• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

מאת ג'ונתן טרופר

הביקורת של חנן

תמונה של חנן
דירוגדירוג
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

מאת ג'ונתן טרופר

הביקורת של חנן

דירוגדירוג
תמונה של חנן
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2010
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
סוקר על גלגלים
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

הסולם של חנן

☺☺☺☺ האם השכלת
☺☺☺☺☺ האם נהנית
☺☺☺☺☺ האם תחפש יצירות אחרות של הסופר(ת)
☺☺☺☺☺ האם נשאר משקע
☺☺☺☺☺ האם האהבה עוברת

משב רוח מרענן הגיע סוף סוף מכיוון מפתיע ,לא הייתי מתקרב לספר כזה אילולא לחשו לי באוזן.
ואכן אין רגע דל, כבר מזמן לא 'נקרעתי' ככה מצחוק ועל תקלו בזה ראש כי צריך כשרון מיוחד בהחלט להשיג זאת.
העלילה עצמה בנלית ולא בזה כוחו של הספר אלא במסר שהוא מעביר וכל זאת בכישרון בשנינות ובחכמה רבה.

למעשה זהו מסמך חושפני ואמיץ הלועג לצביעות של חברת השפע שאנחנו כאן כל כך רוצים להידמות לה.
אין פרה קדושה שאינה נשחטת כאן ובלי לעשות חשבון.

ולבסוף מילה חמה מגיעה גם לתרגום המוצלח מאוד.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רוזי
רוזי
תמונה של איתי 81
איתי 81
2קוראים|גיל ממוצע56|50%נשים

על המבקר

תמונה של חנן

חנן

ותיק
חבר מזה 18 שנים
112 ביקורות•1 נבחרות•515 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של חנן
חנן
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות112
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל515
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת64ספרות מקורית12מתח ריגול והרפתקאות9

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של חנן

בית קרנובסקי

בית קרנובסקי

י"י זינגר

אחד הטובים !!
גאון ספרותי (לא נופל מאחיו) מוציא תחת ידיו יצירת מופת אלמוותית.
זה מתחיל בשפה (ובתרגום) שמצליח להעביר ניחוחות של שורשים ובית אבא שאבדו תחת מגפי הקלגסים,
זה ממשיך בגיבורים מרובי הממדים והעומק, צולל וחושף את נשמתם העירומה ממשיך בעלילה מכשפת וכל זה עטוף במהלך ההיסטוריה הטראומתית שעיצבה את כולנו .
היצירה הזו משאירה סימני שאלה מטרידים בנוגע לזהות היהודית ולבחירה של כל אחד מאיתנו.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•חנן
היקום על פי הפיסיקה המודרנית

היקום על פי הפיסיקה המודרנית

יורם קירש

את הספר סיימתי לקרא לפני כחודש ומיד התחלתי לקרא בו שוב והפעם כולל ההערות וההרחבות שבסוף, מדוע?
כי נשארתי חסר והאינטואיציה עזבה אותי עם התגמשות הזמן ביחסות המצומצמת.
האמת הכי נגישה נמצאת שם ,ללא ספק אך המגבלה היא בנו ובעצם בגלל החושים שבנו אותם מחושים שמאפשרים לנו לחוות את העולם אך בה בעת חוסמים כל תובנה שמעבר, כל תובנה שמתחברת לאמת.
כבר מעל 150 שנה זנחו צמאי האמת את עולם החושים לטובת המתמטיקה הקרה, אין טעם לנסות ולהבין ,הנוסחאות עובדות וזאת עובדה .

אני לא מתיאש, אנסה שוב ביתר הקדשה הרי את הצמאון לאמת לא ניתן לכבות.

לכל צמאי הדעת, ממולץ בחום שאותו דוקא ניתן להבין.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•חנן
איש ליד מכונה

איש ליד מכונה

סטף ורטהימר

לפני מספר ימים דיברתי עם חבר והבאתי כדוגמא לחזון שהתגשם את פועלו של אדם שהוא סמל של נחישות ,תבונה ואומץ, אדם שהוא דוגמא ומופת לאחרים.
החבר הגיב באומרו שיש כאן גם מזל ולכן אינו מתרשם במיוחד.
מי שקרא את הספר והפנים את האישיות והכוחות שמעצבים אותה, יודע שאין כאן מזל בכלל, סטף הוא אחרון האנשים שיתן למזל, לשחק תפקיד כול שהוא בחייו או בדרך להגשמת חלומו.
מה שאומר לנו סטף הוא "היעד יכבש כי אין לו ברירה אחרת", ענק בכול קנה מידה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חנן
הילד הקטן

