• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אראגון

אראגון

מאת כריסטופר פאוליני

הביקורת של SEIRO

תמונה של SEIRO
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אראגון

אראגון

מאת כריסטופר פאוליני

הביקורת של SEIRO

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של SEIRO
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2006
סדרה:הירושה #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
בוקי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 13 שנים

“נשברתי והפסקתי באמצע. ההתחלה הייהת נחמדה אבל אחר''כ התחיל: הולכים הולכים הולכים, נתקלים במפלצות, נ”

5/125
ביקורות על אראגון
הבאה
yotam
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

אחד הספרים הטובים שקראתי עד כה!

זהו סיפורו המפתיע של אראגון, בן איכרים עני החיי עם דודו ובן דודו בכפר קטן.
חייו של אראגון משתנים ללא הכר כאשר הוא מוצא אבן חן גדולה וכחולה המתגלה לאחר מכן כביצת הדרקון האחרונה.
מי שעבורו תבקע הביצה יהפוך לרוכב דרקונים שמטרתו להגן על ארצם מפני הרוע. או כך לפחות מספרת האגדה העתיקה על הרוכבים.
אראגון שרק היה מעוניין לנקום את מות דודו יוצא למסע על גבה של סאפירה, הדרקונית הכחולה שלו(בכריכת הספר) ובלוויתו של מספר סיפורים זקן בשם ברום שידע הרבה על רוכבי הדרקונים. ברום הופך למדריך של אראגון ומסביר לו כל מה שעליו לדעת על הקשר בין רוכב לדרקון ומזה בעצם אומר להיות רוכב דרקונים.
אם כי נראה שהוא ידע הרבה יותר ממה שהיה מוכן לספר.
מסעותייו של אראגון הם גדולים ומתפרסים על פני ממלכה שלמה וגזעים שונים שלא כולם ידידותיים.


כריסטופר פאוליני, היה צעיר מאוד שכתב את ספרו הראשון 'אראגון'. לדעתי הטוב ביותר מבן השלושה שיצאו ואני ככבר מחכה בקוצר רוח לספר הרביעי.

בקיצור, ממולץ!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
צ
צל
תמונה של S-E-5914
S-E-5914
תמונה של  אָרִיָה קארו (one piece forever <3)
אָרִיָה קארו (one piece forever <3)
תמונה של אינשם
אינשם
תמונה של עוד תולעת ספרים ממוצעת
עוד תולעת ספרים ממוצעת
תמונה של גדילן קוץ רגל
גדילן קוץ רגל
תמונה של רון שחר
רון שחר
תמונה של Miaka
Miaka
14קוראים|גיל ממוצע38|57%נשים

על המבקרת

תמונה של SEIRO

SEIRO

חברה מזה 17 שנים
18 ביקורות•1 נבחרות•140 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות קלה - רומנים
תמונה של SEIRO
SEIRO
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות18
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה140
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת5מדע בדיוני ופנטזיה4ספרות קלה - רומנים2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של SEIRO

ילדת הקשת בענן

ילדת הקשת בענן

נעמי שמואל

*מכיל ספוילרים:

הספר "ילדת הקשת בענן" עוסק בנושא הגזענות והדעות הקדומות בצורה פשוטה קלילה ומתאימה לילדים ומבוגרים כאחד.

מסקרם,ילדה שחומת עור בת 11 עוברת מקצרין הקטנה,העוטפת והמקבלת אל הרצליה הגדולה ומפותחת מבחינת התשתיות אך מסוגרת בתוך עצמה ומתנהגת בחשדנות ורוע אל השונה והאחר כתוצאה של דעות קדומות וחוסר מודעות.
לאחר התמקמות המשפחה מאמינה מסקרם, כי תוכל להסתגל אל הסביבה החדשה. אך היא מגלה שאין זה כך כאשר ביומה הראשון בבית הספר החדש מתגודדים סביבה ילדי כיתתה וזורקים לעברה הערות ושאלות פוגעניות עכב חוסר ידע.
מסקרם ההמומה מנסה להתנער מזהותה ומסגלת לעצמה זהות שתתקבל יותר ע"י הילדים האחרים והדבר מוביל אותה לרשת של שקרים והסתרת כל דבר הקשור לשורשיה האתיופים. יחד עם התמודדותה עם הרצון לחיות את שורשיה אותם היא מנסה להסתיר.

