לנצחאליסון נואל2כשקראתי אותו חשבתי שהוא נחמד ואז כשגיליתי לחברה שלי את הסוף חשבתי שבוא ממש מעניין ואז כשעמדתי לקרוא את הספר השני בסדרה הבנתי שאני לא רוצה לקורא אותו. רק על זה שהיא שיגעה לי את השכל ככה הדרוג חייב להיות גבוה! XD
עיר של עצמותקסנדרה קלייר2אההה... ספר.... נחמד... אוקיי, משעמם! באמת שאני לא יודעת מה קרה לקסנדרה אחרי שני הפרקים הראשונים אבל או שמשהו היה לא בסדר או שמשהו היה ממש לא בסדר כי הספר נהיה משעמם! ושלא לדבר על זה שהם בסוף אחים! אני מאוכזבת ממנה!!! שיעשו בדיקת די אן אי, או משהו! באמת שעד כמה שאני שונאת ביקורות רעות זה פשוט לא בסדר!
מועדון הקארמהג'סיקה ברודי0לא! די, אני לא מאמינה שסיימתי את בספר כל כך מהר! לקחתי אותו כדי שיהיה לי מה לקורא בשבת אבל סיימתי אותו על היום הראשון של החופש! ספר מצחיק ביותר! לאדיסון יש צורת מחשבה כל כך מעוותת שאי אפשר להגיד שהיא לא מצחיקה! למרות שאם הייתי במקומה אני לא יודעת מה הייתי עושה למייסון! הוא ממש חוצפן! למרות שלא הייתי חושבת על לעשות את מה שהיא עשתה הייתי תולשת לו את כל השערות מהראש במיוחד אחרי כל העניין הזה עם הפסיכומטרי! (כן, כן, למרות שרק אחרי הקטע של הבגידה הספר נהיה מעניין) אבל, כמובן שהקארמה הייתה חייבת לפעול ולהשיב את האיזון עם כל הקטע הזה של ספנסר, ככה שהכל בסדר, למרות שלדעתי שמים לב שג'סיקה לא רגילה לכתוב ספרים למתבגרים... בקיצקוץ, כבר כתבתי יותר מידי אז: ספר מצחיק, יפה ומומלץ!!!
מלאך משמייםבקה פיצפטריק1אני לא מבינה איך זה שהיא כתבה את הספר בכזאת שלמות!! בדיוק איך שאני אוהבת! הגעתי להחלטה שזהו, זה הספר האהוב עלי, אפילו יותר ממשחקי הרעב ומאודרי חכי! משחקי הרעב אפילו לא משתווים לו!
מחוננת - שבע הממלכותקריסטין קאשור1וואי, באמת שאהבתי!! אחלה רעיון, רק חבל לי שהוא מתעוור, בכל זאת... מבאס... מתי יוצא הספר השני בתרגום? בסוף הספר כתוב שאפשר למצוא חלק מהספר "אש" בפייסבוק אבל לא מצאתי >< נראה לי היא עובדת עלינו! XD
מכשפהסיליה ריס1ווווווואיייייי! איזה ספר!!!!!!!!!!!!!!! הוא קצת איטי אבל הוא כל כך יפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דרך אגב כל העניין הזה של המכשפות אמיתי? אני מקווה שהסופרת סתם עובדת עלינו! ואם היא עובדת עלינו, זה ממש לא מצחיק שיש ספר המשך והוא כאילו מדמיונה, כי יש אנשים שבאמת מאמינים בדברים כאלה! (ואני לא אחת מהאנשים האלה!... אני מקווה ;()
טווי החלומותאשכר ארבליך-בריפמן1אני לא מתלהבת מסדרת הספרים הזאת. זה משעמם, הצורה שהכל נכתב בה, אבל כן, ספר בסדר.
אקדמיה לנסיכותשנון הייל3התחיל משעמם, אפילו מעוד משעמם, ואז בערך מעמוד 156 (בדיוק מעמוד 156 XD) זה נהיה מעניין. ואז איכשהו הגעתי למצב שאני לא רוצה שהספר יגמר. אבל כמובן, על הפרנציפ, הוא נגמר. חבל. ספר נחמד, אם היה לו ספר המשך הייתי קוראת גם אותו.
