ביקורת ספרותית על מוזיאון התמימות מאת אורהאן פאמוק
ספר טוב

---

דוגמה לסופר שלא רצה לוותר ולספר לנו הכל על חוויה אישית שלו.

סיפור אהבה פשוט, מקסים, כתוב בעוצמה אבל בצעדים מינוריים.התיאור מכיל את מגוון ההתפתחויות של אהבה, פרידה, קנאה והתבגרות.
אני בטוח כי כל אחד ימצא בו חלקים שלו.
כל זה על רקע תורכיה המתחדשת(לפני כמאל ארדואן),עם חברה שהקודים שלה מושפעים מהאיסלם והמסורת ומהתרבות האירופית.
לפעמים הוא משתמש באירוניה עצמית, ומזכיר את משפחתו כמוזמנים לנשף אירוסין(ע 110).
מאידך, הוא ארוך מדי, פרטני מדי ולעתים פשוט איטי מדי.
הסופר שחווה כנראה את הסיפור לא מוותר על שום פרט.
מהיותו סופר מוכשר מאוד,הרי בתחילה זה מפתה את הקורא,אחר כך מכביד ובאמצע אפילו מעיק.
הסיום הוא דרמטי לטעמי.
מומלץ לקרוא כי יש בו הרבה תובנות פסיכולוגיות וחברתיות. יתכן ומספיק החצי הראשון.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מוזיאון התמימות