“הספר הוא מהסוג של "מדע" פופולרי". במקרה זה "כלכלה פופולרית". אם כי צריך לציין מראש כי הנושא המרכזי של הספר אינו כלכלה. הקשר לכלכלה הוא יישם של נקודות מבט כלכליות, שיטות עבודה, ניתוח נתונים סטטיסטי כדי לזהות או לחשוף תהליכים , מגמות, טענות הקשורים לתופעות לא כלכליות. הוא מאותו סוג של "הכלכלן הסמוי" ודומיו. מכיוון שהספר עוסק במדע פופולרי, הוא לא מראה את שיטות הניתוח ואת הנתונים שבבסיס הטענות, אבל הוא בהחלט מסביר ומשכנע בטיעוניו הסטטיסטיים (שנאמרים במילים בלבד) את הקוראים (לפחות אותי). למשל דובר על שיעורי הפשיעה בעיר ניו יורק והצלחתו לכאורה של רודי ג'וליאני שהיה ר' העיר בין 1994 ל 2001 להוריד באופן מופלא את שיעורי הפשיעה באמצעות חיזוק המשטרה, שכירת מפכ"ל חזק ומדיניות zero tolerance (מינימום הכלה?) לפשעים קטנים ביותר. הירידה בפשיעה אכן חלה בתקופתו, אולם המחברים טוענים ומשכנעים (כאמור ללא הצגת המחקר ממש) כי הירידה בפשיעה באה באפן שהוא אקסוגני לאישיות זו, וקשורה לתופעה דמוגרפית שהחלה שני עשורים לפני כן. לטענתם עקב התרת האפשרות להפיל עובר לא רצוי בשנות השבעים, נשים רבות ממעגלי עוני ופשע, יכלו להפיל את הוולד שככל הנראה היה מצטרף למעגל זה בהגיעו לגילאי העשרים שבו (סטטיסיטית) מתחילה קריירת הפשע. מכיוון שדור שלם של "פושעים פוטנציאליים" נגדע, חסרונו הורגש לטובה בירידת שיעורי פשיעה שני עשורים לאחר מכן. ומצד שני, מכיוון שחסרונם לא היה ידוע לאף אחד במודע, קשה היה לאנשים להבין כי זו הסיבה לירידה בפשיעה. כמובן שהיו הרבה התנגדויות לטיעונים הללו של המחברים. להבנתי (הצנועה) כל אדם שהתנגד לטענתם, בא מנקודת מקצועו שלו וניסה לטעון כי היא זו שמסבירה טוב יותר את התופעה (מה שמכונה "רציונליות מוגבלת"). אחת ההתנגדויות המוכרות ביותר הייתה של הפסיכולוג סטיבן פינקר שחיבר ספר בשם The Better Angels of Our Nature: Why Violence Has Declined. (אני מודה שלא קראתי אותו אבל קראתי את התקציר, נראה לי מעניין אבל הטענה מרכזית שלהלן לא מקובלת עליי אישית) בו הטענה הכללית היא שהאלימות של האדם יורדת לאורך ההסטוריה (אני אישית לא מאמין בזה עם כל האלימות שמסביב, אבל אולי הוא יודע יותר טוב). הוא טען ששיפור האכיפה, תירבות וזכויות האדם אחראיות לכך.... זו דוגמא אחת אבל יש בספר עוד הרבה מחקרים מעניינים אחרים כמו למשל זה שמראה שהמאבק ברישוי כלי יריה בארהב הוא לא הגיוני משום שבריכות שחיה גורמות הרבה יותר מקרי מוות מירי. ייתכן שיש בזה משהו אבל זה לא סותר את מסוכנות כלי היריה והמשוגעים שמידי פעם מופיעים בבתי ספר תיכון ומתחילים לירות... ניתוח כלכלי שביצע על הרווח שמרוויחים בלדרי הסמים ברחוב ("החיילים") ע"ס מחברת סיכומי מכירות של אחת מהמנהלים של רשת הפצת סמים (סכום ממש נמוך) ועוד הרבה דברים מעניינים שקשורים בעיקר לפשיעה. זו אינה יצירה או מחקר אקדמאיים משום שקשה להתווכח, לבסס או להפריך את הכתוב. אין מידע שניתן באמצעות לבקר את המאמרים. אבל יש בספר נקודת מבט חדשה על תופעות, ערעור על ברי סמכא שאף אחד לא מתווכח איתם, על רעיונות שלא נבחנו כי "זה ברור מאליו" וערעור על חוות דעת מומחים. זה תמיד טוב. אני לא אוהב מומחים. בכל מקרה, מי שאוהבים ניתוח תופעות, יהנו ממנו. ראיתי הרבה אנשים ברשת שאהבו אבל(ספולייר) ראיתי ברשת הרבה אנשים שטוענים שמדובר בקישקוש גמור. ספר לא חובה, אבל לדעתי מקורי אם כי לא ניתן לדעת מה המספרים שהביאו לתוצאות.”

