ביקורת ספרותית על פתוח סגור פתוח מאת יהודה עמיחי
ספר מעולה

---

ליהודה עמיחי נחשפתי מחדש בשנה האחרונה.
תמיד אהבתי את הטקסטים "אלוהים מרחם על ילדי הגן" ו"אל מלא רחמים". אולי זה מגיע ממקום של אדם שהיה יותר מסורתי ומאמין בדעתיו, שחזר בו נוכח מקרה מסויים.
בכל אופן הכתיבה של עמיחי זורמת וסוחפת את הקורא. הדימויים, הקצב, סיפור המסגרת והקונוטציות שמזכירות לו הלוך וחזור לאורך הטקסט והספר כולו סיפורים אחרים מרתקים בעיני.
קפיצה מסיפורי התורה וסיפורים מן המסורת למצבנו במדינה, אתאיזם מבוסס היסטוריה (השואה), וקפיצה למחוזות האהבות הראשונות- כל אלה מרפרפים (או מכים...) על פני הקורא לעיתים באותו טקסט ואף באותו הבית.
אני מאוד נהנה מהכתיבה של עמיחי ומספר זה בפרט. מסכים עם הביקורת הקודמת- יש פחות נגיעה וטיולים ברומנטיקה רכה ויותר התחבטויות והתנצחויות עם הדת.
ואי אפשר ללא ציטוט מהספר:
"אני אדם כשר. אני מעלה גרה בנפשי
מן החושך הסגור של מה שקרה והיה,
לא לשכוח,לא לאבד."
מומלץ.

» ביקורות נוספות של יניש
» ביקורות נוספות על פתוח סגור פתוח