ביקורת ספרותית על האלמנות של ימי חמישי מאת קלאודיה פיניירו
ספר מעולה

---

ספר אירוני כתוב נפלא

תחשבו על כפר שמריהו, סביון שכונת יוקרה סגורה ביפו
ותראו את הספר.
אם החשק שלכם לגור שם לא יצא, הרי אתם ראויים למקום ההוא.
הספר כתוב בעידון אירוני וחכם.
כמו צייר שמוסיף כל פעם משיכת מכחול עד שהתמונה הכוללת נראית, כך הכתיבה של הסופרת.
פרק אחר פרק מתגלה רובד נוסף של אורח חיים "אחר",
קצת ריקני, הרבה מסכות, והסתרה של בעיות ומהות אמיתיים.
בספר יש גם נקודת יחוס, שני ילדים חואני ורמונה, לא מהפכניים אבל מאירים את הפסדה באור אחר במבט קצת נאיבי.
ולבסוף הסיום שאיני רוצה לקלקל לכם.
יש בספר גם הגוון הדרום אמריקאי, כך שמי שמכיר ומודע לעיר כמו ברילוצ'ה או בואנוס איירס, או תהפוכות הכלכלה בארגנטינה (שאינן מהוות מרכיב מהותי בסיפור), מקבל איפנון נוסף לתובנה שלו.

בקיצור שווה לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על האלמנות של ימי חמישי