פעם נכנסתי ל"ראיון עבודה" אצל הוריה של בחורה שהכרתי. זו הייתה היכרות ראשונה שלי איתם, וציפיתי לסוג של ארוחה משפחתית נעימה וקולחת. האוכל היה טעים, מלבד הדג, שאותו אכלתי רק מתוך נימוס. אך השאלות המביכות – כולן הגיעו כבר במנה הראשונה.
מה אתה עושה? איך העבודה הזו? כמה זה יוצא לחודש? מה עם לימודים? מה התוכניות לעתיד? מה רמת הדתיות שלך? ואולי השאלה החשובה מכולן – איך אתם רואים את עצמכם מסתדרים כלכלית לאחר החתונה, כששניכם עובדים במשרות חלקיות?
כן... ברחתי כל עוד נפשי בי.
אופי השאלות אמנם לא הפתיע אותי, אך מינונן היה קצת חריג בנוף שאני מכיר. הוריה יותר התעניינו במה אני עשוי להביא לבת שלהם ולסטטוס המשפחתי, ופחות התעניינו בי כאדם. מתוך 100 תכונות, למשל, העשויות לאפיין אותי, הם התעניינו בשתיים או שלוש – תכונות כמותיות במיוחד: כמה, איך, מתי. או בקיצור – "מה אני שווה" בכדי לעבור את ראיון העבודה הזה.
ספרו של קרלו שטרנגר עוסק בנושא המעניין של המחלה האנושית הכרונית לכמת ולדרג כל דבר וחצי דבר הנקרה בדרכה. אנו (האדם החדש, ה''הומו-גלובליס'', ע''פ שטרנגר) עושים זאת במודע ושלא במודע, עשרות ואולי מאות פעמים ביום. אתר זה למשל, הוא דוגמה קלילה לאופן שבו הדברים עובדים. אך כמובן שזו אינה הדוגמא היחידה – העידן הדיגיטלי גורם לנו לכמת ולדרג כל דבר: אנו נוטים להיכשל ולהסתכל על בני אדם לפי כמויות הכסף, המטלטלין שצברו, החוויות שעברו, החברים שיש להם בפייסבוק, או אפילו מספר הקילוגרמים אותם השילו או צברו. לא חסרות תוכניות ריאלטי המתבססות על כימות ודירוג, לא חסרים אנשים שצוברים לעצמם אלפי חברים ברשתות החברתיות רק בכדי להרגיש תחושת משמעות סינתטית.
שטרנגר ניחן בכשרון רב לכתוב בצורה צנועה. בספרו הוא מבקר את הרדידות התרבותית שמביאה מחלה זו, וגולש לעוד מספר נושאים אשר חופפים לה: רוחניות הפופ (כל ספרי העזרה העצמית למיניהם, קואצ'רים ופסיכולוגיה עממית) לדעתו נועדה לסמא את עיניהם של ההומו-גלובלים ממפלצת הגלובליזציה ההולכת ומתפשטת, ובכך לאפשר פיתרון סינתטי בלבד לתחושות האושר או המשמעות שאובדות להן. תרבויות האינסטנט וה"האמן בעצמך" אשר יצרו תאגידי ענק כגון נייק (Just Do It) , אמנם נותנות סיסמאות יפות וגורמות לילדים ללכת למגרש הכדורסל ולנסות לעופף כמו מייקל ג'ורדן, אך מאידך גם משרתות אינטרסים כלכליים של תאגידי ענק, המנצלים בציניות, במקרה זה, ילדים תמימים בסין, שספק אם אי-פעם יוכלו "לעשות את זה" בעבור דולר ליום.
ספר עיון מעניין במיוחד, למסתקרנים לגבי הכיוון שאליו צועד העולם בימינו. ביקורת צנועה בדמות "בוז מתורבת" (מונח אותו קבע שטרנגר), וכתיבה קולחת בשלל נושאים כגון פסיכולוגיה אקזיסטנציאלית, משמעות ה"עצמי" בעידן המודרני, התנגשות בין העולם הפונדמנטליסטי הדתי לבין העולם הקפיטליסטי הליברלי (פרק מצויין ומומלץ לקראת סוף הספר), ועוד.
שורתו התחתונה של הספר – הכפר הגלובלי ועידן המידע גורמים לנו לקפוץ אל מעבר לעידן התעשייתי, ולהפוך בעצמנו להיות מוצר נצרך, מכומת, מדורג ושואף למשמעות ואהבה בעולם מהיר והמוני, בו קשה מאוד להשיג אפילו אחד מהשניים.
מצויין לפתיחת המחשבה.
