ביקורת ספרותית על סטיב ג'ובס מאת וולטר אייזקסון

---

הקיום הביוגרפי מרתק אותי. האפשרות, כמעט בצורת הבטחה, להבין את כל מהותו של אינדיבידואל על ידי ספר -אחד- שנכתב כראוי. אולי זו אשלייה, אבל כמו בשדה עיוות המציאות של ג'ובס, זה לא חייב להיות אמיתי כדי להיות נכון.

המרחק ביני לבין העולם שבו ג'ובס פעל ועשה חיל הוא לא קטן. אין לי שום מוצר של אפל, טכנולוגית אני לא זקוק להרבה חוץ מפטיפון וג'ימייל.

אבל וואו. קשה לעצור את הפליאה לנוכח הדיסוננס שבין ההצלחה (המוצדקת, לעניות דעתי) של האיש הזה לבין האישיות המסוכסכת שלו. האינטרקציה בין הגורמים הללו היא כל כך מרתקת, על כל ה600 עמודים שבה.

בנסיון להתחיל משפט עם "סטיב ג'ובס היה"... אני נתקל באפסיותי. באמת שזו אחת הביוגרפיות היותר טובות שקראתי, וקראתי לא מעט (בין השאר את זו של איינשטיין שנכתבה גם כן על ידי וולטר אייזקסון). ביוגרף אמיתי צריך לדעת להתעלות מעל הדיון של סביבה נגד תורשה ולחדור למחשבות של גיבורו. הדבר נעשה בספר בהצלחה רבה, כנראה (באופן אירוני) גם בזכות ג'ובס עצמו ותרומתו לעולם המדיה, שאיפשר הגדלה משמעותית בלא-מודע הקולקטיבי של האנושות.

הספר הזה יכול להוות השראה להרבה אנשים שאיבדו את הדרך במבוך הדפוק של המודרניזם. כי הוא מוכיח שאפשר להיות דפוק לאללה ולהצליח.

» ביקורות נוספות של Solipsism
» ביקורות נוספות על סטיב ג'ובס