רייןקייט לה ואן11אין לי שמץ של מושג מה לעשות עם הספר הזה. האם אני צריכה להניח אותו על מדף ספרי הנוער, או על מדף הנוער פלוס, מדף ששמור לספרים כמו "משחקי הרעב" של סוזן קולינס? אחרי כמה דקות של התלבטות אני מניחה אותו על מדף הנוער. אין לי מושג למה. -------------------------------------------------------- יומנה של ספרנית, 2011 איך לכתוב ספר נוער מוצלח? פשוט מאוד. קחו גיבור נורמלי לחלוטין, שימו אותו במקום שהוא לא מכיר ותהרגו קרוב משפחה שלו. הוא יישאר עם טראומה לכל החיים וזה יניע את העלילה. -------------------------------------------------------- סופר נעלם מדריך קהל נעלם בכתיבת סיפור נוער נעלם. בדיוני ככל הכל זה לא ספר גרוע. יש בו חוסר אחידות נוראי, פער עצום בין דברים כתובים לדברים שנאמרים. אולי זה רק התרגום. [...] ריין היא נערה שגרתית למדי שעושה דברים שגרתיים למדי. אני לא יודעת למה אני צריכה להתעניין בצרות שלה. אבל בכל זאת קראתי את הספר הזה ומשהו בו משך אותי. משהו רגיש, ספונטני, מיוחד. [...] ולסיכום, בסדר. הבהרה: אבא שלי הביא לי אותו מהספרייה, לא אני. וזה טוב. ------------------------------------------------------ מילים, ביקורת על הספר בסימניה, 3.12.2011
רייןקייט לה ואן8זה.פשוו.מדהים. ריין הוא הספר הכי מושלם שקראתי בזמן האחרון, מעניין וקליל. מצחיק ומרגש. רית' אותי, סחף אותי לתוכו, (בזמן שהייתי צריכה לסדר את החדר...) אין מילים על הספר המרתק הזה. באמת שאין. ממליצה. מאוד.
רייןקייט לה ואן7כל פעם, אבל כל פעם כשאני הולכת לספרייה, אני רואה את הספר הזה, מונח על אחד ממדפי ספרי הנוער. אני לוקחת אותו ביד אחת, מסובבת אותו וקוראת את הכריכה האחורית. ונאנחת. נשמע לא משהו. זאת אומרת, נחמד והכול, אבל לא מיוחד או שונה מספרים אחרים. בפעם החמש מאות שזה קרה לי- פשוט נמאס לי. לקחתי את הספר והטחתי אותו בהפגנתיות בערימת הספרים שלי- או ליתר דיוק, ערימה שמורכבת מספר שמצאתי אחרי חיפושים של שעה וספר שאני צריכה לקחת לשיעור אנגלית (עכשיו הבנתם למה התייאשתי). אז קודם כל, זה לא ספר רע. הוא כתוב נחמד, ולפעמים אפילו מעניין, אבל סה"כ העלילה די נדושה והדמויות מעצבנות. אפילו הקטע הבלשי(שנמשך שני עמודים וחצי)והפתרון שלו היו צפויים לחלוטין. -לואיזיאנה ניתוח דמויות בע"מ!- (מנגינת פרסומת מתנגנת ברקע...) ריין- וואו, דמות כל כך חרושה: נערה יתומה שחייה בבדידות ובאומללות מוסווית עם אביה, שאף פעם לא התאושש ממות אשתו. אז לפעמים אפשר להזדהות איתה, אבל היא דמות שטוחה ורדודה יחסית. הסבתא של ריין- שוב, דמות שחוקה: הסבתא המודרנית, העשירה והמאאאגניבה שעושה בושות לכולם ויש לה כושר של בת 20. ואין מה להוסיף. פשוט דמות שטוחה וסטריאוטיפית. הארי- החתיך המוצלח והמאוהב בעצמו שגורם בהתחלה לגיבורת הסיפור להרגיש מעוצבנת ומושפלת ואחר כך היא מבינה שהיא מאוהבת בו...נשמע מוכר? כן כן, רבותיי, אתם לא לבד: מצעד הדמויות המשוכפלות חוזר ובגדול! מדי- באמת צריך להגיד? הבחורה-החתיכה-והשחצנית-שהגיבורה-חושבת-שהיא- החברה-של-הבחור-החתיך-אבל-הבחור-החתיך-בכלל-לא-מאוהב-בבחורה-החתיכה-שמאוהבת-בו-אלא-בגיבורה-הראשית...משולש אהבה פתטי ומשוכפל ביותר. הדמות היחידה שהייתה לא צפויה וחסרת כותרת הייתה אמא של ריין, שרה, ורק בזכותה המשכתי לקרוא את הספר עד סופו. היא גם סיפקה את הקטע שהכי אהבתי בספר- המכתב של שרה לריין- והוא זה שכמעט גרם לי לתת לספר הזה 3 כוכבים ולא 2. אבל רק כמעט. אז מה אני אגיד? עלילה מוכרת, דמויות שטוחות וצפויות, בקיצור...לא ממש שווה את הטרחה.