סיפור עצוב במקצת שמראה על התנהגותנו כחברה הבוררת את תושביה ומקטלגת אותם לפי סטראוטיפים.
בסופו של דבר מגלה מסקרם את קולה וחוזרת להאמין בעצמה ובשורשיה וכך גם גורמת לחברי כיתתה לקבלה.
אישית אני מתחברת לסיפור הזה, כי בנינו מי לא סבל הצקות בבית הספר, בין עם בגלל מראו או האופי השונה שלו.
אם כי לדעתי הסוף הטוב הגיע מהר כי באיזו מציאות אחרי הספר קצר ופשוט הילדים מפסיקים להקניט ילדים אחרים.

בגדול אהבתי מאוד וממליצה עליו בחום.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•SEIRO
ציידת הלילה

ציידת הלילה

ג'אנין פרוסט

איזו דרך נהדרת לסיים את השבוע מאשר ביקורת על ספר פנטזיה, ועוד פנטזיה אורבנית, ז'אנר ספרים שהתחיל להתפשט בעולם והגיע גם לארץ.
אחד הספרים שיצא לי לקרוא מהז'אנר היה 'ציידת הלילה', הראשון בסדרת 'קאת'רין קרופילד: ציידת'.
המגולל את סיפורה של קאת'רין קרופילד, ערפדה למחצה שנסיבות הולדתה והילדות שלה בצל אימה האנושית אשר מתעבת אותה.
הובילו את קאת', לרצוח ערפדים אחרים בניסיון לפייס אותה ובתקווה שתמצא את אביה הערפד, אשר אנס את אימה וגרם לסבלה.
אך אז מפגיש אותה הגורל (או כישרון הכתיבה החד וקסום של המחברת) עם בונז, ערפד סקסי ואכזרי שצד גם הוא ערפדים מסיבות אישיות.
מפגש זה משנה את את חייה של קאת'רין וגורם לה למצוא משמעות לקיומה האפרורי ומטרה ששווה למות למענה.
אך נוכחותו העוצמתית, הכמעט חייתית של בונז מרגשת אותה, מלחיצה אותה וגורמת לקאת'רין לפקפק בעצמה ובכל מה שהאמינה, כשהיא נאבקת בתשוקה האפלולית שהוא מעורר בה.

דעה אישית:
בחיי שהתמכרתי, לא יכולתי לעזוב אותו והנה עכשיו חזרתי לקריאה נוספת.
כתיבה קלילה, זורמת,משעשעת עם טונים דרמתיים אבל לא כבדים מידי ומעל הכל ממגנטת.
הסיפור חושף את הקורא לעולם חרוש שבו פגש אלפי פעמים בכל מיני סגנונות ועדיין מצליח להפיח בו חיים כאילו הייתה זאת הפעם הראשונה שבה נפגשנו עם יצורי הלילה החושניים להפליא אך אם זאת מאיימים.
אז מה היה לנו, גיבורה חזקה ועצמאית שלא מוכנה "לקבל חרא מאף אחד", הא והיא גם חצי לא אנושית.
ערפד עם סקס אפיל מטורף,כשרון צייד של מאות שנים ואם זה לא מספיק, הוא כתוב בצורה כזאת שגורמת לנו להתאהב מחדש בגיבור המסוקס,מיוסר, אכזרי ,על טבעי ועדיין הכי לא קטשי שיש.
הרבה יצורי לילה להרוג; דם, אקשן עוד קצת דם ויבוש אנשים/ ערפדים.
מערכת ייחסי שנאה ואהבה בן השתיים, ומתח מיני מענג למדי שמתפוגג בקטע סקס מפורט ועסיסי שמשאיר את הקורא עם טעם של עוד (כך שאם את/ה לא רגילים או מעדיפים כתיבה צנועה ומצונזרת יותר כדי שתוותרו, או שתתמכרו כמוני שגם הייתי זרה לכמות כזאת של פרוט).
ואני עדיין מחכה לקרא את השני והשלישי ברגע שתונח עליהם ידי.

