סיימתי את הקריאה בספר ואז התחלתי לחשוב: "על מה בעצם הספר הזה?" על יחסים בין בני אדם בתקופה האכזרית של הרודנות בספרד? על כתיבה וספרות או אומנות בכלל? על היקסמות??
מוטיב ההשתקפות במראות חוזר בספר שוב ושוב. מה משמעות ההשתקפות הזו? (המופיעה גם בציור בצילום ובכתיבה שמלווים או מהווים את תוכן הספר). האם חיי אדם ודמותו משתקפים בזולתו? האם כל אלה משקפים אמת שקופה או את מה שהמח רוצה שישתקף בהם? האם הבחירות בחיינו הן שלנו או שאנו מונעים ע"י ההשתקפויות האלה? מדוע מתאהב אדם דווקה במי שפחות שקוף יותר אפלולי או מסתורי? האם זה כי אי הבהירות מאפשרת לדמיון לעשות השלמות למה שלא גלוי? השלמות פרי דמיון מאויים ותשוקות?
הספר מעלה גם שאלות על ספרות ותפקידה בחיי הכותב והקורא. איך משיק הסוריאליזם באומנות לכתיבה מגוייסת פוליטית כשהכותב נמשך לאחד ומחויב לשני בתקופה שהמציאות כל-כך מטורפת ומסוכנת? הטקסט ה"וירטואוזי" כמו שנכתב על הכריכה מאחור, יש בו יותר שאלות מתשובות כשהעלילה החמקמקה נרקמת מדבריהם בגוף ראשון של מספרים שונים כשהמספר מתחלף לעיתים ללא התראה וזה מה שיוצר איזו אי בהירות לרגע ובכך מופעל הקורא כשהוא צריך לנקות את המראה כדי שמה שמשתקף בה מדברי המספר יהיה ברור יותר. לאורך כל הספר נשזרות שתי תעלומות תעלומת רצח ותעלומת הדמות המרכזית של חסינטו סולאנה. מי שקרא את 'ירח מלא' של א.מ.מולינה יודע איזה אלוף הוא בכתיבה וניתוח תעלומת רצח. פתרון שתי התעלומות סחף אותי לקריאה מואצת. א.מ.מולינה גם יודע לכתוב על אהבה ובספר כמה סצנות אהבה ארוטיות יפהפיות. הספר מלא הפתעות ולקורא מסתבר שוב שהאמת אינה אמת אך גם שקר איננה ושהחיים מתים בחייהם והמתים חיים במותם. חסינטו סולאנה, הדמות שסביבה נרקם הרומאן הזה הוא בעצם אישיות תלושה אולי אפילו אימפוטנט בחיו הוא לא מצליח לממש להחזיק ולקיים שום פאן בחיו,(אהבה,נישואין,כתיבה,ידידות, מעורבות פוליטית)דמות מובסת מראשיתה אך ללא סיבה מובנת מקסים את הסובבים אותו. נשים מתאהבות בו,גברים מעריצים אותו. כמו שכתבתי קודם, אולי זה בגלל שידע להסתיר כל-כך טוב את עצמו ולהשתקף הייטב במראות תמונות וציורים, באלה דמותו המטושטשת תמיד הציתה את הדמיון.
אי אפשר שלא להתפעל מיצירה מורכבת זו כתובה היטב בלי פיספוסים אך אולי מורכבת מדי?














![וזרח השמש [מהדרות 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/965946.jpg)
