ביקורת ספרותית על למעלה שקט מאת חרברנד באקר
ספר טוב

---

בגב הספר:
"הֶלמר, גבר בשנות החמישים לחייו, משכים כל בוקר אל הפרות, התרנגולות, הכבשים והחמורים, ומקיים לבדו את החווה המשפחתית שבה נולד וגדל. אלא ששגרת המטלות היומיומיות רק נראית שלווה, מתחת לפני השטח ממשיכה לבעבע דרמה משפחתית ארוכת שנים. את אביו הקשיש, המרותק למיטתו, מעביר הֶלמר אל חדר בקומה העליונה וכך גוזר עליו בידוד כמעט מוחלט. בשיחות המועטות והלאקוניות המתנהלות בינו לבין אביו מבצבצות התאכזרויות קטנות ושנונות, המכסות על גודש של רגשות"
הסופר ההולנדי חרבראנד באקר, יליד 1962, זכה על ספרו למעלה שקט בפרס ה-IMPAC היוקרתי.
מנימוקי השופטים:
החיים החקלאיים בכפר הולנדי והיחסים הטעונים של הגיבור עם אביו מתוארים על ידי באקר בסגנון "מרוחק וצלול, עשיר בפרטים, רווי בהתאכזרויות קטנות ובהומור אירוני. אנו מאמינים לכל מילה של באקר").

בכפר קטן, בהולנד, לא רחוק מאמסטרדם ומוניקנדם חיים בעלי חוות קטנות המתקיימים מגידולי שדה, רפתות קטנות, דירים קטנים, לולים קטנים ומכסות חלב קטנות. מיכלית נוסעת בין הרפתות ושואבת לתוכה את תנובת הבוקר, מה שמבטיח פרנסה קבועה. סוחר הבהמות הוא אורח קבוע, מתווך בעסקאות של קנייה ומכירה, מכיר כל חווה וכל איכר, כל בהמה, באופן אישי.
החיים מינורים, פשוטים, תלויים במזג האוויר, בעבודה הרוטינית ובאופי הנפשות הפועלות. יש המלטות של עגלים וטלאים, יש תאומים שנולדים במשפחה ויש מוות במשפחה שמשפיע על כל מהלך החיים של המספר, אך השגרה נמשכת.
משהו משתבש ביום שהוא, בשנתו החמישים, מבין ששום דבר מכל זה הוא לא "הוא". שום דבר לא ממש נבנה על-ידו, הכל עבר אליו בירושה, עבודה שיגרתית שלא בחר בה, אלא נשאב אליה בלית ברירה, שהדבר הטוב היחיד בה היא השגרה. לאט-לאט הוא מגולל לפנינו את סיפורו, את יחסיו המורכבים, הכעס והשנאה עם אביו הזקן, יחסיו עם אמו שנפטרה זה מכבר, יחסיו עם אחיו התאום שנהרג בשנתם השמונה-עשרה. בשפה תמציתית, ובנימה מלנכולית מלווה בתיאורים מחיי היומיום, מראה על הסביבה, על הצמחיה, על יחסי השכנות, מתגלה בפנינו האמת הערומה. גם בבואו לתאר נקודות אפלות, בכל הנוגע בטיפולו באביו הזקן, נעזר הסופר בציניות דקה.
ספר כתוב היטב, חדור עצב דק.

» ביקורות נוספות של Tamar
» ביקורות נוספות על למעלה שקט