הילד הקטן

פיליפ לברו

למה להסתכן ?
היהודים נרדפים נתפסים ומגורשים ,עדיין לא יודעים את גודל הזוועה אבל הם אחוזי איימת מוות והעוזר להם מסתכן מאוד ,אנשים נתלים ברחבת העירייה ,הקלגסים השחצנים עם ציור הגולגולת
מפעילים משתפי פעולה שמבצעים את הציד בדבקות ובהתמסרות ,אז למה להסתכן ולהחביא יהודים?
השאלה הזאת בכלל לא נשאלת כי מדובר באנשים שחיים את חייהם כפי שהם חונכו וכפי שהם מחנכים את ילדיהם .
ספר אנושי וחכם שמספר את סיפור הכיבוש הגרמני מנקודת מבטו של ילד שאביו אדם דגול שאינו יודע שהוא כזה ושהוא בסך הכול רק 'בן אדם'.
האווירה הכפרית המשכרת היא הקסם האמתי שבספר המראות הריחות הפשטות והטבע השאירו בי את הכמיהה הפעוטה - להיות שם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חנן
סולאר

סולאר

איאן מקיואן

מייקל בירד כמשל.

מייקל הוא מדען המודע היטב לצורך הנואש של האנושות למצוא מקור אנרגיה חלופית ,ברת קיימא. אכן הוא נרתם למאמץ, יותר מתוך שיקולים אנוכיים ותוך ניצול הזדמנות בגבול הנוכלות, ששיחקה לידיו.
אבל מה ,מייקל כלוא בחולשותיו מהם הוא לא יכול לפרוץ ויתכן שגם לא רוצה ,חיי בהדחקה או אולי בהכחשה ,בסופו של יום הוא לא מצליח להתרומם .
מייקל לא רוצה ילדים והוא יודע למה ,ילדים זה מחויבות ואחריות ,הבת היחידה שלו באה במרמה ובנגוד לרצונו.
מייקל הוא נהנתן עלוב ההולך ומזדקן הולך ומשמין הולך ומסתאב ,חסר אמינות, רודף כבוד ומנופח אגו אך יחד עם זה, מניפולטור מבריק שיודע למנף את הקלפים שבם הוא מחזיק וכמו עוף החול מצליח שוב ושוב להפתיע ולצמוח מחורבותיו הוא ,עד הקריסה הבאה שהיא עמוקה יותר ובעקבותיה גם נקודת התחלה נמוכה יותר, מעין זיג זג במגמת שקיעה.
מפתיע ביותר להיווכח שמייקל לא נישבר ,הנחישות להצליח היא הדגל והסמל שלו ומפתיע לא פחות לראות את עדת המעריצות המאוהבות בו ,מה הן מוצאות בו ? לא נאמנות לא אמינות ולא צורה אבל כן מתנות, מסעדות ומה עוד ? האם מייקל הצליח לפצח איזה קוד נוסף לאיינשטיין-בירד?

מייקל בירד הוא אנחנו.
האין אנו חיים בהכחשה או בהדחקה קטלנית לנוכח האיום שלפתחנו ?
האין אנו הולכים משמינים וסובאים על חשבון העולם שסביבנו על החי והצומח שבו ההולך ונכחד?
האין אנו מבזבזים משאבים גזולים על כבוד ,אגו ושאר ירקות ?
האין אנו נכשלים שוב ושוב בלהבטיח את עתיד צאצאינו ?!! למה באמת מייקל לא רוצה ילדים האם מייקל בירד יודע משהו שאנחנו לא מבינים?

