הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 בספטמבר, 2011
ע"י נוריקוסאן
ע"י נוריקוסאן
אי אפשר היה להתעלם ממסע הפרסום האגרסיבי שליווה את צאתו של הספר הזה. להוצאה היו ודאי שיקולים משלה לכך (וכנראה בצדק) אבל קשה לדמיין משהו כל כך מנוגד לאופיים של האישים שיצרו את הספר. ואכן, הרושם הראשון שעלה אצלי בקריאה ראשונה היה של שני אנשים חכמים וענווים עד מאוד, המשוחחים ביניהם והמקשיבים זה לזה.
הרב חיים סבתו, ממקימי ומראשי ישיבת ההסדר ברכת משה שבמעלה אדומים, והרב אהרן ליכטנשטיין, מראשי ישיבת הר עציון שבאלון שבות, הם מורים לאלפי תלמידים, ומעגל השפעתם רחב אף מכך. ספר שיחות ביניהם מעורר עניין רב גם, ואולי בעיקר, בשל כך שהם מייצגים גוונים שונים בציונות הדתית. שניהם תלמידים של אסכולות שונות, מקורות ההשראה שלהם אינם זהים, ואף בסוגיות פוליטיות ומדיניות דעותיהם הידועות לנו שונות.
עם זאת, הדמיון ביניהם גדול - שניהם רואים בתורה ובלימודה מקור השראה לחייהם, ושניהם יצרו ישיבות שיש בהן אהבת תורה ואהבת תלמידי החכמים שבראשן, אהבה שאינה מלווה בפולחן אישיות.
ספר השיחות מקיף מגוון רחב של נושאים. חלק מן הנושאים הם בעלי עניין בעיקר לאנשים הקרובים לעולם הישיבות, כך למשל הדיון בשאלה אם יש צורך לשנות את צורת הלימוד בישיבות בימינו. עם זאת, רוב השיחות עוסקות בסוגיות המעניינות ציבור רחב יותר. די לעיין בעמודים האחרונים בספר ברשימת האישים המוזכרים ולראות כיצד חיים בשלום על אותו דף פרויד ופרוסט, קאמי, הרב קוטלר והרב קוק (עמ' 293).
השיחות עוסקות בנושאים אינטימיים כמו החוויה הדתית האישית, מקורות ההשראה ועד כמה יש ביניהם מקורות שהם מחוץ לעולם התורה. ובנושאים כלליים, כמו היחס לקבלה ולחסידות, היחס לחילונים, היחס ללימוד תורה לנשים, היחס לציונות ולמדינת ישראל, שיטת בריסק בלימוד התורה ושיטת "העיון הספרדי", והערכת תרומתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, חותנו ומורו של הרב ליכטנשטיין.
הפרק שהוא אולי הרלוונטי ביותר לאתר סימניה הוא הפרק המכונה "ספרות בצלו של היכל - על ספרות מתוך בית המדרש ועל השראה באמנות". הרב סבתו שואל האם יש לטפח ולעודד יצירה ספרותית ברמה אמנותית גבוהה שתצא מתוך בית המדרש, שחוויותיה יהיו מעוגנות בקדושה. הרב ליכטנשטיין רואה את התועלת בכך, אך מזהיר מן המחיר הכפול - המחיר שישלם הלימוד והמחיר שתשלם הספרות. הוא מזהיר מפני ריח הזיוף שיכול לעלות מספרות כזו, הנאלצת ליישר קו עם בית המדרש. משאלותיו של הרב סבתו נראה שהוא סבור שהדבר אפשרי, שאפשר להביע רגשות דתיים באופן שלא ייראה כזיוף "אלא שבאמת זהו עולמו הפנימי, ודברים היוצאים מן הלב ביושר ובכנות נכנסים ללבבות הקוראים באותו אופן...".
בני הביא לי את הספר ביום שישי לקראת צהריים בלב ההכנות לשבת, והספר נדד איתי בין המטבח לשאר חדרי הבית, כשמפעם לפעם "גנבתי" הצצה נוספת בו. מאז הוא ממשיך לשכון על שולחן העבודה שלי וללוות אותי ברחבי הבית.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נוריקוסאן
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, ג'ורג'.
|
|
|
ג'ורג'
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעמיקה
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
