• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
את כולם ברא אלוהים

את כולם ברא אלוהים

מאת ג'יימס הריוט

הביקורת של בוקי

תמונה של בוקי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
את כולם ברא אלוהים

את כולם ברא אלוהים

מאת ג'יימס הריוט

הביקורת של בוקי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של בוקי
הוצאה לאור:זמורה ביתן
שנת הוצאה:1983
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
סקאוט
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 7 שנים

“אני מאוד אוהבת לשתות תה עם חלב. להתכרבל תחת הפוך כשגבי נשען על ערמת כרים נכבדה וספר מונח על ברכיי.”

4/6
ביקורות על את כולם ברא אלוהים
הבאה
שיקו
לפני 16 שנים

“כמו רוב הספרים של הסופר, בספר סיםורים על חוויותיו של וטרינר כפרי בסקוטלנד. הספורים לעיתים משעשעים לע”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

ספר מקסים!
לצערי היום כבר לא מוצאים אותו לארר, לכן הייתי צריכה קצת להתאמץ בשביל למצוא אחד ישן.
בספר סיפורים מאת ג'יימס הריות וטרינר כפרי בריטי. ג'יימס הריוט בולט באופיו המקסים וטוב לב והסיפורים מלאי חן, הומור טוב ורגש.
מאחר והספר ישן הוא כתוב בשפה העיברית מיושנת מאט מה שלטעמי מוסיף מקנה לו יופי מיוחד.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של tuvia
tuvia
תמונה של VINI
VINI
תמונה של נדיה
נדיה
תמונה של רוזי
רוזי
תמונה של ר י נ ת
ר י נ ת
תמונה של מירב
מירב
תמונה של אהוד בן פורת
אהוד בן פורת
תמונה של חמדת
חמדת
9קוראים|גיל ממוצע55|67%נשים

על המבקרת

תמונה של בוקי

בוקי

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
166 ביקורות•1 נבחרות•1,128 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•Fiction•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של בוקי
בוקי
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות166
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה1,128
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת48Fiction9מתח ריגול והרפתקאות8

דיון על הביקורת

8 תגובות
טופי
טופי•לפני 14 שנים

נכון

אבל לא כולם מופיעים בספרים המתורגמים..והתרגום מעט שונה
בוקי
בוקי•לפני 14 שנים

כן, באמת יוצא 7 ספרים

מה שכן לדעתי סיפורי חתולים וסיפורי חתולים הם לקט של סיפורים אשר נלקחו מ-5 הספרים האחרים.
טופי
טופי•לפני 14 שנים

שבעה ספרים...

כל היצורים גדולים כקטנים- כל הדברים מבהיקים כיפים - כל הדברים נבונים כמופלאים-את כולם ברא אלוהים- כל יצור חי-סיפורי כלבים- סיפורי חתולים
מירב
מירב•לפני 14 שנים

אני חושבת שיש חמישה

וזה האחרון מביינהם. ספרים מקסימים
yaelhar
yaelhar•לפני 14 שנים

עדין אפשר (פה ושם...)

למצוא וטרינרים כאלה. גם לי יש שלושה מספריו אבל נדמה לי שיש עוד.
שין שין
שין שין•לפני 14 שנים

איזו סדרה מקסימה, מומלצת מאוד.

בוקי
בוקי•לפני 14 שנים

נכון מאוד

לא יודעת אם אפשר למצוא היום אנשים כאלו. גם אני השגתי לי את כל הספרים שלו (משנות ה-80), ממשיכה לקורא:-)
חמדת
חמדת•לפני 14 שנים

לבוקי -יש לי את כל שלושת הספרים שיצאו משנות ה70

וכל-נהניתי .אין היום גישה רפואית כזאת לחיות ולאנשים.
8 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של בוקי

נעלי סוכרייה

נעלי סוכרייה

ג'ואן האריס

ואלה יופי, העלתי 5 קילו בגלל הספר הזה. האריס הזאת עם תיאורי השוקולד האין סופיים שלה. בסוף כל פרק רצתי למקרר וחיסלתי עוד חבילת שוקולד או עוגיות. אז כך שכשקראתי את הספר חשקתי בשני דברים: אחד כאמור שולוד והרבה והשני שהספר יסתיים כבר מרוב שהוא משעמם ומוזר, מין שילוב לא מוצלח בין טלנובלה מקסיקנית וספר על מכשפות. בסוף נגמרה לי הסובלנות ולא גמרתי לקרוא אותו. יאלה, אני יוצאת לרוץ, צריך לרזות בחזרה.....

