ליעל ,את צודקת בכל מה שקשור בהערצת לפיד הבן את אביו .אין בזב שום דבר רע ההפך .ואת צודקת בהקשר לגיל כי הדור שלי הכיר את האב כבדרך שגרה כעיתונאי מפורסם במעריב , כיו"ר רשות השידור, כפוליטיקאי, והשיא היה בהתנהלותו בתכנית הטלוויזיה הראשונה והפופולרית פופליטיקה שהייתה עושה רעש וגלים בכל פעם . איני נכנסת פה לצדד או לשלול את דמות האב, אבל בגלל צורת ואופן הכתיבה "בשם" הרגשתי פשוט הרגשת הונאה ולכן הפסקתי.

לחמדת היקרה את בהחלט צודקת ודווקא הרבה הרגישו את מה שאמרת , אולי עיות וגילי 21 אני לא חייתי בשנים הנכונות כדיי להכיר את אישיותו של טומי לפיד לעומק ואיני נוהגת לקרוא את טוריו של בנו לכן זה לא מערער אצלי מצב קיים ואני פשוט נהנת. אני מסכימה איתך שצריך לקחת את המחשבות הכתובות בפרופורציה הנכונה אך האמת היא שאפילו אדם הכותב על עצמו , אינו תמיד ולרוב אינו כותב את כל האמת על דקיותיה. למעשה הרבה מהספר מעיד על קשר הערצה מדהים בין יאיר לאביו וזה מעניין ושווה קריאה כשלעצמו.

ליעל . האמת שהתחלתי לקרוא ועזבתי אחרי כמה דפים .הרגשתי שיש בספר הונאה כלפי כקורא. .כיון והדמות והמחשבות של אביו שולבו יחדיו באותו משפט אם זוויות השקפות החיים של יאיר הבן .כאילו שיאיר כותב ביוגרפיה על עצמו ועל אביו ביחד ומבחינתי ראיתי בזב הונאה . אני חושבת שאני יוצאת דופן בהשקפתי הזאת כיוון והספר אהוב ונמצא שבועות רבים ברשימת רבי -המכר . אבל זאת השקפתי האישית .רוב הביקורות גם באתר אהבו את הספר .