מסקנה:
ספר חובה!! אם אין לכם לכו ותשיגו עכשיו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•SEIRO
האקדמיה לערפדים

האקדמיה לערפדים

רישל מיד

למען האמת, בהתחלה דיי קשה להבין מי נגד מי.
כל כך הרבה סוגי ערפדים לא מוכרים ועלילה שזזה בקצב מהיר.
אך ככל שהפרק הראשון ממשיך כך גם קל יותר להבין את המתרחש ולהזדהות עם הגיבורות.
הכתיבה זורמת והעלילה מלאה מתח , דרמה הומור משעשע ולא מעט רומנטיקה (רובה אסורה).

מסקנה:
אסור להחמיץ!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•SEIRO
קוד הסמוראי

קוד הסמוראי

טאירה שיגסוקה

להיכנס לעולם המופלא והגאה של הסמוראים בפחות מ200 עמודים!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•SEIRO
חישול החרב

חישול החרב

מרגרט וייס

הראשון ב'טרילוגיית עלילות חרב האופל'
לדעתי אחד הטובים מבן השלושה.
העלילה מעניינת ולא צפוייה מראש כמו שניתן לחשוב בסוג זה של הז'אנר.
אחד הדברים האוהבים עלי ביותר בסיפור זה הוא ככל הנראה העובדה שיוראם, הגיבור. אינו עוד קדוש מעונה שחפץ להציל את העולם. אלה אדם מר, קשה ואנוכי שחיי כפליט ושונא כמעט את כול העולם.
יוראם יוצר את כלי הנשק הנורא ביותר שקיים 'חרב האופל' ששואבת את הקסם מאוייבה ורק אדם חסר קסם (כמותו) יכול לאחוז בה.
עתה שהוא מלווה בכימאי המלומד סאריון, בקוסם הצעיר מוסייה ובסימקין התחבולן, נאלץ יוראם שהחליט לחזור אל העיר בה נולדה אימו ולנקום את מותה. להתייצב אל מול הסוד האיום של עברו, ולגלות את הנבואה הקדומה, המניחה את גורל העולם בידיו – הידיים האכזריות הנושאות את חרב האופל.

הכותבים מרגרט וייס & טרייסי היקמן ייצרו עולם קסום ומהפנט השואב את הקורא אל תוכו בסערה עד לסופו המפתיע של הסיפור.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•SEIRO
הסימפוניה הבלתי גמורה

הסימפוניה הבלתי גמורה

וי.ס. אנדרוס

ספר ההמשך ל'מוסיקת לילה'.
מלודי, דודניתה של לאורה חייה עם סבתה ומאמינה כי אימה ואביה החורג נהרגו בתאונת דרכים.
אבל אז מתברר למלודי כי אימה חייה והיא יוצאת לחיפושים אחריה.היא מוצאת את אימה והאמת הנוראה מתנופפת לה בפרצוף כשהיא מגלה כי אימה למעשה נטשה אותה לפני שנים כדי להופך למפורסמת.
בכל זאת מלודי עושה הכל כדי להתקרב אל אימה במטרה להחזיר לה את המשפחה עליה חלמה כל חייה.