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
קריאת הקוקייה

קריאת הקוקייה

רוברט גלבריית (ג'יי. קיי. רולינג)

מאכזב. קיוויתי שהבלש קורמורן סטרייק יערוך את החקירה שלו בעודו רכוב על מטאטא, פותח דלתות בעזרת שרביט קסמים ובמקום מזכירה משעממת ישב אצלו במשרד כובע מדבר. אבל שום דבר מזה לא קרה. האמת שאם מדברים ברצינות אז הספר היה משעמם קצת וסליחה על הקלישאה חסר קסם. שלושה כוכבים, לא יותר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
הבחורה על הרכבת

הבחורה על הרכבת

פולה הוקינס

ספר מדכא קצת, הזכיר לי את ה"gone girl" באווירה שלו. הוא על חיים אמיתיים ולא על החיים מסרטי ההוליווד והחיים מדכאים לפעמים ולא הולכים כשורה ודברים משתבשים. בסה''כ ספר טוב, מותח, אך לקראת שליש האחרון שלו אפשר כבר להבין מי הרוצח. שזה נחמד כי בהרבה ספרים הרוצח הוא איזה דמות שולית שבקושי הוזכרה בתחילת הספר וזה לא פייר כלפי הקורא.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

אחד הספרים הטובים שקראתי בתקופה אחרונה. הסיפור והדמויות יצרו בי הזדהות מוחלטת. הדילמה המוסרית שהועלתה בספר (האם צריך לשמור על חיים בכל מחיר) מאוד רלוונטית בימינו כשרפואה מודרנית מאפשרת להחזיק בחיים אנשים מוגבלים וחולים מאוד.
טוב, אני חייבת להפסיק לכתוב כי דמעות זולגות לי על המקלדת...עלול להיווצר קצר...לא נעים....

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
האנאלפביתית שידעה לספור

האנאלפביתית שידעה לספור

יונס יונסון

לפי דעתי אחלה ספר. שנון, זורם, מעניין. לדעתי הוא קיבל ביקורות לא טובות כי אין את אפקט ה"ואו" שהיה לאנשים כשקראו את זקן בן ה-100. לדעתי אם הספר הזה היה יוצא ראשון הוא היה מקבל דירוגים יותר גבוהים.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
סיפור זמני

סיפור זמני

רות אוזקי

כשסיימתי לקרוא את ''שנת הבשרים שלי'' מיד חיפשתי עוד ספרים של אוזקי. בספר הזה אוזקי עוסקת בשאלות ''מה הוא זמן'',''מה הוא רגע'' ו-''מה זה עכשיו''? את השאלות היא בוחנת מנקודת מבט של ילדה מתבגרת יפנית, אביה בעל נטיות האובדניות, נזירה בת 104, טייס קומיקדזה וסופרת הנמצאת במשבר כתיבה. לכל אחד תשובה משלו לשאלות שנשאלו.ספר שעוסק בנושא מורכב שכזה עלול היה להיות משעמם וכבד, אבל אוזקי עטפה את התהיות הפילוסופיות בסיפור מעניין, כך שהכתיבה זורמת עם מידה טובה של אירוניה עצובה. אישית נהנתי מהספר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•בוקי
חמישים גוונים של אפור

חמישים גוונים של אפור

אריקה לאונרד ג'יימס

כוכב אחד לספר וחמישה כוכבים למי שעשה עבודה שיווקית לספר הזה. עזבתי באמצע. משעמם משהו....

לפני 11 שנים•
★★★★★
•בוקי
בלתי שביר

בלתי שביר

לורה הילנברנד

ספר על אישיות מאוד מעניינת.
הספר עצמו לא מאוד זרם לי (לקח לי חצי שנה לסיים אותו), אבל הוא מספר על בן אדם מיוחד במינו ולמדתי ממנו הרבה על מלחמת ארה''ב-יפן.
עוד מעט גם יוצא הסרט בביומו של הגב' אנג'לינה ג'ולי בכבודה ובעצמה. מעניין מה יצא:-)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•בוקי
ילד 44

ילד 44

טום רוב סמית

מה זה? אני ו99% מהאנשים שכתבו כאן ביקורת על הספר קראנו את אותו הספר?
לדעתי לא מגיע לו יותר מ-2 או 3 כוכבים כי יש לו מתחרים הרבה יותר חזקים גם בתחום ספרות בלשית וגם בתחום ה"זוועתון הסובייטי".
מי שרוצה ללמוד על התקופה עדיף שיקרה ספרים של מישהו שהיה שם וחווה את הכל על בשרו, למשל סולג'ניצין, ומי שרוצה ספר בלשי, לדעתי גם כן יכול למצוא ספרים מוצלחים יותר.

לפני 11 שנים•בוקי

ביקורות נוספות על "את כולם ברא אלוהים"

את כולם ברא אלוהים

את כולם ברא אלוהים

ג'יימס הריוט

אין כמו הבית! מה מעורר אצלנו הרגשה של בית? המשפחה, קרובים וידידים, ריחות מאכלים מוכרים? אצל הריוט זה קצת אחרת: "כאשר נפל עלי השער ידעתי כי אכן שבתי הביתה" :-) והשער הזה היה רק אחד מבין שבעה שערים (!) שהיה צריך לעבור בדרכו לחווה שתחזוקתה לא היתה אופטימלית.

זהו הספר הרביעי בסדרת ספריו של ג'יימס הריוט, וטרינר ביורקשייר הכפרית, המתאר את חוויותיו עם האנשים ובעלי החיים באזור. אם בספר השלישי הוא נע לסירוגין בין חוויותיו בחיל האויר המלכותי הבריטי בתקופת מלחמת העולם השניה לבין חוויותיו כוטרינר ביורקשייר, הרי שכאן הוא משלב באופן דומה את החוויות ממסעותיו לרוסיה ולאיסטנבול כוטרינר מלווה.

בין סיפוריו תוכלו למצוא סיפור "זאב, זאב" בגרסת יורקשייר (שכמעט הסתיים באופן טרגי), סטאז'ר חובב ספרות, מתנה מוזרה מלקוחה המגדלת עיזים, מכה ממכות מצרים, הרעלת מלח ועוד כהנה וכהנה חוויות. באחד הפרקים המצחיקים ביותר בסדרה הריוט הולך ומסתבך בפרוצדורת ההזרעה המלאכותית החדשה, ועושה שימוש באביזר יוצא דופן כהגנה מפני פר מסתער :-)

כמו בספריו האחרים של הריוט, הוא מציג תובנות על בני האדם, לא פחות מאשר על בעלי החיים. הריוט מגלה את מגבלות כוחו וידיעתו, כאשר היו מקרים בהם הוא החליט להרים ידיים, אך הופתע לגלות שהתעקשותם של הבעלים להמשיך להחזיק בבעלי החיים כנגד כל הסיכויים השתלמה בסופו של דבר. הריוט אף מציג מקרה שממנו למד שיעור לחיים, כשהוא ככל הנראה גרם בשוגג למותה של פרה, אך האיכר לא הזכיר זאת ולא העלה טענות נגדו:
"אותו איכר, במשך שלושים שנות היכרותנו, מעולם לא הזכיר את האסון, אשר על נקלה יכול היה להטילו עלי.
במרוצת אותה תקופה אירעו מקרים, שבהם ירדו עלי תקלות בגלל מחדליהם של אחרים כאשר תפסתי אנשים בקלקלתם ונתונים היו לחסדי, אילו ביקשתי למצות איתם את הדין. בכל המקרים האלה ניצב לפני דגם מופת. השתדלתי לנהוג כמו רוברט מאקסוול."

ולסיום ארבעת הספרים של ג'יימס הריוט אני מביא את המזמור האנגליקני, שחיברה ססיל פרנסס אלכסנדר ופירסמה בספרה " Hymns for Little Children ", ואשר מפזמונו נלקחו שמות הספרים:

All Things Bright and Beautiful
--------------------------------------
Chorus:
All things bright and beautiful,
All creatures great and small,
All things wise and wonderful,
The Lord God made them all.

1.
Each little flower that opens,
Each little bird that sings,
He made their glowing colours,
He made their tiny wings.

Chorus...

2.
The rich man in his castle,
The poor man at his gate,
God made them high and lowly,
And ordered their estate.

Chorus...

3.
The purple headed mountain,
The river running by,
The sunset and the morning,
That brightens up the sky;−

Chorus...