חומר למחשבה בספר מבריק ומרתק.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חנן
סולאריס [מהדורת 2003]

סולאריס [מהדורת 2003]

סטניסלב לם

סטניסלב לם

אחרי קריאת הספר נשארתי עם ההרגשה שמשהו חמקמק וממזרי ברח לי ,לא ירדתי לסוף דעתו ואולי גם לא לתחילת דעתו של גאון זה. ברור לגמרי שיש כאן אמירה /זעקה עמוקה ,אבל מה היא ?
קריאה נוספת נדרשה כדי לחשוף רובד שהשאיר אותי המום וחסר מילים ,מאיפה סטניסלב לם
לקח את עוז הרוח והחוצפה שאין למעלה ממנה , מעולם לא פגשתי בכזאת התרסה , הבחור הזה עשה דבר שבזמנים אחרים היה עולה בגינו על המוקד ויחד עם זה מציב אותו יחד עם ענקי הרוח בעולם.
לכאורה יש כאן סיפור של האנושות הניגפת בפני תעלולי האוקיאנוס החי המוזר והבלתי צפוי.
האנושות פרצה והתפשטה למרחקים בלתי נתפסים כבשה עולמות ומרחבים ,סיפור הצלחה בקנה מידה קוסמי והינה פגשה במין יצור בדמות אוקיאנוס חסר מובן ופשר שלא ניתן לתקשר אתו.
עשרות שנים של מחקר אלפי חוקרים ומשאבים אדירים לא קידמו כהוא זה את הבנת האנושות את האוקיאנוס החי , מבוי סתום.
מהן העובדות בשטח שכן הוכחו:
- האוקיאנוס הוא יצור חי ושורד במשך עידנים (מצאו אותו בזכות יכולת השרידות שלו שמשנה את מסלול הכוכב באופן שאינו מובן).
- האוקיאנוס שונה לחלוטין ובכול אספקט מהיצורים המבוססים על הביולוגיה שלנו.
- האוקיאנוס מתקדם כול כך ביחס לאנושות שההשוואה ביניהם בלתי קבילה.
- האוקיאנוס הוא אחד ואינו מתפשט ביקום, האנושות מצאה אותו ולא ההפך.

מנגד מתוארים החוקרים האנושיים המתוסכלים שכבר הגיעו להחלטה קטלנית בסגנון הכיבושים שידענו מההיסטוריה האנושית העקובה מדם (ראה האדם הלבן בחדירתו לאפריקה ולאמריקה). אותם חוקרים עסוקים אובססיבית גם בפעילות מינית (ויחד עם זה אכולי בושה ומסתירים אחד מהשני את העדפותיהם המיניות).
סטניסלב לם מעמת כאן שתי אסטרטגיות הישרדות האחת היא הביולוגיה שלנו הדרוויניסטית שהמין וההתפשטות היא הטקטיקה שלהם ולעומתו האוקיאנוס שפועל אחרת יש כאן רעיון אחר לא מובן אבל עובד.
אמנם האסטרטגיות שונות אבל מטרת השרידות ידועה וברורה והיא לנצח את הזמן ולשאוף ל נֵ צָ ח וכך אמנם הם נפגשו אחרי עידני עידנים כאשר שתי האסטרטגיות עמדו עד עכשיו במשימה.
סטניסלב לם מתריס כאן לא כנגד האנושות או ההתנהלות האנושית אלא כנגד מה שברא אותה ,הטבע או האלוהים או מה שזה לא יהיה !!!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חנן
סשינקה

סשינקה

סיימון מונטיפיורי

הסולם של חנן
☺☺☺☺☺ האם השכלת
☺☺☺☺☺ מה עוצמת החוויה שעברת
☺☺☺☺☺ האם תחפש יצירות אחרות של הסופר(ת)
☺☺☺☺☺ האם נשאר משקע
☺☺☺☺ האם האהבה עוברת
☺☺☺☺☺ האם הקרבת העצים לצורך ההדפסה ,נסלחת.
☺☺☺☺ האם הספר ישרוד ל עשרים שנה

אוי איזה ספר קורע לב וסוחט דמעות !
המחבר מצליח להעביר את רוח התקופה כל כך חי שזה מרגיש אמיתי ,פשוט חוויה סוחפת ,מראות ריחות ,צבעים ואוירה מהפנטת. אמנם תחילת הספר די מייגעת וקריאתו נמרחה בהתאם אך אחריתו מחפה על כך ובגדול .
ולנקודה היהודית שלא מצאתי אליה התייחסות מצד הקוראים באתר.
עובדה היסטורית היא שמובילי "הניסוי הגדול מעולם" היו ברובם יהודים כך שהמחבר כתב על בני עמו ,מי שלא יודע אז סב סבו משה בנה את תחנת הרוח בירושלים.
הסביבה הרוויה באנטישמיות הייתה עובדה היסטורית נוספת אך לא באה לידיי ביטוי בספר כנראה שהמחבר לא מייחס לזה את המשקל הראוי או שהוא מדחיק זאת מעצם שהותו שלו בארצות נכר.
האם סטאלין היה אנטישמי אני לא יודע אבל הוא זה שהתנקש ברופאים היהודיים , הגה את תוכנית בירוביג'אן וגם הציל המוני יהודים מהשמדה נאצית ,האם ההתייחסות שלו לסשינקה הייתה קשורה למוצאה? הספר לא מבהיר את העניין המסקרן.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חנן
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