רייןקייט לה ואן7טוב, נו, כרגיל התעצלתי לקרוא על מה הספר בגב האתיפה ולא ידעתי שזה ספר נוער. אהבתי את התמונה באטיפה ולכן קניתי אותו. אז תזכירו לי פעם הבאה לעשות תחקיר קטן על מה שאני קונה:-) הסיפור הוא על נערה שבאה לחופשת קיץ אל סבתה ומגלה סודות על עברה של אמא שלה. אז אני מבינה שזה ספר נוער ולא מצפה ליצירת מופת של טולסטוי וחבריו, אבל בכל זאת, אני חושבת שאפשר לאתגר את הנוער שלנו קצת יותר גם במחינת שפת הכתיבה, ביטוי הרגשות ועלילה. ואחרי שקראתי את "משחקי הרעב" אני יודעת שגם בספר נוער זה אפשרי. שבוע טוב לכוווולם!
רייןקייט לה ואן4הפתיחה ממש ממש טובה. העמוד הראשון. אבלך אח"כ... בד"כ הספרים של פרוזה עשרה יותר טובים. אני סומכת על ההוצאה כשאני בוחרת ספר (במיוחד במקרה שאני לא מכירה את הסופר/ת) והפעם- טוב, התאכזבתי. אז נכון שהיו לי 5 דקות לבחור אותו (זה מה שקורה למי שמאחר לספריה) ולקח לי 3 שעות לגמור אותו והוא היה חמוד, אבל... אני חושבת שעם אותה עלילה היה אפשר ליצור ספר יותר טוב. אולי זה בעיה של התרגום.
רייןקייט לה ואן4זהו ספר עם הרבה תמיהה,וההרגשה שהדבר הכי יקר בחיים חסר לה וזו אמא,אהבת אם לבת חסר לה.ותוך כדי שהייה ממושכת בחופשת הקיץ אצל סבתה.כל הזמן מציעים שם תה בספר הזה זה מש שהצחיק אותי,ריין מגלה דברים חדשים שמעולם לא הסיקה,ובמקביל זה קירב אותה יותר לאנשים שאהבה וגרם לה להכיר את העיר לונדון כפי שמעולם לא הכירה,סיפור סוחף של רומנטיקה,וזיקה!
רייןקייט לה ואן3היי אנשים, אז סיימתי לי את הנובלה. הסיפור מספר על בחורה שבאה לחופשות קיץ לבקר את סבתא שלה בלונדון. מגלה שלסבתא שלה יש עוזר צעיר וחתיך
רייןקייט לה ואן3מבקרת: ליאל סיימתי לקרוא את הספר הזה בתחושת בלבול, עד עכשיו אין לי מושג אם אהבתי אותו או לא, מצד אחד הספר היה מקסים מעניין וביומיים סיימתי לקרוא אותו אך מצד שני הספר היה צפוי ברמות, שום דבר לא הפתיע אותי והעלילה הייתה לא מקורית בכלל. ברור כול כך שיהיה סטודנט חתיך בבית של סבתא שלה שבמקרה עוזר לה בגינון של הגינה ופתאום הם מתאהבים (מאוד מפתיע) ברור כול כך שהיא תקרא ביומנים של אמה שנפטרה כשהייתה בת 10 ופתאום תגלה דברים מרעישים ושומרת עליהם בסוד עד סוף הספר (מאוד מפתיע), כמה שאני אוהבת ספרים צפוים וקיטשים זה היה יותר מדיי צפוי אז לצערי הוא היה ספר בסדר לא יותר מזה... לכן לא הייתי ממליצה אם היו מבקשים ממני המלצה לספר טוב.
רייןקייט לה ואן3נחמד ביותר, אבל...עלילה נדושה. אין לי מה לומר יותר. נטול כל עניין או עלילה, אבל כתוב בצורה יפה ונחמדה. רואים ממש שהסופרת רצתה לדבר על כל מיני דברים, ושראתה בראשה דברים שלא הלכו טוב על הדף. שלוש כוןכבים רק בשביל הכתיבה הסבירה - יפה...