אני לא אומר שאם כבר נכתבו אלפי ספרים על מלחמת העולם השניה, כתקופה בה אירעו מיליוני סיפורים אישיים, אז אין מקום לעוד סיפור אחד. לספר שלפני אין מקום.
המקום הוא כחמישים ק"מ צפונית לרומא וגם אי שם בחיל האוויר המלכותי של בריטניה, כמו גם ערבותיה המושלגים של רוסיה וגם כמה ממדינות אפריקה. נשמע רחב היקף? אז זה ממש לא. בסה"כ 166 עמודי נובלה שטחית וסתמית, המנסה לכסות היקף רחב לכאורה.
נתחיל ממעט לפני המלחמה, כשאלאונורה נישאת לסטפנו באותו כפר צפונית לרומא ודי מהר אוזל פתיל חייה. הוא משפטן והיא בתם של בעלי אדמות. ברגע שהיא מתה ברור שאחותה נינה, הצעירה בעשר שנים, תיקח את מקומה משום שעוד נדוניה אין לתת ונדוניה אחת כבר ניתנה לסטפנו, המוכן לקבל את נינה, שלבה בכלל נתון לסרג'ו המבוגר ממנה בשנה אחת והוא יפה תואר.
מנגד, רחוק משם אליסטר הבריטי, הסטודנט ההופך לטייס מוכשר, מתאהב בסטיבי, הנופל בקרב. להיות הומוסקסואל באותם שנים היה עניין שמחוץ לחוק בבריטניה ולא ברור מה עובר בראש של המחבר.
סטפנו המשפטן נעשה מעורב במחתרת הפועלת כנגד הגרמנים באיטליה. במחתרת נמצאים גם סרג'ו ועד מהרה גם נינה אהובתו ואשת סטפנו. סתם סיבוך שיהיה מעניין, אבל זה לא באמת מעניין. רחוק משם אנחנו מתוודעים לאח הצעיר של נינה בשלג והאח הבוגר באפריקה והרפתקאותיו כשבוי.
מפרק לפרק, קצרים מאוד יחסית, הספר קופץ מעניין לעניין, המתח לא מתרומם ויש גם את אדנה, חברתו של אליסטר הסטודנט/טייס, המאוהבת באליסטר ומוכנה לקבל בעל גיי.
ומה בסוף? את מי זה מעניין?

אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בעת האחרונה. הליבה היא הסיפור הקטן של איטליה הכפרית. אותה איטליה שמאופיינת בכפרים קטנים בהם ישנם אנשים אינטיליגנטיים שמבקרים ברומא, מכירים את העולם ואף מחזיקים בדעות ובאידיאולוגיות מתקדמות, ועדיין נשארים חלק מהכפר. ובבית השכן להם ישנם אנשים פרימיטיביים הרואים בנערה נכס עובר לסוחר אשר יש להשיא אותה בממחיר הזול ביותר. והמרד הנשי נגד המציאות הזו. הכל בתוך הכפר.
וממעל מרחפת המציאות של איטליה הפשיסטית ערב פלישת בנות הברית ועם החלפת הדוצ'ה שהביאה לכניסת הנאצים. אובדן הבנים בקרבות האוויליים והמיותרים ברוסיה או הפציעה בצפון אפריקה. הצנחת (תרתי משמע) הטייס ההומוסקסואל לתוך מציאות הכפר ועירעור חייהם. ומתוך המציאות המלחמתית ועל מנת להכיר את הטייס אנחנו גם מגלים את תושבי לונדון העקשניים שנלחמים להיצמד לאורחות חייהם בתוך הבליץ הגדול והקטן. וגם שם, אנשים רוצים להמשיך ולחיות רגיל ולדון בבעיות הרגילות, למרות שיש מלחמה שמשתוללת בחוץ ואף גוזלת מהם את היקירים להם.
הכל ארוג ביד אומן, בסיפור קולח.והמוטו אחיד- אנשים. אנשים ומלחמה.
ספר קצר וטוב. מומלץ.

נינה, אחת מגיבורות הספר, אומרת כי "החיים הם תוהו ובוהו". מריו פורטונטו שם את גיבוריו בתקופת תוהו ובוהו כמעט עולמית, וחושף בפנינו את מיקומו האמיתי, זה ששיך לעולם הרגש ושבו נמצאים הגיבורים. הדרמות האישיות, המאהווים האישיים, תקופת ההתבגרות המלווה צעירים בשנות ה - 20 לחייהם בעולם המערבי המתפתח; כל אלה עומדים בראש סדר העדיפויות של הדמויות והמלחמה והשפעתה המיידית על חייהם, כמעט שאינה ניכרת. כאשר הלוחמים נזכרים בעבר המלחמתי, הם בעיקר יחזרו אל מקומות רגשיים אישיים ופחות לזוועות והקושי שבחווית המלחמה.
פורטנטו בוחר בדמויות ובהשתלשלות אירועים ייחודית לכל אחת, כך שנוצרת תפיסת עולם שלמה על יחסים בין אנשים. כל דמות מייצגת טיעון מסוים בתפיסה שלמה יותר.

ספר שמעניק חוויה מהנה ומעניינת כאחד. לאיטלקים יכולת מרשימה להנגיש את החלקים הכמוסים באדם, דרך מילים. וסליחה על ההכללה.

ספר בסדר , מלמד קצת על תקופת הפשיזם .
אבל לא מעמיק יתר על המידה .
כואב שתמיד הסיפורים החד מיניים רווים בערגה לבלתי מושג.
חוץ מזה האווירה בספר נאמנה לרוח התקופה .
יש בכמה מהסיפורים קצת פיספוס של תוכן ומטרה.

זרמתי עם השם של הספר: "ימי המלחמה התמימים".... יש תמימות אבל יש גם מחשבות, הרהורים ומעשים פחות תמימים. על זה נאמר: "אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ".
הנובלה מתחילה ברומא שבאיטליה בשנת 1938. ניצני מלחמת העולם השנייה החלו ועימה גם הגיוסים לצבא הדו'צה. כל הסיפור נע בשני מסלולים מקבילים אחד לשני.
הפשיסטי מול האנטי-פשיסטי אבל לא רק...
בשנת 1938 מתקיים מפגש בין גבר ואישה שונים האחד מהשני. הוא-סטפנו פורטלי, משפטן לא מבריק במיוחד אך שקדן ועקבי. משפטן כמו אביו וסבו שרואה את הצדק כיסוד מוצק וממשי לכל דבר ועניין.
היא- אלאנורה, שונה ממנו. מרבה לקרוא רומנים, אוהבת שירה ללא לימודים סדירים. משפחתה של אלאנורה אוהבת ונלהבת מהמשטר הפשיסטי. אחיה-ארנסטו שהינו מאליל של הדו'צה ממהר להתגייס למלחמה וגו'זפה אחיה השני מתאכזב שלא נקרא אף הוא לנשק בזמן שאחיו נקרא.
לעומת ההתלהבות והתמיכה הנלהבת של המשפחה בדו'צה ובמלחמה, ברקע חייהם של סטפנו ואלאנורה מתנהלים בשגרה ואפילו שמחים להישאר בבית, זה בחיקו של זו ומצפים לילדם הראשון. סטפנו אדם מסוגר ומסתגר עם ספרי החוק ואלאנורה עקרת בית - לכאורה חיים על מי מנוחות בשלווה וברוגע.
אלא, שהשלווה הזו נקטעת עם אובדן תינוקם ואובדנה של אלאנורה. ציטוט: "היא מוצאת את מותה בשעת בוקר מוקדמת באנחה פתאומית ואחרונה".
עם אובדן אשתו והתינוק, לסטפנו - המלחמה, הפוליטיקה, היטלר ומוסוליני היו בעיניו חסרי משמעות. ציטוט: :"העולם התרחק ממנו". (עמוד 17). מאידך, נינה אחותה של אלאנורה כרוכה אחרי סרג'ו – רודף שמלות, שלימים מצטרף לתנועה אנטי פשיסטית והופך למנהיג של פרטיזנים.
נינה-אחותה של אלאנורה נותרה ללא נדונה ומשפחתה מייעדת אותה לסטפנו (מזכיר מעט את חוק הייבום והחליצה במקרא...). נינה לעומת זאת חושקת בסרג'ו רודף השמלות וגם לאחר נישואיה לסטפנו לא מרפה מתשוקתה לסרג'ו.
הסיפור השני המקביל לו מתרחש באנגליה. סטודנט – טייס שמשרת בחיל האוויר המלכותי שחולם על בן זוג.
אדנה ידידתו מגלה את אושרה דווקא בתקופה שהנאצים מפגיזים את לונדון. בעת המלחמה הוא מגלה את נטיותיו המיניות. אדנה ידידתו של הטייס אליסטר מתמידה לעבוד בבית החולים ושביעת רצון משגרת חייה ועבודתה בבית החולים. מעת לעת היא מקבלת חדשות מסויגות מהחזית מידידה הטייס. התכתבות ביניהם פוסקת עם נפילת מטוסו של הטייס ואשפוזו בבית חולים. למרות זאת ממשיכה אדנה את הקשר עם משפחתו של אליסטר והיחסים אפילו מתהדקים. ככל שהיחסים עם אימו של אליסטר מתהדקים אליסטר מתרחק וקוטע את ההתכתבות כליל עד לניתוק מוחלט.
שני הסיפורים האלה לכאורה פשוטים והעיתונאי-סופר מהדקם יחדיו בסוף הספר.
כל דמות בספר שונה מהשנייה. כשקראתי את הספר דימיתי את הדמויות לקלפים שמעורבבים על ידי הקלפן לפני חלוקתם למשתתפים. יש ספר הזה: פשיסטים, אנטי-פשיסטים, יהודים, סוציאליסטים, לוחמים, אזרחים, מאופקים, פזיזים, שבויים, פצועים, הרוגים, נאצים ואנטי נאצים, פרטיזנים, רעב ושובע, עושר ועוני פרידה ואיחוד. יש בסיפור הזה הכול.
היופי שבספר הזה הוא הערבוביה בין האנשים, תכונותיה ואופיים. כל דמות שונה אחת מהשנייה וכל מגדל הקלפים הזה משתנה בסוף הספר.
באמת יופי של ספר. קל להחזיק אותו לאורך זמן, הוא לא כבד ומכיל בסך הכול 166 עמודים.
אהבתי.
תיהנו.
לי יניני