הסולם של חנן
☺☺☺ האם השכלת
☺☺☺☺☺ מה עוצמת החוויה שעברת
☺☺☺☺☺ האם תחפש יצירות אחרות של הסופר(ת)
☺☺☺☺☺ האם נשאר משקע
☺☺☺☺☺ האם האהבה עוברת
☺☺☺☺☺ האם הקרבת העצים לצורך ההדפסה ,נסלחת.
☺☺☺☺☺ האם הספר ישרוד ל עשרים שנה

חוויה מטלטלת.
יש לה את זה ללא ספק ,לעצב מציאות ברמה כזאת יכול רק כישרון ענק!
הכתיבה באה ממקום מאוד חם ואנושי וכאשר זה מתחבר לתקופה הקשה ההיא נוצר מרקם נדיר באיכותו.
מתוך מירקם החיים הזורם בצניעות הולך ונחשף לאטו מעשה הבגידה עד לממדים של קטסטרופה ואובדן. המולדת בגדה באזרחיה הנאמנים והמסורים שנתנו הכול וקיבלו את התליין סטאלין.
ואז מתגנב הרהור מטריד, עד כמה אנחנו לא יודעים להעריך את המובן מאליו .
מומלץ בחום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חנן
ג'וליוס וינסום

ג'וליוס וינסום

ג'רארד דונובן

הסולם של חנן
☺☺ האם השכלת
☺☺ האם נהנית
☺☺☺☺ האם סבלת
☺☺ האם תחפש יצירות אחרות של הסופר(ת)
☺☺☺☺☺ האם נשאר משקע
☺ האם האהבה עוברת
☺☺☺ האם הקרבת העצים לצורך ההדפסה ,נסלחת.
☺ האם הספר ישרוד ל עשרים שנה

מתוך הספר
" בוקר אחד ירדתי מאחד השבילים האסורים ומצאתי מלתעות ברזל חלודות קשורות לעץ בשרשרת ונעוצות ברגל...החיה דרכה על מלכודת ציידים מוסתרת, ונגסה תחילה בבשר ובגידים של עצמה אחר כך בעצמות, עד שקרעה את עצמה מהמלכודת . חיות שלא מצליחות להשתחרר, אמר, מושכות ומושכות כמה ימים עד שהרעב גובר על הכאב ... עד שהן זוכות להגיע למוות ולמנוחה."
הקטע המובא כאן הוא כמו סכין המפלחת את בית החזה ולאחר מכן מסתובבת וכורעת את נשמתך.
האם באמת קיים דבר כזה ,האם יצור חי שאינו אדם מסוגל לכזה מעשה מחריד?
אינני יודע ,אבל מרגע שקראתי זאת צפו ועלו בי רגשות קשים של זעם ,חוסר אונים ,רצון עז לנקמה ואפסות ,סוג של טלטלה מעגלית שמפרקת אותך לאטומים.
מעבר לחומרים מעוררי הנקם יש בספר גודש של תאורי קור, שירה ושקספיר .
אין זה ספר משובח ,הוא כתוב או אולי מתורגם באופן לא לגמרי ברור ,לא פעם מצאתי את עצמי קורא משפט מספר פעמים כדי לנסות ולהבין למה התכוון הכותב אך לבסוף הסתפקתי בניחוש.
התחושה שהיה כאן ניסיון לרקוח משהו מיוחד שרק בחלקו הצליח.

