ביקורת ספרותית על רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל מאת של אסקילדסן
ספר מעולה

---

לשבת ליד החלון, לקרוא ספר, לחכות למוות.
לשתות תה, לאכול ביסקוייט, לחכות למוות.
לצאת לטיול רגלי, לשבת על הספסל, לחכות למוות.
לחזור הביתה, לקחת כדורים, לחכות למוות.
להירדם, לחלום, להתעורר לעוד יום של ציפיה למוות.
לרדת לבית קפה הומה, לשבת לבד, לחכות למוות.
להרים כובע כששכן עובר לידך, להאחז צער כשהוא עובר על פניך במהרה, לחכות למוות.
ליפול ולקבל מכה בברך, לנסות לקום כשמצלצלים בדלת, להגיע לשם אחרי רבע שעה, לחכות למוות.

נשמע קצת משעמם, נכון?
אם אתם חסרי כל חיבה או רגישות לאנשים מבוגרים, זה וודאי לא הספר בשבילכם.

בעיני, כמה שהספר הזה קצר, כך הוא נותן הבנה מעמיקה על תפיסת עולמו וחוויותיו של אדם מבוגר. במיוחד על הנושאים הכבדים והקשים של הבדידות שבערוב הימים, השקפת העולם הפסימית, הרגשת האפסות הגופנית והציפייה האינסופית למוות.
ספר מיוחד במינו שגרם לי להיזכר ולהבין את סבא שלי והתנהגותו בחודשים שלפני מותו.
מעט מאוד מילים, הרבה מאוד חוכמה. יפה ופשוט באופן שובה לב.

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל