ביקורת ספרותית על הנערה מכיכר טיימס - סיפור על אהבה ושקרים, חיים ומוות מאת פאולינה סיימונס

---

מקובל לחשוב שלכל סופר יש את השריטה שלו (במובן החיובי) אחרת הוא לא היה כותב את הספר שלו, וכנראה שפאולינה סיימונס לא יוצאת דופן מן הכלל הזה. אני לא מבין את הקטע שלה לכתוב את שלושת ספריה הקודמים (כשכל אחד מהם הוא עב-כרס) על קורות משפחה שבורחת ממכונת המלחמה של סטלין אבל סופסוף בספר הזה היא כותבת עלילה אחרת, ובזכות כך קוראים חדשים יכולים להתחבר. עד לחלק הראשון של הספר העלילה דיי משעממת, היה רגע שחשבתי שאניח את הספר בצד (זה לא שאני מתייאש כלכך מהר בקריאת ספרים כמו זה שאני לא אוהב לקרוא עלילות רומנטיות), אבל המתח של הספר שרק גובר ככל שהקריאה יותר מתקדמת בסופו של דבר תפס אותי. אני כמובן לא אגלה לכם את העלילה, אבל מה שכן אומר שאת הספר בחרתי לקרוא בתקווה שיביא את הסיפור של אותה תמונה מפורסמת בה נראים אחות ואהובה רב-החובל מתחבקים, בכיכר טיימס (מכאן שם הספר), אבל עד מהרה הבנתי שזו לא היתה כוונת הסופרת, בכל זאת נשבתי בסוד קסם כתיבתה. הספר הזכיר לי ספר אחר שקראתי, "אודות המחבר" של ג'ון קולפינטו.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על הנערה מכיכר טיימס - סיפור על אהבה ושקרים, חיים ומוות