“את פריקונומיקס רציתי לקרוא כבר כמה שנים, אבל תמיד הוא הצליח להיזרק לפינה, וחיכה ליומו. כשאני מנסה לבחור ספר, אני שואל את עצמי במה הוא יחדש - וממבט על הכריכה לא הצלחתי להפנים את המסר שמסתתר בפנים. כפי שכתוב לאורך הספר "המוסר מייצג את העולם כפי שהיינו רוצים שיתנהל, והכלכלה מראה איך הוא מתנהל באמת". לוויט מראה בחינניות את הקישוריות בין דברים שנראים לנו מפתיעים,כמו לדוגמה הקשר בין הפלות לירידת הפשיעה בארה"ב. לוויט בא במעין טענה אל בני האדם שמנסים לקשר בין עובדות שנראות קשורות למראית העין, אך ממחקר מעמיק יותר נראה שהן סתם קורלטיביות (אם בכלל), וכל זאת באמצעות מספרים, עובדות ונתונים. הספר כתוב בצורה קלילה ונעימה, שהקלה עליי לקרוא אותו במקטעים שונים ולאורך זמן מבלי לאבד את הקשר שלו. אבל יחד עם הקלילות, היה חסר לי רובד עמוק יותר בספר - להרגשתי לוויט לא גירד יותר מהקליפה בכל הקשור למחקרו וחבל שזה המקרה.”

“מה לי ולכלכלה? אבל תפוח העץ הירוק עם הפנים התפוזי משכו את עיני, גם כי אני אוהבת את הצבעים האלה, וגם כי על כריכת הספר רשום: "הוא מתחיל בהררי מידע ושאלה פשוטה שטרם נשאלה, ומסיים בתשובה מפתיעה", וכל זה ב- 10 ש"ח. אז קניתי. ומתוך הנחה שרק 1:5000 מקוראי סימניה (יש הרבה מספרים מסוג זה בספר) יקרא את הספר, אז הנה כמה אנקדוטות: בשנות ה-90 בחנו הרבה מאוד כלכלנים, קרימינולוגים ושאר חוקרים את הירידה בפשיעה בארה"ב (דבר טוב כשלעצמו) כולם ניסו לקשור את הירידה בזכות האצת הכלכלה או בזכות השיטור המסיבי שהונהג, אבל לוויט טוען שלכל זה אין שום קשר לירידה בפשיעה. לוויט טוען שעניין הירידה נעוץ במשפט שהתקיים כ- 15 שנים קודם לכן. במשפט טענה נערה צעירה שחורה שהגיע הזמן לתת לנערות צעירות זכות להפלה של ילדים לא רצויים במחיר ממשלתי (עד אותו זמן היו ההפלות חוקיות בארה"ב אבל הן היו פרטיות ועלו הרבה מאוד כסף) אחרי משפט ממושך היא זכתה. כך נוצר מצב שעשרות ילדים לא רצויים, שמטבע הדברים היו נולדים בשכונות קשות יום, וקרוב לוודאי שהיו פונים לפשע, כמו קודמיהם - פשוט לא נולדו. וזו הסיבה לירידה בפשיעה, אבל בארה"ב, שהיא עדיין מדינה שמרנית מאוד, פוחדים רבים להציג את הנתון הזה. וההיפך מזה קרה ברומניה: כשצ'אושסקו עלה לשלטון ב-1966 הוא אסר על הפלות, שהיו מותרות עד אז, תוך כדי הכרזה שרומניה זקוקה לצעירים כדי לבנות מולדת חזקה. ב-1989 יצאו אותם צעירים, שגדלו בתנאי המשטר הקשים, נגד מי שהורה להביא אותם לעולם, והוציאו אותו להורג. וכך, ממשיך הספר וחושף עוד עובדות שאנחנו לא ממש חושבים עליהן. לחלק מהעובדות כדאי לשים לב אבל יש גם חלק שלא ממש תורם למשהו. לפחות לי זה לא תרם.”

