הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 במאי, 2011
ע"י טופי
ע"י טופי
לא ראוי בעיני לדרג כאבו של אדם החושף את עצמו בפניך.
הספר נכתב כיומן,כמסע של גילוי עצמי,כדרך שאדם כותב רשימות לעצמו תוך כדי חשיבה.
חבל,
כוון שהוא כתוב ללא סדר ארועים.וללא סיפור "מסודר" החשיפה והכאב הטמון בה טובעים בים של מלל וחזרות
ומותירים תחושה של ריקנות וחוסר שלמות.
ועדיין יש בו סיפורים רבי עוצמה הכתובים ביד אומן
הוא שווה קריאה ואהדה!
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
מרגש אותי שיש עוד קוראים
שמתרגשים כך מספרים, כי יש לי הרגשה שאיפשהו אנחנו חיים (כל אחד מאיתנו יש את החבילה שלו) כמו שיורם קניוק תיאר זאת "על גבי נייר זכוכית" שהפסקנו להיות רגישים לאחר, עוד כשמדובר במישהו כמו יהונתן גפן שכבר נאמר עליו לא מעט, ולוא דווקא דברים סימפטים.
|
|
|
שין שין
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
לדעתי זהו ספר מרגש ונוגע.
מסביר הרבה על הדור של המקימים והחלוצים ואיך הם התייחסו לילדיהם.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