4.
The cold wind in the winter,
The pleasant summer sun,
The ripe fruits in the garden,−
He made them every one:

Chorus...

5.
The tall trees in the greenwood,
The meadows where we play,
The rushes by the water,
We gather every day;−

Chorus...

6.
He gave us eyes to see them,
And lips that we might tell,
How great is God Almighty,
Who has made all things well.

Chorus...

ביצוע של המזמור:
https://youtu.be/f2ECKqYLsBs

Ƹ̵̡Ӝ̵̨̄Ʒ

לפני 4 שנים•
★★★★★
•פרפר צהוב
את כולם ברא אלוהים

את כולם ברא אלוהים

ג'יימס הריוט

#
כל הדברים מבהיקים כיפים
כל היצורים גדולים כקטנים
כל הדברים נבונים כמופלאים
את כולם ברא אלוהים

כל אלה הן שורות של מזמור (דתי?) ידוע בבריטניה. והם גם שמות ספריו של ג'יימס אלפרד ווייט, המוכר בשם העט ג'יימס הריוט, וטרינר כפרי ביורקשייר בעל רקע (ומבטא) סקוטי עמוק. הריוט כתב על חייו כוטרינר כפרי, חמוש בכישרון סיפורי ענק, בחוש הומור נפלא, באנושיות רחבת-היקף ובנכונות לצחוק בעיקר על עצמו.

יש כמה ספרים שאני שומרת למקרים חמורים של מצב רוח רע. במקום ציפרלקס אני פונה אליהם ובדרך כלל לא מתאכזבת. הספרים של הריוט כלולים באותה קבוצה מצילת איכות-חיים. ונשאלת השאלה מה יש בהם שמשפר את מצב הרוח?
ובכן הומור מוצלח ולא מתאמץ, ללא ציניות או סארקאזם. להריוט אין אפילו קורט של רשעות, שהוא הכרחי לסוגי ההומור שמניתי, הנפוצים ביותר היום.
הוא מתייחס לעולם שסביבו בפליאה, תבונה ונכונות לעבודה קשה. בכל שעה משעות היממה ובכל יום מימות השבוע – בעלי חיים קודמים לוטרינר. גם אם קור מקפיא בחוץ, השעה אחת בלילה והנ"ל הרוג מעייפות ורק התחיל לשקוע בשינה, או הוא מת מרעב ובדיוק מונחת לפניו צלחת לוהטת מכל טוב, הטלפון מצלצל והלכה הארוחה.
יש לו אהבה ענקית לבעלי חיים. מבחינתו "את כולם ברא אלוהים" אינה אות מתה. את בעלי החיים בהם הוא מטפל – מחיות משק ועד חיות מחמד - הוא לפחות מחבב. לעתים קרובות אוהב. וזו תכונה כה נדירה (שאין לבלבל אותה עם "חובבי חיות" הצופים בניישונל ג'אוגרפיק שמסך הטלוויזיה חוצץ בינם לבין בעלי החיים)
בצעירותי חשבתי שחובבי בעלי חיים הם מן הסתם גם אוהבי אדם. מאז הבנתי שאין האחד מעיד על האחר. אבל הריוט הוא אוהב אדם אמיתי בדיוק כמו שהוא אוהב בעלי חיים. הוא מחבב בני אדם כמו שהם – למרות חולשותיהם וקטנותם.

מפעם לפעם – לא לעתים קרובות מדי, לשמחתי – אני זקוקה לנשק יום הדין כדי להרים מצברוח שמתפלש בעפר. זה מה שקרה הפעם. קראתי (שוב) את הספר הזה – המתעד מבחינה כרונולוגית כנראה את שנות השישים והשבעים באותה עיירה כפרית שקפאה בזמן ואת עלילות הוטרינר שהאגו שלו קטן בהרבה מכשרונו. צחקתי והשתעשעתי (שוב) מהתיאורים התמימים והמצחיקים וגם מהאיורים החמודים של אחד, לארי. נראה שהָשְקַָָעַתי בספר - הניבה לי תמורה ענקית. לו רק הייתי כזאת מוצלחת בהשקעות בשקלים(-:

לפני 6 שנים•
★★★★★
•yaelhar
את כולם ברא אלוהים

את כולם ברא אלוהים

ג'יימס הריוט

אני מאוד אוהבת לשתות תה עם חלב. להתכרבל תחת הפוך כשגבי נשען על ערמת כרים נכבדה וספר מונח על ברכיי.
הגילטי פלז'ר שמסב לי הנאה רבה יותר אם מדובר בספר משעשע שמעלה חיוך על השפתיים.

