ביקורת ספרותית על מכאן אני ממשיך - סיפור סאגה על משפחה מאת ג'ונתן טרופר

---

קראתי את הספר, אין ספק! כתיבה מצויינת, קולחת ומרתקת מאוד. אבל התוכן, האווירה בסיפור, אורח החיים המשפחתי שם פשוט דיכאון, ציני, מתירני בצורה הזויה.
מה המשבר הגדול הזה שהוא נכנס אליו בעקבות הבגידה של אישתו? כשהוא עצמו שכב עם גיסתו, ראה את הוריו במיטה כשהיה בגיל שש כשאמו מתייחסת לכך בביטול, ואפילו ממשיכה עם תנועות המשגל בנוכחותו. איככככככככס.
וכל "גילוי העריות" שם. כשכל המנחמים בשבעה שומעים ברמקול(המוניטור המותקן בחדר התינוקת) את גניחותיהם של
זוג מהמשפחה. גועל נפש ממש. וההתייחסות לכל זה, לפחות כך עולה מן הכתוב ומהתרשמותי היא טבעית ומקובלת.
היה חסר לי שם רק סצינת מיטה שלו עם אמו. הגעיל אותי, כל התוכן שם. ולא הייתי רוצה שהסיפור יתפרסם מעבר למה שהוא.ושיישאר איפה שהוא עכשיו. אני לא אהבתי!
אבל הכתיבה - מעולה!

» ביקורות נוספות של מלי
» ביקורות נוספות על מכאן אני ממשיך - סיפור סאגה על משפחה