ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 בפברואר, 2011
ע"י הנסיך הקטן
ע"י הנסיך הקטן
אני טיפוס ריאלי לכן בתיכון הסתדרתי עם מתמטיקה פיסיקה וכו' אבל המבחן שתמיד הפחיד אותי זה היה חיבור.איך להתחיל ,כמה לכתוב ומה לכל הרוחות יש לכתוב על הנושא:"נדידת צפורים ונדידת עמים קווים לדמיון" !!!
לכן כשאני קורא ספר טוב אני יודע להעריך את המחבר, כי אני לעולם לא הייתי מצליח לכתוב באופן דומה.
"בדם קר" מספר על רצח של 4 אנשים .הסופר נע בשני מישורים אחד זה חייהם של הנרצחים והאחר של הרוצחים עד למפגש הבלתי נמנע.לאחר מכן כן שוב אנו נפרדים לעולמם של הרוצחים שנעלמים ממקום הרצח ולחוקרים שעומדים באפיסת ידיים מול המקרה.בסוף הספר הרוצחים נתפסים,וכאן ,לעניות דעתי,מתחילה הבעיה.
בסרטים בדרך כלל במצבים כאלה מופיעות מספר כתוביות על מה שקרה לכוכבי הספר.אבל טרומן קפוטה לא מרפה הוא מספר לנו מי יושב לידם בתאי המאסר ,למה ,איזה ערעורים הם מגישים ,מה הם אוהבים לאכול ... ,בן אדם תרגיע ,למה להרוס ספר טוב.
מהאחרית דבר של הספר אני מניח שמכיוון שטרומן ליווה את המקרה ואת הרוצחים ,לפעמים בסיכון נפשו,הוא לא יכל או רצה להחסיר שום פרט אפילו שולי מהספר.
(דרך אגב, לא נכשלתי בבגרות בחיבור).
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
המורה לספרות מרוצה ממך
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
הספר הזה
לא בנוי על התרחשויות (שלמרות הסיפור המצמרר אין הרבה מהן) אלא על היכולת של קפוטה להיכנס לנפשם של הגיבורים ו"לשדר משם".
לא הייתי חושבת שנכשלת בספרות - או בחיבור. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת