ביקורת ספרותית על פתוח סגור פתוח מאת יהודה עמיחי
ספר טוב

---

עמיחי הוא גאון. זה נכון תמיד וגם בספר הזה. הוא חד ומצליח לצייר במילים את מלוא העוצמה של הרגש שממלא אותו. הבעיה בספר הזה, מבחינתי לפחות, היא בחירת הנושאים שבו - המון לאומיות, שואה, ירושליים, זיכרון, ויחסית מעט שירים אישיים. כמובן שהשירים האלה לא פחות גאוניים, וזה כבר עניין של טעם ולמה מתחברים.

מתוך אחד השירים היפים ביותר לטעמי בספר ובכלל:

דיוק הכאב וטשטוש האושר
מגע געגועים בכל

אני יושב בגן ידיד על כסא עשוי קני במבוק
חלולים. מן השאר עשו חלילים לנגן במקומות אחרים.
אני יושב נינוח, יושב שבעה לזמן שאבד
ולזמן שיאבד וליבי שקט ורגוע.
רוחות מתים פוקדים אותי באור הצהריים
ורוחות אנשים שעדיין חיים פוקדים את לילותיי בחצות.
אני יושב בכסא עשוי קני במקבוק
שרצו להיות חלילים, כשם שהחלילים ביקשו
להיות שקטים ורגועים בכסא.
אני חושב על קני המבמבוק הגדלים ליד המים.
געגועים בכל. דיוק הכאב וטשטוש האושר.

...

שאול המלך נפל על חרבו בקרב האחרון בגלבוע ומת מיד.
כך אנחנו נופלים על נפשותינו הדקות והחדות
בתחילת חיינו ומתים רק אחר שבעים או שמונים שנה.
וחיינו מפרפרים בכל השנים האלה וכל ריגשה
וכל תנועה מכאיבות עמוק, אבל התרגלנו לכאב
ולפעמים קוראים לו תחושת חיים, אפילו שמחה.
והנפש המחיה היא הממיתה אותנו בסוף
ונשארת כמו החרב.

...

דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב
על הדיוק שבו בני האדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.
אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:
זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר
זה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה, בדיוק פה
כן. כן. האושר מטשטש הכל. שמעתי אומרים
אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא
הרגשתי כמו בשמים. ואפילו איש החלל שריחף
בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים.
טשטוש האושר ודיוק הכאב
ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם
את האושר העמום ואת השימחה. למדתי לדבר אצל הכאבים.

» ביקורות נוספות של ורה
» ביקורות נוספות על פתוח סגור פתוח