לאחרונה עברתי תקופה לא פשוטה שבמהלכה הייתי עדה למלתעותיו של המוות חסר הרחמים בשיא עוצמתו, אשר לקח קרובת משפחה הקרובה לי בדם. לאחר שנות סבל רבות ומייסרות כרע גופה תחת הנטל והוכרע סופית. באותה העת חלחלה בי ההבנה שהמוות באמת קיים. אומנם ידעתי זאת מקרובים אחרים שמתו אבל מעולם לא בצורה כזאת ישירה שראיתי את הגופה הדוממת עצמה מולי, מה שהיה פעם אדם בעל מחשבות, רצונות וצרכים, התגלגל לכדי גוף נוקשה, שובק חיים שבמוחי עוד עלתה המחשבה המייאשת שתקום מרבצה, תסיר את הסדין ויתגלה הכול כמתיחה אחת ממושכת, אכזרית אך מקלה, שבסופה נצטחק כולנו ויפרוש כל אחד לביתו.
זו הסיבה שהרגשתי צורך עז בספר שיפיג את הכאב, הבלבול והחרדה שקיננה בי מפני סופיות החיים ורימות שמחוררות את מה שהיה פעם אדם פעלתני. מהעובדה שבסופו של דבר הוא יכרסם גם בי. העובדה המצמררת שאף אחד אינו התחמק עדיין מגורל זה.
לצורך כך, נברתי במדף הספרים שאיכלסו אותו ספרים ששאלתי מהספרייה וטרם קראתי. עיניי נחו על ספרו של ג'יימס הריוט שעדיין לא קראתי. לא חשבתי פעמיים ואחזתי בספר, תוך כדי שרגליי מובילות אותי אל אזור המטבח וידיי מתעסקות בהכנתו של ספל תה מהביל עם חלב, בדיוק בכמות שאני אוהבת. לאחר סיום המלאכה, דידיתי כשבידיי אחוז הספל החם והספר דחוק בבית שחיי.
התיישבתי על הכיסא, הנחתי את הספל על השולחן הצמוד ושקעתי בעולם הקריאה כשאני מסלקת ממוחי אי-אילו מחשבות טורדניות ומעיקות.


ספריו של ג'יימס הריוט מוכרים לי היטב. הם מורכבים מסיפורים קצרים שמתארים את עבודתו כוטרינר כפרי מוסמך ועל החוויות הטובות ואף הרעות שמהוות מנת חלקו. הוא פורש בדייקנות בפני הקורא את התרוצצותו בין חווה זו או אחרת, הוא מצייר בפנינו את המראות שחולפים לנגד עיניו בעת ביקוריו אצל חוליו המגוונים. אנגליה ובעיקר מחוז יוקשייר נגלים לעינינו במלוא תפארתם בימים שונים: בימי חורף כששלג כבד מכסה את האדמה, בימי האביב כשהפרחים פורחים ומלבלבים להם במלוא זוהרם ורעננותם הממכרת, בימי הקיץ החמים כאשר החום הרב שורה על הארץ ואף בימי הסתיו כשעלעלי העצים צונחים על האדמה בשלל צבעים עזים.
שום סיפור שחולק עימנו הריוט לא משעמם את הקורא. הריוט יודע לרקום סיפור קולח כאילו היה רקמה עדינה. שום רקמה סיפורית אינה דומה לרעותה. הוא מקפיד להעשיר את הקורא במגוון מושגים, תופעות ובעיקר מגוון בעלי חיים ובריות הפוקדים את סיפוריו בקביעות. אף על פי שהסיפורים כאן עיקרם בעלי חיים, האדם אינו נזנח ממעמדו והוא חובר לחברו ההולך על ארבע לא פחות משההולך על ארבע הוא חברו של האדם.
סיפורים על כלבים עוינים חשופי שיניים מאיימות שגורמים לצל של מחשבה על שינוי קריירה לרקדנית בלט לחלוף במוחו, כלבים מיוחדים שבליבם מצויה אובססיה בלתי מובנת למכנסי ג'ינס, חתולים מגרגרים, פרות עוינות שההתעסקות בהן היא התאבדות של ממש ושליחה אל העולם הבא. [אני לא צוחקת! מי שברצונו להתאבד שיעמוד מול פרה זועמת ומהר מאוד יפרד מהעולם שלנו ויגיע לעולם שכולו טוב]
אך בה- בעת גם סיפורים על בני האדם וייחסם אל בעלי חיים. סיפור מצוין שכזה שגרם לי להזיל דמעות לא מעטות הוא הסיפור על איש עסקים ממולח ורע לב שאובדן חתולו גרם לו להפגין רגש רב. סיפור אחר, מצוין לא פחות, הוא הסיפור על הספר שמזרה אימה על התושבים הגברים של דארובי עם מספריו, שמרגיש רגשות אשם כלפי הזנחתו את כלבתו ברגע שיכרותו ולכן מזעיק את הריוט המסכן בכל פעם ופעם בשעות לא קונבציונליות שגורמות להריוט לרצות להתפרץ עליו ולהעמידו במקומו אך מזגו של הריוט, אופי רגיש ונוח להפליא, לא מאפשר לו לפעול כך וגורמים לו לבלוע את מילותיו ולדגול בשתיקה מבישה.

