“כל חיי הבוגרים אני עסוקה בניסיונות (לא מוצלחים) להתרחק מהעבר המשפחתי שלי כמהגרת (למרות שעברו 44 שנים מאז הגעתי לארץ), שהתבגרה במשפחה בעייתית. בשכונה בעייתית. בבית ספר איום ונורא. ולעצב את עצמי מחדש. במובנים רבים, בטח במובנים הנפשיים, הייתי צריכה להצמיח את עצמי מעפר. להתרחק מקולות רעים שטמונים בתוכי עמוק, ולוחשים לי לחישות ארסיות: את לא מוצלחת, את לא שייכת, את לא ממש טובה בכלום, את לא מספיק יודעת,”