ספר מיוחד במינו, שנכתב בידי אנתוני ברג'ס, הידוע מספרו השנוי-במחלוקת "התפוז המכני".
הספר המחולק לשני חלקים. הראשון הוא מעין שילוב בין ביקורת לניתוח פילוסופי-רעיוני של הספר 1984 של ג'ורג' אורוול. בחלק הזה, המחולק לכמה מאמרים/שיחות, המחבר מתמקד ומתעמק בצורה מאוד אינטליגנטית עם רעיונות ומוטיבים מ 1984 :
מיהו האח הגדול, ומהו מסמל ? מאין הגיח רעיון הסוצאן של אורוול ? מה בין מעצמות העל שב 1984 לבין המדינות בעת כתיבת הספר (1978) ? האם שלטון "האח הגדול" הוא למעשה שלטון אנארכיסטי, יותר מאשר פאשיסטי ?
גם אם רעיונות אלה נראים בנאליים, הטיעונים שמציג ברג'ס הם דיי מעניינים. למשל, במדינת הסוצאן אין כמעט חוקים, ולמעשה, לטענת הסופר, מדובר במעין אנרכיה. החוק היחיד, למעשה, הוא להיות נתין נאמן של האח הגדול. זהו הפשע היחיד שניתן לבצע.
כמובן שישנם הקשרים היסטוריים, אל גרמניה הנאצית ואל ברית המועצות הסטליניסטית.
ישנם טיעונים דתיים להתחזקותו של שלטון בסגנון "האח הגדול", ובכלל, השקפות עולם של "החטא הקדמון" ושל רצון חופשי (אוגוסטיאניות דטרמיניסטית מול פלאגיאניות הדוגלת בבחירה חופשית).
קריאת החלק הזה מאוד מעניינת, אבל גם מאוד קשה. מדובר בהתעמקות מאוד פילוסופית לגבי נושאים לא ברורים מלכתחילה. מה שכן - מי שמתעניין בנושאים הללו, ובמשמעות הספר 1984, ימצא תגמול רב בקריאת החלק הזה. הוא ללא ספק עורר בי רצון רב לקרוא את 1984 שוב.
החלק השני הוא סיפור בן 100 עמודים בערך, בדיוני, שמהווה מעין תחזית של אנתוני ברג'ס לגבי העתיד. בדומה לאורוול, הוא מציג תמונת עולם מאוד קיצונית, ומאוד קודרת. היא שונה מ 1984 בהמון מובנים, אבל גם דומה, בכך שמדובר בעולם נוראי להחריד, קשה להבנה במונחים של "היום" (גם כשמדובר ב 1978, וגם כשמדובר בימינו אנו).
ההתייחסות אל העתיד של ברג'ס מתייחסת, כמובן, אל הצרות של תקופתו שלו, כמו משבר הנפט של 1973, ומשברי-עבודה למיניהם, לדוגמה.
בעולם העתידני של ברג'ס הסינדיקליסטים משתקים את המדינה ברצף של שביתות חוזרות ונשנות. ההשתייכות לאיגוד פועלים הופך לזכות שהיא חובה, ואף חיילי הצבא מאוגדים, ואף שובתים (כמו גם כבאי-האש והמשטרה).
גיבור הסיפור, בוו, מאס בגישה הזו והחליט לבטל את השתיכותו לאיגוד מקצועי, ומכאן מתחילה דרך החתחתים שלו מטה.
בספר הזה אין כמעט טובים, וגם הכוחות המתנגדים לסינדיקליסטים, אלו שכן דוגלים בעבודה חופשית, הם למעשה ערבים שהתעשרו מחרם הנפט והשתלטו על הכלכלה החופשית הבריטית (ואף התחילו להשתלט, תרבותית, על בריטניה).
הספר מוקצן מאוד, בדומה ל 1984, והוא משלב גם את סגנונו המחוספס והלא-מתפשר של ברג'ס, כפי שהבנתי שבא לידי ביטוי ב"תפוז המכני" (אותו עוד לא קראתי).
החיסרון העיקרי של הסיפור הקצר הוא בכך שמלכתחילה נראה כאילו הוא נכתב כמעין "אנקדוטה", ולא כספר העומד בפני עצמו, ולכן הרגשתי לא פעם כי ברג'ס מאוד "חיפף" בבניית העלילה, ובהתייחסותו אל הדמויות וההיתכנות האפשרית של מפנים בעלילה.
הספר מסתיים בעוד פרק אחד עיוני-פילוסופי, בו ברג'ס, בשיחה עם עצמו, מתייחס אל מה שכתב, ושוטח את תחזיתו לגבי העתיד. אמנם הוא לא מתייחס על 8 שנים קדימה (1985), אלא אל תפנית המאה, אך מכיוון שגם אותה הספקנו לעבור, זה מרתק לערוך את ההשוואה בין מה שבאמת התרחש, לבין מה שצפה ברג'ס.
ממליץ למי שאוהב תחזיות קודרות לגבי העתיד, למי שאוהב להתעמק ברעיונות של דיסטופיות, אנארכיזם וסינדיקליזם, ובמיוחד למי ש 1984 הותיר בו את חותמו, וממשיך לרתק אותו גם יותר משנה לאחר קריאתו.


















