בלי להתייחס לעניין התרגום הכושל של הגרסת הקומיקסאית ל-"גלגול" של קפקא....
ובלי גם התייחסות מוגזמת לאיסור הכללי והמוחלט של קפקא שלא לצייר את 'הג'וק' בכריכת הספר בתקופה שפורסם, ובכלל (נו מילא, מי מתייחס באמת לבקשות של קפקא?!).
ציירו לגרגור סמאסא ראש?! ראש???!! האנישו אותו במקום "להאג'וק" אותו...ועל אף הסאטירה הגלומה בסיפור הנ"ל של קפקא, אני חושבת שהקומיקס הספיציפי הזה קצת מאבד ממורכבותו הנפשית של 'הגלגול'.

שין שין מתאים לבני נוער. כתבתי שזה ספר קומיקס.
כל העלילה היא למעשה מצויירת ומתומללת מפיהם של הדמויות.
מאוד קליל חזותית, בהשוואה כמובן למקור.

המסרים העיקריים של הגלגול לדעתי: הפחד מלחשוב (הפחד מלהיות לבד עם עצמך), והפחד מלהיות לא אחיד חברתית. נידויו של השונה מהחברה, ואפילו נידויו של המעז לחשוב.
בקיצור, ביקורת על כבילת העצמי בשלשלאות החברה.

וואו! איזה ספר! אבל לא מתאים לבני נוער בכלל.
והמסרים? אפסות האדם בפני גורלו, חוסר היכולת לקבל את השונה, המוסכמות בהם אנחנו כבולים...ועוד כהנה וכהנה.

קראתי אותו בתיכון והדבר היחיד שאני זוכרת זה את התפוח תקוע בגב של המקק.

ולא בהלצה: אבל מהם הם באמת מסריו החשובים?
לי ולחברות שלי היה מאד לא קל לעקל אותו (טו סיי דה ליסט).