 שהלשין למשטרה החשאית על אביו ודודו שהסתירו מזון ועקב כך שני ההורים נרצחו . תושבי הכפר הזועמים רצחו בתגובה את הילד אך סטלין עצמו אישר את הפיכת הילד פאבל מרוזוב לדוגמא ומודל לנאמנות סובייטית טובה.
בשעה שהאח הבכור פאבל מתפתח כאיש אחר ששמו הפך ל- לב שהיה קצין לוחם בעל עיטורי גבורה ולאחר מכן הוא מתקבל כחוקר בדרגה גבוהה העושה עבודתו בנאמנות שלמה למען המטרות הנעלות של המהפכה והשלטון אך בהמשך הדרך משהחל להבין את המתרחש לעומק רוחו ונפשו החלו להתמרד נוכח אי הצדק עד שהיה מוכן להסתכן כדי להוכיח צדקתו.
לעומתו האח אנדריי נשאר תקוע בעבר הרחוק עדיין מפוחד עדיין כאילו חי בבית עני ללא אב כי
האב נטש את המשפחה ועם אמא "שהיתה מתרתחת ומרביצה ומרביצה עד שהכעס שלה ניגמר"

כלומר המהפכה הרוסית בנתה את החבר סטלין שהיה בן למשפחה גרוזינית פשוטה ביותר האב היה סנדלר כושל בריון שיכור ואלים שהכה את הילד סטלין לעיתים קרובות עד שנטש את הבית האם לא הייתה טובה יותר . בשנות השלושים כשכבר היה דיקטטור כל יכול ביקר סטלין בגרוזיה פגש את אמו ושאל אותה "מדוע הכית אותי כל כך כשהייתי ילד" ? והאם ענתה "רק כך יצאת ילד כה מוצלח" היא מתה באותה שנה וסטאלין לא טרח להגיע ללוויה שלה.
מסתבר שאנדריי הוא הרוצח שאותו מבקש לב למצוא והוא אדם פסיכופט ללא רגשות בעל דחף בלתי ניתן לריסון לרצוח ילדים – מדובר ברצח של קורבנות תמימים וחלשים ולא מזיקים בעליל.
כלומר שני האחים אנדריי ופאבל (לב) הם סמלים שבהם משתמש הסופר בספר המתח "ילד 44" כדי להגיע אל הרוצח האמיתי שהוא בעצם סטלין.
שלטון האימים והפחד של הרודן סטאלין הביאו אותו לרצוח במשך תקופה ארוכה מיליוני אנשים מבני עמו על לא עוול בכפם ואין פוצה פה חוקר ומצפצף. ולכן די ברורה העובדה שדווקא האח לב מגלה בסופו של מרדף אמיץ וממוקד את הרוצח האמיתי המתגלה כאחיו עצם מבשרו , כאילו היינו אומרים שלמרות שבני משפחת העם הרוסי התחילו כולם מאותה נקודה נלהבת במהפכה הנה אח פסיכופט אחד מתוכם הופך להיות רוצח סדרתי מפחיד ואף אחד לא מעז לחקור ולדרוש במשך תקופה ארוכה עד אשר יקום אותו אח אמיץ וכמו במלחמת אחים כואבת יגיע אל האמת האכזרית האומרת שאחיו עצם מבשר - הוא רוצח פסיכופטי סדרתי שחייבים לחסלו.

לסיכום:
הסופר טום רוב סמית מבקש בספר "ילד 44" להביע חרדותיו נוכח העובדה המצמררת איך קורה ששלטון אימים של רודן פסיכופט אחד מסוגל לגרום לאומה שלמה לחיות בשלטון פחד וטרור תוך רצח של עשרות מיליונים חפים מפשע ואין איש פוצה פה ומצפצף. הספר כתוב כספר מתח עם כל הסממנים המתלווים אליו כמו: אהבה, בגידה, אכזריות, עוז רוח, תחבולות ועוד וכל זאת רק כדי לעניין את הקורא בתקופות נוראיות שההסטוריה הוכיחה שכך הם התרחשו גם במקומות אחרים בעולם והספר מזכיר לנו שהיסטוריה חוזרת...

» ביקורות נוספות של חיה
» ביקורות נוספות על ילד 44 - כתר מתח #