הסיפור חותם את הטראגדיה שהחלה בספר הקודם,'מוסיקת לילה'. וחושף את כל הסודות שנשמרו בחדרי חדרים ואף מביא איתו את האושר העתידי המיוחל.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•SEIRO
מוסיקת לילה

מוסיקת לילה

וי.ס. אנדרוס

סיפורה הטראגי של לאורה לוגן,בת למישפחה עמידה שחייה היו מלאים אושר ושמחה, מוקפת באנשים האוהבים אותה ובחלומות רבים אשר התנפצו לרסיסים בעקבות שמועות אשר איימו להרוס את משפחתה ואת חיי האהבה שלה.

וי.סי. אנדרוס, כותבת רומן אמיתי ונתול כל קיטש על העצב והכאב אשר גורמים לקריסת חייהם של הדמויות ולאחר שהמסכות ירדו אפשר היה לראות הייטב מי מהם באמת כן ואמיתי ומי היה זה שהרס את חייה של לאורה התמימה לתמיד.

לכל אלו האוהבים סוף טוב, אני לא ממליצה על הספר הזה מהסיבה הפשוטה, אין לו,לפחות לא בעייני.
אבל למרות זאת הוא אחד האהובים עלי.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•SEIRO
הטירה הנעה

הטירה הנעה

דיאנה ווין ג'ונס

ספר נוער אשר מצליח לשבות גם את המבוגרים שבנינו ומשלב יחד הרפתקאות, דרמה, פנטזיה ורומנטיקה בדרך מעניינת וכובשת שגרומת לקרא לא לרצות להוריד את הספר מהיד.
סופי היא בחורה בת 19, פשוטה למדיי שעובדת ככובענית בחנות שהייתה שייכת לאביה המנוח.
חייה של סופי מסתכמים בעבודה ודאגה לאחיותיה הצעירות.
אך בואה הפתאומי של מכשפת הביצות הנקמנית והקנאית משנה את חייה של סופי. כאשר היא מצליחה להרגיז את אותה המכשפה הופכת אותה לאישה בת 90.
בצר לה עוזבת סופי את משפחתה ויוצאת למסע המוביל אותה אל טירתו הנודדת (דומה יותר לערמת גרוטאות מהלכת עם תשאלו אותי.) של האוול, מכשף מסתורי ושרמנטי אשר השמועה אומרת שהוא אוכל את ליבן של נערות צעירות ויפות.
מכאן מתחיל מסע ההרפתקאות גדוש בכל טוב של השניים עד שאי אפשר שלא ללכת לאיבוד במסדרונות הדמיוון של הסופרת הכל כך מוכשרת.

ממולץ בחום!

לפני 14 שנים•SEIRO
זכות התשוקה

זכות התשוקה

אנדרה ברינק

ספר המגולל את סיפורו של אלמן בשנות השישים לחייו ואת התמודדותו עם משבר הגיל, אלמנותו, המרחק מילדיו והדיירת החדשה והצעירה אשר מעוררת בו רגשות ישינים.

ספר יפה, עמוק ואמיתי אם כי ברגעים מסויימים היה קצת כבד.

בכל מקרה אני ממליצה :)

לפני 16 שנים•
★★★★★
•SEIRO

ביקורות נוספות על "אראגון"

אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

אני מבין שילד בן 16 כתב את הספר הזה, אבל בשביל מה יש מבוגרים סביבו אם לא כדי להגיד לו שלא מספיק להעתיק אחד לאחד את מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה עם טוויסט טולקיני כדי לקרוא לזה יצירה מקורית.
בזבוז זמן נוראי

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•נפתול
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

ספר נחמד מאד. קצת יותר מתאים לנוער לדעתי אבל העלילה יפה והכתיבה משתפרת מספר לספר (הראשון ממש בוסרי, אחרי הכל כתב בגיל 15). הפנטזיה יחסית משכנעת ובנויה היטב בשונה מפנטזיות אחרות שקראתי שיש יותר חורים מרעיון (כולל הארי פוטר). מומלץ לחובבי פנטזיה שמחפשים משהו לא כבד מדי

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•גנדלף
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

אראגון , התחלה של הרפתקאה מופלאה.
ספר פנטזיה סוחף ומצוין, מתאים לכל הגילאים, אחד מן הסדרות האהובות עלי ביותר.