לפני 13 שנים•חנן

ביקורות נוספות על "מכאן אני ממשיך"

מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

#
אוי, השנינות.
סופרים אמריקאים-יהודים משתמשים בה כאילו היתה איזה תכונה גזעית, המבדלת אותם מסופרים לא-יהודים. וכך הם כותבים (הרבה פעמים בגוף ראשון) ספרים כמו שנונים, כאילו קומיים, שכאילו מסתירים-המון-רצינות עמוקה-מאחור. הם כאילו אוטוביוגרפיה של הירחמיאל: זה שגדל במשפחה מוחצנת שלא ממש הבינה אותו, לא ממש אהבה אותו, עם סוג של אמא שתלטנית (כמובן!), ונסיונותיו להשיג לעצמו קצת... משהו עולים בתוהו ונתפסים כמצחיקים. ועלובים. לפני זמן מה קראתי את "סלח לנו" מאותו ז'אנר, ועכשיו את זה.

בני משפחתו של ג'ד משתתפים בשבעה בעקבות מות האב. מותו אינו מעורר בהם צער מיוחד ראשית כי הוא גסס (בלעדיהם) תקופה ארוכה ושנית כי הם התרחקו ככל שהצליחו ממשפחת המוצא שלהם, ונפגשים פעם בשנה בראש השנה כדי להשלים ריבים שלא הושלמו, להתייחס בגסות-רוח אחד לשני ולצאת ידי חובתם ל"משפחה". שבעה הנכפית עליהם (משום לטענת הרב השכונתי זו היתה בקשתו של האב המת – בקשה המוטלת בספק בגלל ניכורו של המת לדת). אם צריך אז צריך ובני המשפחה המעיקה נפגשים וחיים יחד שבעה ימים (ולילות) וסובלים את מה שנגזר עליהם. ג'ד גיבורנו תפס (לפני השבעה) את אשתו במיטה עם הבוס שלו. הוא מתאבל, מתגעגע לאשתו האהובה, מוצא את עצמו מובטל (הבוס שלו – זוכרים?) משלם את המשכנתא על הבית בו גרה כעת אשתו עם הבוס לשעבר, ושוכר מרתף מעופש וזול לגור בו. החיים לא משהו. החברותא הכפוייה עם בני משפחתו קורית בזמן לא מוצלח עבורו. למען האמת אין זמן מוצלח ממש לבלות עם המשפחה הזאת. ואני ממש משתתפת בצערם של אלה שזו המשפחה שלהם.

לפי הספרות מהסוג הזה היהודים האמריקאים הם אמריקאים לעילא עם טוויסט. אמריקאים כי הם לא מסתפקים בדמות אחת נלעגת – כל הדמויות בספרים מהז'אנר הזה נלעגות ודוחות באותה מידה. ההומור העצמי המשובח והשחור של הספרות האידית העלה אצלם עובש. ההומור העכשווי של הסופרים בז'אנר הזה הוא הומור פטישים: הגיבור תמיד נעבך, תמיד יהיה מי שיזכיר לו איזו מבוכה ענקית בדיוק כשהוא בפוזה רומנטית, הפרשות ונוזלי-גוף נורא מצחיקים אותם ונראה שהם איכשהו לא התבגרו מכתה ו'. שלא להזכיר שהדמויות שהם מתארים מושכות בערך כמו פטרייה בציפורן, ומזמינות אמפתייה כמוה. והכתיבה? בסדר. כלומר אם רצף אנקדוטות צפויות, לא מצחיקות ולא מעניינות כלול אצלכם ב"בסדר".

הוא חיכה המון שנים על המדף. קראתי בערך 2/3 מ-349 עמודיו. עכשיו הוא יחכה קצת על הספסל ברחוב עד שאיזה תמים יאסוף אותו. הניסיון מלמד שהם מחכים פחות משעה על הספסל. בכל מקרה עדיין לא הצלחתי להתמודד עם הכנסת ספר למיחזור, אפילו אם זה מגיע לו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•yaelhar
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

אני מתנצל... עדיין לא קראתי את הספר, אבל, הסרט כייפי, עם ג׳ייסון בייטמן, ג׳ין פונדה ועוד שחקנים מעולים. סרט טוב. (וכעת, אחפש את הספר...)

