ביקורת ספרותית על לפני המקום - ספריה לעם #578 מאת חיים באר
ספר טוב

---

לפני המקום הוא צמד מילים מתפילת יום כיפור.
בתחילת טקס תפילות יום כיפור, לפני כל נדרי, אומרים החזן ונכבדי הקהל לפני ארון הקודש כך : "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העברינים" משמעותה של אמירה זו היא שביום כיפור כולם שווים לפני המקום. צדיקים בינוניים ורשעים. לכולם מקום לפני המקום....
דומה שהסופר חיים באר לא התיר את ספרו לפני הבינוניים ומטה. ספרו נכתב לקהל מאוד מצומצם של בעלי דעה בלבד.

לפני המקום נחלק לשניים. עד חציו ומחציו ואילך.
חציו הראשון של הספר סוחב את הקורא בליאות מה אל חציו השני. דומה שלא נכתב חציו הראשון אלא כהקדמה לסיפור העלילה הנפתחת במלוא תפארתה בחציו השני של "לפני המקום"
מלא הוא הספר, בדימויים ובאמירות השאולים מהתלמוד, וטוב שכך. אלא שרובם של הביטויים והאמירות אינם מוסברים ואין מוסבר הקשרם לגוף הטקסט, ולא טוב שכך.
מלא הוא הספר בשמות גדולי רוח וספרות בעולם היהודי ודמויות מופת מעולם הפרפסורה שאינה יהודית, וטוב שכך. אלא שגם כאן אין האדם מן היישוב בקיא תמיד בהוויות אותו עולם רוחני ואין הסופר מטריח עצמו כדי לפשט הקריאה, ולא טוב שכך.
מלא הוא הספר במצבים בהם הינך מדפדף אחורה כד להיזכר ולהבין שם או אנקדוטה מסויימים.
ספר מייגע הוא "לפני המקום". ללא ספק! אך שכרו בצידו. שידיעתו רבה, כתיבה נאה לו, עלילתו דומעת, ופירותיו יפה עולים.
בסופה של קריאה ההרגשה הייתה שהנחתי זה עתה מידי יצירת אומנות. שכיצירת אומנות הינך נוהה אחרי אמן ידוע ומנסה לפענח את יצירתו העכשווית. שכיצירת אומנות גם אם הינך מתפעם ממנה, הרי שלא תמיד תוכל לעמוד על מכלול הדקויות והמשמעויות. שכיצירת אומנות פעמים שהינך נדרש לשעות של התבוננות בכדי להבין פרט קטן לכאורה, שמשליך על היצירה כולה. שכיצירת אומנות למרות כל האמור לעיל, עדיין הינך רוחש כבוד כלפיה.
הסופר חיים באר, כתב את ספרו זה לדרי מעלה בלבד. ואם לא מילאת כריסך ש"ס ופוסקים. כתבים וסונטות,היסטוריות וביוגרפיות, הרי שאינך נמנה על קהל היעד של יצירה זו, וחבל שכך...

בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אין אנו מתירים...

» ביקורות נוספות של מנדי
» ביקורות נוספות על לפני המקום - ספריה לעם #578