“ספר מאכזב, אבל פה ושם מעניין. גם דורש ידע רב (או לחליפין סקרנות רבה) על אקטואליה אמריקאית (בעיקר בנושא של פשע רחוב). מאכזב, איך? ניקח לדוגמה פרק 1, "מה משותף בין מורים לבין מתאבקי סומו?" תשובה: אלה אף אלה נתפסו במעשי רמייה. פששש. עוד דוגמה: פרק 2, "מה בין הַקּוּ קְלַקְס קְלַן לבין סוכני נדל"ן?" תשובה: אלה אף אלה כוחם בידע סודי. נו באמת, איך אומרים בעברית "קליקבייט"? באותה רוח אני יכול לשאול, מה משותף בין קנגרו ובין קרנף, ולציין אחרי הרבה טררם שלשניהם יש חוש ריח. אבל מעבר לתרגיל השיווקי המסריח, יש פה ושם דברי טעם. הקטע על סוכני נדל"ן הוא טוב, ועשוי לעניין גם את הציבור הישראלי (על אף ההבדלים בין כללי התפקוד של סוכנים אלה בארה"ב ובישראל, וארחיב על זה בהמשך). סוכן מתפרנס לפי אחוז ממחיר המכר, לכן יש לו אינטרס למקסם את המחיר שאתה, בתור מוכר, מקבל, נכון? לא נכון: יותר חשוב לסוכן לסגור מהר את העיסקה שלך ולעבור לעיסקה הבאה. והספר מביא ראיות לכך שסוכני נדל"ן, כשהם מוכרים את בתיהם הם, מוכרים אותם במחיר יותר גבוה ואחרי תקופת המתנה יותר ארוכה. קטע ארוך מוקדש לאובססיה מסויימת עם הפלות. מיגורו האלים של ניקולָיֶה צָ'אוּשֶׁסְקוּ : תוצאה של האיסור על הפלות שהוחל ברומניה מ-1966. הירידה בפשע רחוב (שהחלה ב-1990, עוד הייתה על הפסים כשחובר ספר זה — ושינתה כיוון חזק כלפי מעלה אחרי שהוא יצא לאור) בארה"ב: תוצאה של ההתרה על הפלות החל מ-1973. ובכן, רעיון מפוקפק, אבל בכל זאת מעניין. ובכל מקרה, ממה שתשמעו מאמריקאי על בעיית הפשע שם, תלמדו יותר מכל על דעותיו הפוליטיות. כי בעיית הפשע בארה"ב היא פן אחת של הבעייה (בדגש על ה' הידיעה) האמריקאית הלא היא בעיית השחורים. יש לי רעיון: כמו שלמקרר תוצרת סין שנמכר בארץ מוסיפים חוברת הדרכה מיוחדת לשוק המקומי (היינו הוראות שימוש בעברית ובערבית), מישהו היה צריך להוסיף לספר הזה נספח לשוק הישראלי. והנה כמה נושאים שאני הייתי מציע: 1. למה סוכני נדל"ן בארץ גובים עמלה גם מהקונה? בארה"ב זה המוכר שמשלם את כל העמלה (ושני הסוכנים — זה מטעם המוכר וזה מטעם הקונה — מתחשבנים ביניהם אחר כך). השיטה הישראלית, כך נראה לי, מרחיקה קונים. 2. למה סוכני נדל"ן בארץ משקיעים די מעט בשיווק? תסתכלו באתר מדלן ותראו צילומים גרועים ומעטים. תבקרו בדירה, ואף אחד לא דאג לעשות סדר במטבח ובחדרים. לעומת זאת, סוכן נדל"ן בארה"ב משלם כסף רציני לצַלָּם מקצועי, ולא רק שיהיה סדר בבית אלא שהסוכן מביא מעצב פנים שמסלק את רהיטי הדייר (אולי תוחב אותם לגאראג') וממלא את הבית ברהיטים שכורים לפי טעמו המקצועי. 3. למה פחי זבל של שיכונים שייכים לעירייה ולא לבעלי הבניין עצמו, ואיך זה משפיע על הנקיון?”