לפני 4 שנים•Wolfi
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

אחרי חודשיים מלאי עיתונים וללא ספר אחד לרפואה ('צום קריאה' - תופעה התוקפת אותי לאחר חודשים מאסיביים של ספרים ללא הפסקה) - כמה סימבולי להמשיך עם ספר שזוהי כותרתו.
ולפני שאמשיך ואתנפל על שאר הספרים הממתינים לי על המדף, ראוי הספר שאקדיש לו מספר מילים.
ציניות, הומור, רגישות, שנינות ובוטות נסבלת בהחלט ואף משעשעת, כל אלה מלווים את הקריאה מהשנייה הראשונה ועד לסופה (ואיך הוא נגמר מהר הספר הזה).
רצף של אירועים הזויים, ומשפחה יהודית אחת (בלתי אופיינית בעליל) היושבת 'שבעה', מביאים סיפור חושפני וגלוי עד כאב, שלמרות חוסר ההיגיון (כמה דברים יכולים לקרות בכל כך מעט זמן?...) שכנעו אותי לגמרי באמיתתם.
התרגום מצריך שדרוג ללא ספק, ובכל זאת - אחל'ה ספר.
ומכאן אני ממשיכה לספר הבא...
לילה טוב.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אסנת קורן
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

אני אהבתי!! נהניתי מכל מילה בספר.
ספר שקל מאוד להתחבר אליו. יש בו משהו שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות עימו.
הספר מתאר 7 ימים בחיי משפחה שיושבת שבעה על מות האב. מטבע הדברים, ישנן מריבות , מעלים זכרונות, הוויה של משפחה יהודית.
אהבתי את הזרימה של העלילה, צחקתי ממעשי קונדס שנעשו ומתאוריו של המחבר. ספר מהנה מאוד!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מאורית
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

ספר מקסים מעניין מבדח. על משפחה שנאספת עם מות האב. ההלוויה יושבים שבעה בבית ההורים 3 אחים ואחות. הנשים והבעל והנכדים.
לומדים להכיר כל אחד ואחד הריבים הכעסים המכות. המשברים שעוברים כל אחד מהמשפחה. אבל נשארים ביחד אומרים מה שחושבים. עם זה טוב או רע. השכנים החברים החברים מילדות של כל אחד. המשפחה הרחוקה כולם באים לנחם. הולכים מכות ואחר כך משלימים וצוחקים.
לכל אחד ואחד יש בעיות חלקן נפתרות. נפרדים ומבטיחים להגיע ולהתראות יותר. ממליצה בחום. (יש סרט על הספר).

לפני 6 שנים•
★★★★★
•דובי חתול
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

ספר מצוין, לדעתי.
קודם כל, נרקמו פה דמויות שונות כשלכל אחת מהן יש היסטוריה ואישיות ואופי משלה. לכל אחד אפשר להתחבר בצורה מסויימת, לכל אחת אפשר לאחל משהו אחר, את כל אחת אפשר להבין (אפילו את הורי). זה לא דבר שפשוט לעשות כסופר.
העלילה עצמה מנווטת את עצמה מנקודת ההתחלה שבה ג'ד מגלה שאביו נפטר בשיחת טלפון משעשעת, והדמויות הן אלו ששולטות בסיטואציות, ולא הפוך. זה דבר שראוי מאוד להעריך.

דבר שני, הספר כתוב מעולה. שפה אחידה, שנינויות ("מאוד יפה מצידו של בון ג'ובי שהוא בא לבקר"), בניה של מתח (החלומות של ג'ד, היציאה של לינדה כל בוקר מהבית של הפוקסמנים), ולא מעט רגש.
הבחירה לכתוב את הספר דווקא מנקודת המבט של ג'ד (ולא של פול, למשל, או של לינדה) היא זו שנתנה, לדעתי, לספר את האופי שלו. בתור האח שהחיים שלו נחשבים להרוסים ביותר ועובר את השבוע הכי מטלטל שלו בנוכחות אורחים שבאים לנחם אותו על מות אביו, זה מה שמצליח לסחוף אותך לתוך הסיפור.

זה ספר שלא פשוט לעזוב אותו מהרגע שמתחילים לקרוא אותו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•עמיר
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

סיפור על משפחה יהודית בארהב של ימינו אשר מתכנסת לשבת שבעה על מות האב ועל פי בקשתו (לכאורה). מכאן מתחילה דינמיקה בין בני המשפחה שחלקה מעניין ומשעשע אך רובה
משעמם ומזכיר פרשיות אמריקאיות טיפוסיות כפי שהן מובאות
בתכניות הבוקר של "ריקי לייק". (אמא שלי יצאה מהארון בגיל 65, שכבתי עם אישתו של אחי, אישתי בוגדת בי עם הבוס שלי וכו)
ספר מהסוג ששוכחים מיד אחרי שקוראים וטוב שכך.......