כפי שרובכם יודעים אני בחורה רגישה מאוד ולכן לקרוא על קורותיו של הריוט, רגיש כמוני, עשה לי טוב על הלב. הריוט הוא וטרינר מקסים בעל לב זהב שהפיח חיים בסיפורים הללו לא פחות מבעלי החיים שהיוו חלק. בעזרת כשרונו לתאר חוויות בצורה מלבבת והומוריסטית הצלחתי לדמיין כל מקרה ומקרה באופן פרטני מאוד. הריוט אינו רק ורטרינר אלא אדם שמחובר לטבע ואוהב אדם. הוא אוהב את בני משפחתו ואוהב את עבודתו. למרות הקשיים המרובים, העייפות, נדודי השינה ורפיונו של הגוף באופן מתמיד, הוא לא מתלונן ומכבד כל פציאנט. וגם אם ישנם רגעים שהוא מרגיש שהגיעו מים עד נפש ברגע לאחר מכן מתרחש משהו שמאפשר לו לשכוח את מה שקרה ולשמוח בחלקו, על בחירת המקצוע.
בספר זה, למרות תיאוריו הנרחבים את חיות משק הבית האנגלי והחווה כאחד ואת הנופים הכפריים המוכרים שהילכו על קסם כאילו תיאר אותם בפניי לראשונה, מצטרפים תיאורים על מסעותיו הבין יבשתיים שמתוארים בצורת יומן. מסע אחד באוניה עם משלוח עגלים יפייפיים בדרך אל רוסיה הקרירה אשר אנשיה שונים מאוד מהעם האנגלי אותו מכיר הסופר מימים ימימה. מסע אחר נעשה במטוס וכל יעודו להעביר פרות מג'רזי אל יעדן באיסטנבול.

בנוסף לזאת, הריוט מצרף אל אחדים מסיפוריו את בנו ג'ימי ובתו רוזי. הוא מספר לקורא כיצד נולדה בתו רוזי [ הפרק האהוב עלי ביותר וגם המצחיק ביותר, לטעמי. פרק שפשוט גורם לך לרצות בילדים ולקנא בהריוט שמתמוגג מנחת מילדיו] והחששות של הריוט מלידה זו ששונה במעט מלידת בנו הבכור אך טומנת בחובה חששות אחרים, חששות שמלווים כל לידה באשר היא. פרק אחר מתאר בפוטרוט את הקשר ההדוק בין האב לילדיו. למרות שהריוט עבד בעבודה מאוד אינטנסיבית שתבעה ממנו להיעדר שעות רבות מהבית אפילו בשעות לא נוחות בעליל, הוא השכיל להיות לצד ילדיו ולראותם גדלים כשלקח אותם איתו מגיל צעיר לחוות את העבודה כוטרינר, בהמשך אף ילדיו נהיו לו לעזר ועזרו לו בכל שהצטרך. באמת שהיו אלה פרקים שהתרפקתי עליהם בהנאה רבה מאוד. זמן האיכות בין האב לילדים היה מאוד נוגע ללב וחדר לנימי ליבי והגביר את אהבתי להריוט ולחייו.
ברור לי שהספר הזה הציג בפני הקורא את הצד היפה, לרוב, של החיים אבל לעניות דעתי הצד הטוב העפיל על הצד הרע. הריוט ידע לקלף את הרוע ולחשוף את הטוב המסתתר בתוכו. אני לא אגיד לכם שאין בספר זה ובספריו האחרים רגעים עצובים וכואבים אך הם מזעריים לעומת טוב הלב, האנושיות והאופטימיות המשתפכת מספריו. המסר העיקרי, לדעתי, בספריו של הריוט הוא שלצד הכאב, הטרגדיה והעצבות הולכים השמחה, התקווה והאהבה. החיים מורכבים מרגעים עצובים, שמחים, מדכאים והומוריסטיים ולמרות זאת אסור לאבד עשתונות, קור רוח ובעיקר את אהבת הזולת והאופטימיות. הם אלה שמחזקים את האדם בימיו החשוכים ביותר.