“הספר הוא מהסוג של "מדע" פופולרי". במקרה זה "כלכלה פופולרית". אם כי צריך לציין מראש כי הנושא המרכזי של הספר אינו כלכלה. הקשר לכלכלה הוא יישם של נקודות מבט כלכליות, שיטות עבודה, ניתוח נתונים סטטיסטי כדי לזהות או לחשוף תהליכים , מגמות, טענות הקשורים לתופעות לא כלכליות. הוא מאותו סוג של "הכלכלן הסמוי" ודומיו. מכיוון שהספר עוסק במדע פופולרי, הוא לא מראה את שיטות הניתוח ואת הנתונים שבבסיס הטענות, אבל הוא בהחלט מסביר ומשכנע בטיעוניו הסטטיסטיים (שנאמרים במילים בלבד) את הקוראים (לפחות אותי). למשל דובר על שיעורי הפשיעה בעיר ניו יורק והצלחתו לכאורה של רודי ג'וליאני שהיה ר' העיר בין 1994 ל 2001 להוריד באופן מופלא את שיעורי הפשיעה באמצעות חיזוק המשטרה, שכירת מפכ"ל חזק ומדיניות zero tolerance (מינימום הכלה?) לפשעים קטנים ביותר. הירידה בפשיעה אכן חלה בתקופתו, אולם המחברים טוענים ומשכנעים (כאמור ללא הצגת המחקר ממש) כי הירידה בפשיעה באה באפן שהוא אקסוגני לאישיות זו, וקשורה לתופעה דמוגרפית שהחלה שני עשורים לפני כן. לטענתם עקב התרת האפשרות להפיל עובר לא רצוי בשנות השבעים, נשים רבות ממעגלי עוני ופשע, יכלו להפיל את הוולד שככל הנראה היה מצטרף למעגל זה בהגיעו לגילאי העשרים שבו (סטטיסיטית) מתחילה קריירת הפשע. מכיוון שדור שלם של "פושעים פוטנציאליים" נגדע, חסרונו הורגש לטובה בירידת שיעורי פשיעה שני עשורים לאחר מכן. ומצד שני, מכיוון שחסרונם לא היה ידוע לאף אחד במודע, קשה היה לאנשים להבין כי זו הסיבה לירידה בפשיעה. כמובן שהיו הרבה התנגדויות לטיעונים הללו של המחברים. להבנתי (הצנועה) כל אדם שהתנגד לטענתם, בא מנקודת מקצועו שלו וניסה לטעון כי היא זו שמסבירה טוב יותר את התופעה (מה שמכונה "רציונליות מוגבלת"). אחת ההתנגדויות המוכרות ביותר הייתה של הפסיכולוג סטיבן פינקר שחיבר ספר בשם The Better Angels of Our Nature: Why Violence Has Declined. (אני מודה שלא קראתי אותו אבל קראתי את התקציר, נראה לי מעניין אבל הטענה מרכזית שלהלן לא מקובלת עליי אישית) בו הטענה הכללית היא שהאלימות של האדם יורדת לאורך ההסטוריה (אני אישית לא מאמין בזה עם כל האלימות שמסביב, אבל אולי הוא יודע יותר טוב). הוא טען ששיפור האכיפה, תירבות וזכויות האדם אחראיות לכך.... זו דוגמא אחת אבל יש בספר עוד הרבה מחקרים מעניינים אחרים כמו למשל זה שמראה שהמאבק ברישוי כלי יריה בארהב הוא לא הגיוני משום שבריכות שחיה גורמות הרבה יותר מקרי מוות מירי. ייתכן שיש בזה משהו אבל זה לא סותר את מסוכנות כלי היריה והמשוגעים שמידי פעם מופיעים בבתי ספר תיכון ומתחילים לירות... ניתוח כלכלי שביצע על הרווח שמרוויחים בלדרי הסמים ברחוב ("החיילים") ע"ס מחברת סיכומי מכירות של אחת מהמנהלים של רשת הפצת סמים (סכום ממש נמוך) ועוד הרבה דברים מעניינים שקשורים בעיקר לפשיעה. זו אינה יצירה או מחקר אקדמאיים משום שקשה להתווכח, לבסס או להפריך את הכתוב. אין מידע שניתן באמצעות לבקר את המאמרים. אבל יש בספר נקודת מבט חדשה על תופעות, ערעור על ברי סמכא שאף אחד לא מתווכח איתם, על רעיונות שלא נבחנו כי "זה ברור מאליו" וערעור על חוות דעת מומחים. זה תמיד טוב. אני לא אוהב מומחים. בכל מקרה, מי שאוהבים ניתוח תופעות, יהנו ממנו. ראיתי הרבה אנשים ברשת שאהבו אבל(ספולייר) ראיתי ברשת הרבה אנשים שטוענים שמדובר בקישקוש גמור. ספר לא חובה, אבל לדעתי מקורי אם כי לא ניתן לדעת מה המספרים שהביאו לתוצאות.”