בספר הראשון בסדרה אנו פוגשים את אראגון, נער צעיר שכל עולמו זה החווה הקטנה של משפחתו ודאגות היומיום כמו איזה אוכל יהיה על השולחן,
אותו נער צעיר יוצא לצוד ביער ומופיע לפניו ביצה כחולה שתשנה את עתידו ואת עתיד הממלכה כולה.

בספר אנו נתקל בדמויות מגזעים שונים, אלפים, גמדים, בני אדם, אנשי חתול ועוד,
עולם של חרבות וקסמים, אהבתי כל חלק וחלק בספר, והעסק רק משתבח בספרים הבאים בסדרה! בעיני ספר חובה !

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•Elad
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

קראתי את הספר וניסיתי להבין תוך כדי על מה ההתלהבות הגדולה וההמלצות הנמרצות,
והאמת? לא כל כך הבנתי.
עוד ספר פנטזיה, לא מהטובים שבהם, עם עלילה די צפויה, בלי הפתעות, קצת יותר מדי צורך לאחוז ראש מי ומה זה כל מושג בספר
ובסוף גם אין ממש סוף, אלא? תקנו את הספר הבא כדי לדעת.
אז לא, תודה, לא אקנה את הספר הבא. הספיק לי.

לפני שנה•
★★★★★
•מירי הופמן
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

וואו. ספר מדהים.
אומנם סדרה קצת ארוכה, 4 ספרים, אבל שווה כל רגע. הסופר כתב את הספר הזה בגיל ההתבגרות שלו, ויכול להיות שזה מה שגרם לי להרגיש שגדלתי ביחד עם אראגון, ואחרי כל ספר הופתעתי מחדש לגלות שאני עדיין בבית.
לגמרי שווה להתחיל את זה, אבל כדאי לקחת בחשבון שזה יכול למכר אתכם.
קריאה טובה:)

לפני 4 שנים•תולעת ספרים לנצח
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

אוקיי ביקורת על אראגון- יש לי כל כך הרבה מה להגיד...
אני אחלק לכמה חלקים: עלילה, כתיבה, דמויות ועולם
אז נתחיל דווקא מהסוף- העולם של אראגון הוא עולם מהמם שמועתק לחלוטין, כמעט אחד לאחד מכל הבחינות משר הטבעות-זה לא ברמת "מושפע" (כי המון ספרי פנטזיה מושפעים משר הטבעות) זה לא "השראה" זה העתקה של כל היקום אחד לאחד. נכון שזה עולם כללי למדי שיצר הרבה רעיונות בסיסים של פנטזיה (גמדים, אלפים והרבה ספרים (למשל רומח הדרקון) לקחו הרבה השראה, אבל העולם הזה (ואני הולכת להגיד את זה ביותר מנושא אחד בביקורת) מועתק משר הטבעות.

כתיבה- הספר מנסה (הנה זה בא שוב) לחקות את סגנון הכתיבה של טולקין אבל בו זמנית להפוך את הספר לקליל יותר וככה מאבדים את כל הקסם של טולקין באמצע ויוצא איזה ספר שלא סגור על עצמו.

