ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 בינואר, 2011
ע"י ליברל
ע"י ליברל
הספר מספק קריאה מהנה מאוד, בעיקר לחובבי מוזיקה. החלקים המוצלחים ביותר הם החלקים הביוגרפיים (כלומר, הראשון, השני והרביעי). החלק השלישי קצת מייגע והתזה שלו קצת מאולצת (המחברת מנסה - לפעמים בכוח - להראות שיש קשר הדוק בין הדמויות הנשיות באופרות של מוצרט לבין הזמרות הספציפיות שלהן נועד התפקיד). מי שמכיר את האופרות היטב ייהנה יותר מהסקירה הזאת, שעוברת אופרה אחרי אופרה ומביאה דומגאות של אריות ורצ'יטטיבים. מי שפחות מכיר ולא נמשך לזה, יכול פשוט לדלג ולא יחמיץ הרבה. לעומת זאת החלקים הביוגרפיים כתובים היטב ומרתקים, במיוחד החלק האחרון שמספר את הסיפור הפחות מוכר, על הדרך שבה התפתח הדימוי של מוצרט אחרי מותו, והתפקיד שמילאה בכך אשתו (הפוסטמה, תסלחו לי). מה שבטוח זה שהספר עושה חשק לשים דיסק של דון ג'ובאני או של המיסה בדו מינור, לעצום עיניים ולהתמוגג...
והערה חשובה: המהדורה הראשונה יצאה לחנויות עם תקלת הדפסה: ללא התמונות הצבעוניות שאמורות להיות מרוכזות באמצע הספר. אם אתם קונים את הספר ודאו שיש בו תמונות. אם כבר קניתם את המהדורה הפגומה, ללא התמונות, אפשר ודאי להחליף בחנות הספרים או אצל ההוצאה.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ליברל
(לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
זה הרושם שלי.
מה שאירוני זה שבביוגרפיות הישנות והידועות יותר של מוצרט הציגו את קונסטנצה תמיד כאישה קשה וקפריזית, שמוצרט היה מאוהב בה באופן עיוור והיא ניצלה אותו, ואחרי מותו עוד השתמשה במוניטין שלו לתועלתה האישית (ראה דמותה במחזה ובסרט "אמדיאוס", למשל). הספר של גלובר יוצא מנקודת מבט "נשית" יותר ומשתדל, במוצהר, לעשות צדק עם קונסטנצה ולהוציא אותה צדיקה של ממש - אבל איכשהו אפילו כך היא לא יוצאת ממש טוב (בעיני, לפחות).
|
|
|
חובב ספרות
(לפני 14 שנים ו-9 חודשים)
פוסטמה?
לא קראתי את הספר, אבל נראה לי ממש לא במקום. ממה שידוע לי, הייתה טובת מזג ואף הביאה לו שישה ילדים. מעניין מה מוצרט הייה אומר על זה?
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