“את פריקונומיקס רציתי לקרוא כבר כמה שנים, אבל תמיד הוא הצליח להיזרק לפינה, וחיכה ליומו. כשאני מנסה לבחור ספר, אני שואל את עצמי במה הוא יחדש - וממבט על הכריכה לא הצלחתי להפנים את המסר שמסתתר בפנים. כפי שכתוב לאורך הספר "המוסר מייצג את העולם כפי שהיינו רוצים שיתנהל, והכלכלה מראה איך הוא מתנהל באמת". לוויט מראה בחינניות את הקישוריות בין דברים שנראים לנו מפתיעים,כמו לדוגמה הקשר בין הפלות לירידת הפשיעה בארה"ב. לוויט בא במעין טענה אל בני האדם שמנסים לקשר בין עובדות שנראות קשורות למראית העין, אך ממחקר מעמיק יותר נראה שהן סתם קורלטיביות (אם בכלל), וכל זאת באמצעות מספרים, עובדות ונתונים. הספר כתוב בצורה קלילה ונעימה, שהקלה עליי לקרוא אותו במקטעים שונים ולאורך זמן מבלי לאבד את הקשר שלו. אבל יחד עם הקלילות, היה חסר לי רובד עמוק יותר בספר - להרגשתי לוויט לא גירד יותר מהקליפה בכל הקשור למחקרו וחבל שזה המקרה.”

“מה לי ולכלכלה? אבל תפוח העץ הירוק עם הפנים התפוזי משכו את עיני, גם כי אני אוהבת את הצבעים האלה, וגם כי על כריכת הספר רשום: "הוא מתחיל בהררי מידע ושאלה פשוטה שטרם נשאלה, ומסיים בתשובה מפתיעה", וכל זה ב- 10 ש"ח. אז קניתי. ומתוך הנחה שרק 1:5000 מקוראי סימניה (יש הרבה מספרים מסוג זה בספר) יקרא את הספר, אז הנה כמה אנקדוטות: בשנות ה-90 בחנו הרבה מאוד כלכלנים, קרימינולוגים ושאר חוקרים את הירידה בפשיעה בארה"ב (דבר טוב כשלעצמו) כולם ניסו לקשור את הירידה בזכות האצת הכלכלה או בזכות השיטור המסיבי שהונהג, אבל לוויט טוען שלכל זה אין שום קשר לירידה בפשיעה. לוויט טוען שעניין הירידה נעוץ במשפט שהתקיים כ- 15 שנים קודם לכן. במשפט טענה נערה צעירה שחורה שהגיע הזמן לתת לנערות צעירות זכות להפלה של ילדים לא רצויים במחיר ממשלתי (עד אותו זמן היו ההפלות חוקיות בארה"ב אבל הן היו פרטיות ועלו הרבה מאוד כסף) אחרי משפט ממושך היא זכתה. כך נוצר מצב שעשרות ילדים לא רצויים, שמטבע הדברים היו נולדים בשכונות קשות יום, וקרוב לוודאי שהיו פונים לפשע, כמו קודמיהם - פשוט לא נולדו. וזו הסיבה לירידה בפשיעה, אבל בארה"ב, שהיא עדיין מדינה שמרנית מאוד, פוחדים רבים להציג את הנתון הזה. וההיפך מזה קרה ברומניה: כשצ'אושסקו עלה לשלטון ב-1966 הוא אסר על הפלות, שהיו מותרות עד אז, תוך כדי הכרזה שרומניה זקוקה לצעירים כדי לבנות מולדת חזקה. ב-1989 יצאו אותם צעירים, שגדלו בתנאי המשטר הקשים, נגד מי שהורה להביא אותם לעולם, והוציאו אותו להורג. וכך, ממשיך הספר וחושף עוד עובדות שאנחנו לא ממש חושבים עליהן. לחלק מהעובדות כדאי לשים לב אבל יש גם חלק שלא ממש תורם למשהו. לפחות לי זה לא תרם.”

