ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 במרץ, 2025
ע"י nickname
ע"י nickname
ספר ייחודי שלא יצא לי לראות כמותו. החלק הראשון של הספר הוא יותר חקירה אקדמאית של 1984, ההקשר ההיסטורי והפוליטי של הספר בתקופה שנכתב והעמקה בנושאים השונים שהספר בוחן. החלק השני, לעומת זאת, מתפקד יותר כגרסה של אנתוני ברג'ס ל1984.
אותה חלוקה היא זו שגם מקשה עליי לדרג או לבקר את הספר. שכן, לפחות מבחינתי היה הבדל מאוד משמעותי בחווית הקריאה של שני החלקים.
על החלק הראשון ללא ספק אמליץ לחובבי מדע בדיוני ואנשים שנהנים מהאופן שבו הז'אנר מתעמק בסוגיות היסטוריטת, פילוסופיות וסוציו-פוליטיות. אוסף המאמרים הקצר מציג נקודות מבט שונות ומעניינות על אחת מהיצירות המוכרות ביותר בסוגת המדע הבדיוני ובכלל. הספר ראה אור ב1978 ולכן יש בו הערות או תחזיות שונות שלא מחזיקות מעמד בחלוף הזמן אבל מצאתי שלפחות בשבילי זה לא פגע בחוויות הקריאה. להפך, בהרבה נקודות דווקא העובדה שהוא התיישן סיפקה פרספקטיבה נוספת ועל כל פנים הספר מצליח לצייר תמונה של האקלים שקדם ובא לאחר כתיבת 1984. את זה אני כותבת על אף שאני לא מסכימה עם הרבה נקודות שברג'ס הציג. בין היתר, ואולי זה קשור לגילי, האופן שבו ברג'ס מלונן בתכיפות על "הנוער ההיפי של היום".
החלק השני מבחינתי יותר פספס את המטרה.
בריק, זה בהחלט דיסטופיה דיי יצירתית שמתקיימת בעולם דיי יחודי. ההתחלה תופסת אותך. המסע שהדמות הראשית עוברת מתומצת ומעניין. הן מבחינה ריגשית והן מבחינה נרטיבית ורעיונית. דרך הדמות אנו נחשפים להיביטים השונים של העולם וככל שהעלילה מתקדמת כך הריקבון והפגמים בחברה יותר נחשפים. עם זאת, הרבה מההיבטים בספר היו נדמים לי ריקים. באופן אישי, פחות התחברתי לסיפור ולרעיונות שמוצגים בו ולמרות שהוא קצר, הוא איבד אותי באמצע ואז בכמה נקודות לקראת הסוף. שוב, בריק, כנראה שהייתי יותר מכבדת ונהנית מהספר. אולם הספר אינו מוצג כסיפור דיסטופי מאת אנתוני ברג'ס אלא כגרסה של אנתוני ברג'ס ל1984. ספר שאולי רבים מפריזים בערכו היום אך ללא ספק הרוויח את מקומו כיצירת מופת מצמררת. לכן, ברגע שבו אני פותחת את 1985, החלק השני של הספר, לאחר שברג'ס ביקר ושיבח את 1984 ופתאום אני זוכה לסיפור "בסדר" אני מתאכזבת ולא יכולה שלא לתת להשוואה הזו לשלוט בחווית הקריאה שלי. אני בכל זאת חושבת שיש יתרון לקרוא את שני החלקים יחדיו. ברגע שאתה קורא את 1985 אחרי שקראת את 1984 (שם החלק הראשון) אתה מזהה איזכורים שונים למאמרים ומקבל תמונה צבעונית וחיה יותר של כוונות הסופר ומקור הרעיונות שלו.
לסיכום, היתרון הכי גדול של הספר זו גם חולשתו העיקרית. ההצמדה של הסיפור לספרו של אוורול אולי הופכת את הספר ליצירת מדע בדיונית שונה ויוצאת דופן אך גם הופכת את 1985 להיות חיוור בהשוואה. לוקחת את מה שאמור להיות הבשר של הספר ומעמידה אותו בצילו של יצירה טובה בהרבה.
אז האם כדאי לקרוא את 1985? בשביל חנונים כמוני שנהנים מ1984 בפרט, והמדע הבדיוני ככלל ואנשים שאוהבים ללמוד ולהתעסק בקשרים שבין שפה, אמנות, היסטוריה ופוליטיקה - בהחלט כן. אחרת? כנראה שהייתי ממליצה לכם לוותר על האחד הזה.
למרות שסביר להניח שכל מי שמצא את דרכו לספר הספציפי הזה הוא גם ככה חובב מדע בדיוני מושבע...
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