הלאה-דמויות. עכשיו אני הולכת להיות קצת אכזרית וסליחה מראש למעריצים אבל... אראגון- דמות נוראית! דוגמא למה קורה כשסופר מעריץ את הדמות שהוא כותב. הדמות מושלמת מדי, חזקה מדי, חסרת כל הגיון ואי אפשר להתחבר אליה. אריה- מושא אהבתו של אראגון ואחת הדמויות הכי שוביניסטיות ושטוחות שקראתי, למרות שהיא דמות נשית חזקה היא סטיגמתית ומתוארת יותר מדי לפי המראה שלה לטעמי. (אבל אשמח לשמוע את דעתכן/ם בנושא) כל שאר הדמויות צצות כשמתחשק לסופר ונשכחות באותה מהירות. דמויות שהיו להם פונטציאל גדול והסופר פחד לקחת רחוק מדי ואז קיבלנו דמויות משעממות שאפשר לתאר במילה. והנבל- העתקה בוטה משר הטבעות, לא אהבתי בכלל!. חייבת בכל זאת לציין (בלי ספוילרים) 2 דמויות שרק בגללם שרדתי את הקריאה -מרטאג ורוראן. מרטאג- הדמות הכי מתוסבכת ולא סגורה על עצמה ואחת הדמויות היחידות בסדרה שיש להם עומק כלשבו. ורוראן- היחיד שמתנהג בהיגיון בסדרה וכל הקטעים איתו הם הקטעים הכי טובים בכל הסדרה. ועוד אחת שכן אהבתי-נאסואדה. שמראה איך אריה היתה יכולה להצליח אם לא היתה מושלמת מדי.

עלילה- נסיים בטוב. בניגוד לביקורות אחרות שקראתי אני אישית אהבתי את העלילה של הספר מאוד. היא היתה קלילה ולא מרוחה מדי (הכל יחסי... מצד שני קראתי בדיוק במקביל את מחזור כישור הזמן אז...) היו בה דברים צפויים למדי אבל גם תפניות שלגמרי עבדו, סיום שחלקו צפוי לחלוטין וחלקו מפתיע מאוד.

אז לסיכומו של דבר- כל מי שקרא שר הטבעות לא יוכל שלא להבחין ב"השראה" שנלקחה. אבל מי שלא לגמרי יכול להנות. העלילה כיפית העולם מושלם (ושוב- מועתק) הדמויות שטוחות מאוד (אבל הי כל כך הרבה דמויות פנטזיה מוכרות ואהובות שטוחות להחריד) אם כי יש יוצאי דופן. והכתיבה לטעמי ...(מחפשת משו טוב)...(לא מוצאת)... (קוראת פרק ראשון בעברית ומצטמררת מהכתיבה) ... נוראה
אני מפרגנת ונותנת 3 כוכבים רק בגלל רוראן

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רייסטלין
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

קריסטופר פאוליני היה צעיר מאוד כשכתב את הספר, לכן הספר מאוד מאוד בסיסי. הרעיון שלו נחמד במיוחד וגם הביצוע לא רע, אבל אין כמעט דברים מיוחדים, הוא מתחיל את הסדרה בצורה טובה ומראה איך אראגון למד להילחם והקיר את סאפירה, הדרקונית שלו.
הסיפור זורם, אנחנו מכירים דמויות שיהיו בספרים הבאים וגם את העולם.
לצערי לקראת הסוף הספר מדרדר מאוד.

(אזהרה, מכאן יהיו ספויילרים.)


אראגון והחבורה שהקיר מגלים שהם הגיעו למקום אותו חיפשו, המקום בו מתגוררים הווארדן, בני האדם המתנגדים למלך גאלבטוריק (הרע בסיפור). האנשים לוקחים אותם אל תוך הר, שם נמצאת ממלכת הווארדן, התיאור של העיר היה כל כך מסובך שלא ממש הצלחתי לעקוב.
ואז מכירים את הגמדים, בעלי המקום אשר נתנו לווארדן מסתור, באמת שהגמדים כל כך מעצבנים בספר הזה.
אבל מה שציינתי עד לכאן, זה רק חלק פצפון בבעיות שלי עם הסוף. החלק הכי גרוע מגיע כשמתחיל הקרב במקום, הקרב כתוב בצורה כל כך גרוע ומשעממת, ממש לא יצירתית ושלא לדבר על זה שאראגון (שבוא ילד מתבגר), הורג באכזריות עשרות אורגלים (ואין לזה בכלל השלכות).

אחרי ספר נחמד מינוס, לא היו לי כל כך הרבה ציפיות לספר השני, לא חשבתי שאוהב אותו, ובטח שלא עד כדי כך.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•mr dog
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

״נער שהיה רוכב דרקונים
חיים שהיו לאגדה״

בערך במשפט הזה הספר קנה אותי.