“ספר מאכזב, אבל פה ושם מעניין. גם דורש ידע רב (או לחליפין סקרנות רבה) על אקטואליה אמריקאית (בעיקר בנושא של פשע רחוב). מאכזב, איך? ניקח לדוגמה פרק 1, "מה משותף בין מורים לבין מתאבקי סומו?" תשובה: אלה אף אלה נתפסו במעשי רמייה. פששש. עוד דוגמה: פרק 2, "מה בין הַקּוּ קְלַקְס קְלַן לבין סוכני נדל"ן?" תשובה: אלה אף אלה כוחם בידע סודי. נו באמת, איך אומרים בעברית "קליקבייט"? באותה רוח אני יכול לשאול, מה משותף בין קנגרו ובין קרנף, ולציין אחרי הרבה טררם שלשניהם יש חוש ריח. אבל מעבר לתרגיל השיווקי המסריח, יש פה ושם דברי טעם. הקטע על סוכני נדל"ן הוא טוב, ועשוי לעניין גם את הציבור הישראלי (על אף ההבדלים בין כללי התפקוד של סוכנים אלה בארה"ב ובישראל, וארחיב על זה בהמשך). סוכן מתפרנס לפי אחוז ממחיר המכר, לכן יש לו אינטרס למקסם את המחיר שאתה, בתור מוכר, מקבל, נכון? לא נכון: יותר חשוב לסוכן לסגור מהר את העיסקה שלך ולעבור לעיסקה הבאה. והספר מביא ראיות לכך שסוכני נדל"ן, כשהם מוכרים את בתיהם הם, מוכרים אותם במחיר יותר גבוה ואחרי תקופת המתנה יותר ארוכה. קטע ארוך מוקדש לאובססיה מסויימת עם הפלות. מיגורו האלים של ניקולָיֶה צָ'אוּשֶׁסְקוּ : תוצאה של האיסור על הפלות שהוחל ברומניה מ-1966. הירידה בפשע רחוב (שהחלה ב-1990, עוד הייתה על הפסים כשחובר ספר זה — ושינתה כיוון חזק כלפי מעלה אחרי שהוא יצא לאור) בארה"ב: תוצאה של ההתרה על הפלות החל מ-1973. ובכן, רעיון מפוקפק, אבל בכל זאת מעניין. ובכל מקרה, ממה שתשמעו מאמריקאי על בעיית הפשע שם, תלמדו יותר מכל על דעותיו הפוליטיות. כי בעיית הפשע בארה"ב היא פן אחת של הבעייה (בדגש על ה' הידיעה) האמריקאית הלא היא בעיית השחורים. יש לי רעיון: כמו שלמקרר תוצרת סין שנמכר בארץ מוסיפים חוברת הדרכה מיוחדת לשוק המקומי (היינו הוראות שימוש בעברית ובערבית), מישהו היה צריך להוסיף לספר הזה נספח לשוק הישראלי. והנה כמה נושאים שאני הייתי מציע: 1. למה סוכני נדל"ן בארץ גובים עמלה גם מהקונה? בארה"ב זה המוכר שמשלם את כל העמלה (ושני הסוכנים — זה מטעם המוכר וזה מטעם הקונה — מתחשבנים ביניהם אחר כך). השיטה הישראלית, כך נראה לי, מרחיקה קונים. 2. למה סוכני נדל"ן בארץ משקיעים די מעט בשיווק? תסתכלו באתר מדלן ותראו צילומים גרועים ומעטים. תבקרו בדירה, ואף אחד לא דאג לעשות סדר במטבח ובחדרים. לעומת זאת, סוכן נדל"ן בארה"ב משלם כסף רציני לצַלָּם מקצועי, ולא רק שיהיה סדר בבית אלא שהסוכן מביא מעצב פנים שמסלק את רהיטי הדייר (אולי תוחב אותם לגאראג') וממלא את הבית ברהיטים שכורים לפי טעמו המקצועי. 3. למה פחי זבל של שיכונים שייכים לעירייה ולא לבעלי הבניין עצמו, ואיך זה משפיע על הנקיון?”