לפני 15 שנים•גווקסן
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

קראתי את הספר, אין ספק! כתיבה מצויינת, קולחת ומרתקת מאוד. אבל התוכן, האווירה בסיפור, אורח החיים המשפחתי שם פשוט דיכאון, ציני, מתירני בצורה הזויה.
מה המשבר הגדול הזה שהוא נכנס אליו בעקבות הבגידה של אישתו? כשהוא עצמו שכב עם גיסתו, ראה את הוריו במיטה כשהיה בגיל שש כשאמו מתייחסת לכך בביטול, ואפילו ממשיכה עם תנועות המשגל בנוכחותו. איככככככככס.
וכל "גילוי העריות" שם. כשכל המנחמים בשבעה שומעים ברמקול(המוניטור המותקן בחדר התינוקת) את גניחותיהם של
זוג מהמשפחה. גועל נפש ממש. וההתייחסות לכל זה, לפחות כך עולה מן הכתוב ומהתרשמותי היא טבעית ומקובלת.
היה חסר לי שם רק סצינת מיטה שלו עם אמו. הגעיל אותי, כל התוכן שם. ולא הייתי רוצה שהסיפור יתפרסם מעבר למה שהוא.ושיישאר איפה שהוא עכשיו. אני לא אהבתי!
אבל הכתיבה - מעולה!

לפני 13 שנים•מלי
מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

ג'ונתן טרופר

גבר תופס את אשתו בשעת מעשה עם מאהב בחדר השינה של ביתו..זו היא הסצנה הפותחת של הספר שלמעשה עוסק באבל-שבעה על מות אביו של המספר שהוא מעביר עם בני משפחתו. מדובר בשבעה מיוחדת במינה: האבלים משלבים בה מגוון פעילויות כגון: פיקניק,תחרויות ספורט, יום כיף בפארק שעשועים ומין מזדמן. במהלך השבוע של שהותם יחד חלות תפניות בחייהם של אחדים מהם ומתגלים פרטים מטלטלים על כל אחד מהמשתתפים. הספר מתאמץ להצחיק את הקורא והמחבר מגייס לשם כך מגוון אמצעים- זקפות,נפיחות,משגלים, עשיית צרכים, והפרשות גוף למיניהן. בנוסף תוך כדי הקריאה נחשפים למסקנות פילוסופיות אודות הקיום האנושי(חלקן בשקל) אליהן מגיע גיבור הספר והבחנות רבות על נשים, בני זוג, הורים, אחים. כל הג'אז הזה מתרחש בסיטואציות שאמינותן והתאמתן למציאות לעיתים מוטלות בספק. באופן כללי קריאת הספר משרה אוירה של ערבוב בין מגזין לגברים לקומדיה רומנטית.
יחד עם כל הנאמר לעיל, זו לא ספרות זולה. במחשבותיו ותחושותיו של המספר-גיבור יכול לזהות עצמו כל גבר בן זמננו וביחוד אם עבר כבר את גיל השלושים. למרות החלקים הרדודים וההזויים, ההומור בספר בריא וקולח ובפעמים רבות באמת מצליח להצחיק כהוגן. קיימים בו גם קטעים מרגשים של כאב על אובדן, עצב קיומי ואושר שקל לקורא להזדהות עמם. בסך הכל התחושה שמעביר הספר(בדומה ליצירותיו האחרות של טרופר) היא של השלמה עם עובדות החיים וקבלתן כפי שהן, לרבות חולשות ופגמים בעצמנו ובבני האדם הסובבים אותנו.
לסיכום- אין מדובר ביצירת מופת ספרותית, טרופר גם לא מתיימר שתהיה כזו. אך זה משהו שניתן להנות ממנו מאוד ולהעביר איתו את הזמן בנעימים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Pulp_Fiction
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
5.0
דירוג
3.0
לפני 11 שנים

“מרגישים שהסופר אמריקאי ושהוא בטח תכנן שהספר יעובד לסרט מהשנייה הראשונה של הכתיבה. למרות זאת, הספר”

11/19
ביקורות על מכאן אני ממשיך
הבאה
תמי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 11 שנים

“ספר קליל ונחמד. משפחה יהודית אמריקאית, מתכנסת יחדיו לשבת שבעה על מות האב, ג'ד פוקסמן-אחד האחים, ח”