לסיום, ציטוט שהצחיק אותי במיוחד, שאני חושבת שאחד המשתמשים כאן יתחבר אליו מאוד. הציטוט מתאר מפגש בין זיגפריד, אחד מעמיתיו הוטרינרים של הריוט , לבין הריוט בעת בילוי משפחתי בטבע:
" אף אחד מאיתנו לא סבל מנדודי שינה, לא זיגפירד ולא אני. באותן הזדמנויות נדירות שהשינה מיאנה לרדת עלינו, פנינו איש-איש אל ספרו המיוחד. שלי היה- האחים קאראמאזוב. רומן עצום אבל עלי השפיע בשמותיו כמו סם. כבר בתחילתו הרגשתי שהשמות נוסכים עלי שינה: אלכסיי פידרוביץ' קאראמזוב היה בנו השלישי של פיודור פאבלוביץ'. מאוחר יותר, כשנפגשתי עם גרגורי קוטוזוב, יפים פטרוביץ' פולנוב, סטפאנידה בדריאגינה, ואי-אילו אחרים, כבר הייתי נישא בתרדמה."

" זיגפריד החזיק ליד מיטתו ספר על הפיזיולוגיה של העין. הייתה שם פסקה אחת שתמיד הייתה מרדימה אותו. פעם הראה לי אותה: "שריר העטרה הראשון משוקע בגוף העטרה ובהתכווצותו הוא מושך את גוף העטרה קדימה, ומפחית בכך את הלחץ על הרצועה התומכת. בעוד ששריר העטרה השני הוא שריר היקפי בנוי המונח על העטרה ובהתכווצותו הוא מושך את גוף העטרה לעבר העדשה השקופה" מעולם לא הגיע מעבר לנקודה זו."

רק אלוהים יודע כמה צחקתי מהפסקה הזאת. ידעתי שהריוט הוא אדם נפלא אבל לא ידעתי שהוא ניחן בגאונות! פסקה זו מוכיחה, מעל לכל צל של ספק, את היותו אדם רגיש, נפלא ובעל הומור אנגלי משובח!

לפני 7 שנים•
★★★★★
•סקאוט
את כולם ברא אלוהים

את כולם ברא אלוהים

ג'יימס הריוט

כמו רוב הספרים של הסופר, בספר סיםורים על חוויותיו של וטרינר כפרי בסקוטלנד. הספורים לעיתים משעשעים לעתים נוגעים ללב. לאוהבי בעלי חיים ואנשים. מומלץ וכייפי.

לפני 16 שנים•שיקו
את כולם ברא אלוהים

את כולם ברא אלוהים

ג'יימס הריוט

ספר שנכתב בשפה העברית שכבר חלפה מעולמנו אנו - שפה ארכאית כמו שנאמר.

הספר הוא אוסף של סיפורים סיפורים - כל סיפור בפני עצמו.
השנים הן שנות ה-60 - המספר הוא וטרינר שיצא מחיל האויר הבריטי ופנה להמשך דרכו כוטרינר - מה שמשך אותי הוא התאור של הנופים המהממים שם - המרחבים הירוקים.

לא התחברתי אליו - והפעם לא ניסיתי בכח להמשיך בקריאת הספר כמו שאני תמיד עושה - חסכתי לעצמי הפעם.

לפי דעתי לא מומלץ - מי שירצה לקרוא שיקרא ושיבושם לו.

לפני 15 שנים•ענתי