***

כל מי שבעצם ראה את הספר, סתם בחנות הספרים או בספרייה יכול להעיד על כך שזה ספר שמנמן.
אני לא אוהבת ספרים שמנמנים.
הם מלחיצים אותי.
אבל בסופו של דבר, רוב הספרים שאני קראתי, שאני קוראת, ושאני אקרא תמיד יהיו שמנמנים.
אבל הספר הזה הלחיץ אותי במיוחד.
ממבט ראשון בחנות הספרים חשבתי שהוא כמו הארי פוטר, ספר ״חובה״ שכזה, שאם לא קראת אותו אתה לא נחשב לתולעת ספרים, שיוצא ממנו סרט (שמסתבר שהוא לא היה מי-יודע-מה, אבל נשרוד), ושאנשים קוראים לעצמם באתרים מגוונים על שמות של דמויות מתוך הספר.
שהגעתי לסימנייה שתיים מהעובדות הוכיחו את עצמן, מסתבר שיצא סרט, ושאנשים קוראים לעצמם בשמות של דמויות מתוך הספר (אראגון, אריה, מרטאג, וכו׳).
בפעם הראשונה שראיתי אותו פשוט הנחתי אותו במקומו ומיהרתי להסתלק משם.
עכשיו אני פשוט מצטערת על זה.

***

אני לא חושבת שלספר את התקציר יהיה נחוץ, אבל באמת שאני לא יכולה להתאפק;

אראגון הוא גיבור הספר, אבל הספר עצמו נפתח בהתקפת צל (בעזרתם של שניים עשר אורגלים) על שלושה אלפים, העניינים מסתבכים, הצל פותח במרדף, ולבסוף מה שחיפש ניצל מידיו בהבדל של שניות.
לאחר מכן, אנחנו נפגשים עם אראגון בן החמש עשרה באמצע שעת ציד, למעשה זה הלילה השלישי של מסע הציד, והצידה שלו החלה לאזול, הוא מרגל אחרי איילים ומקווה שיספיק לפגוע במטרה שהציב לעצמו, הוא לא מוכן לחזור הביתה בידיים ריקות.

ובשלב הזה אני אעצור כדי לא לספיילר.

***

אחרי שקראתי את הפרקים הראשונים עלתה לי שאלה:
מה היה קורה אם הייתי מוצאת את עצמי באלאגייזיה?
ניחשתי את התשובה די מהר:
הייתי מחוסלת תוך שתי שניות, אם לא, אז פחות.

***

הכתיבה- מעולה, קולחת, מדהימה, והשאירה אותי במתח כל פעם מחדש, יש פה עסק עם סופר מוכשר, מאוד.
הרעיון- מדהים, מקורי, מעניין, מפתיע כל פעם מחדש.
הביצוע- נע בין מצוין לטוב מאוד, העלילה קצת נמרחת פה ושם ובגלל זה הספר קיבל ארבעה כוכבים, אבל למרות הכל אני לא יכולה לדלג על אף קטע כי יכול להיות בו משהו משמעותי לעלילה שיהרוס כי את הספר.

***

אני חושבת שהספר היה בין הספרים הטובים שקראתי, בעצם, אני לא חושבת, אני יודעת.
אני צריכה להפסיק להילחץ מספרים שמנמנים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
אראגון

אראגון

כריסטופר פאוליני

ג-א-ו-נ-י-! עלילה משובחת! כתיבה חדה כתער! והשילוב בין הטרגדיות (או, או! דוד שלי מת!) לבין השמחות (או, או! אני עף על דרקון) מצוין ביותר! מומלץ!

לפני 15 שנים•Gusovi
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“WOW, זה חופר! ...אבל אני אוהב את זה. עבורי תחילת ההיכרות שלי עם סידרת "הירושה" התחילה כמובן אחרי”