ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 באוקטובר, 2011
ע"י יעל אבישר בן-ארי
ע"י יעל אבישר בן-ארי
שמחתי לקבל בספרו של קארל צ'אפק "שנת הגנן", אשרור לתחושותיי, בקביעתו: "אני מגיע למסקנה שגנן אמיתי איננו אדם המגדל פרחים, אלא אדם המגדל אדמה". ע"מ 28.
הנאה גדולה מציפה אותי כשאני גורפת באצבעות ידי הומוס טרי שנוצר זה עתה ע"י תולעי "רד קליפורניה". אני נהנית לראות איך הזבל של החמורים שלי (לונה ולופין ) הפך בתוך גופן של התולעים למרקם גרגרי עדין, שמשדר טריות וחיוניות. ערבוב ההומוס עם האדמה משביח אותה ומסייע לה במשימתה לתת חיים. דרווין, אמר כי אין ייצור עלי אדמות שאנו חייבים לו יותר מהתולעת, ושכל דבר דשן עבר בשלב מסוים דרך מערכת העיכול של התולעת.
ובלשונו של צ'אפק: "כל החומרים הקיימים בעולם נחלקים לשניים, אלה שמתאימים לאדמה ואלה שלא. רק בושה ומורך לב מונעים מהגנן לצאת אל הרחוב ולאסוף את מה שהטילו הסוסים, ובכל פעם שהוא רואה על אבני הריצוף תלולית זבל נאה, נפלטת מפיו אנחה, איך מתבזבזת כאן מתנת אלוהים." ע"מ 26.
בדרך אגבית, ובעזרת חוש הומור שנון ספק מספר ספק מלמד את עבודות הגינון לאורך חודשי השנה. לא פחות מכך עוסק הספר בטבעו של האדם.
ספר מקסים שמזמין לעיון חוזר, מומלץ בחום.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
